ספר המקצועות

ספר מאת רבינו חננאל, הכולל תמצית הלכות בסדרי העבודה ובדיני ממונות, ערוכות בסדר התלמודי

ספר המקצועות הוא חיבור הלכתי מראשית תקופת הראשונים, שחלקים ממנו הגיעו לידינו. הספר כולל מסורות מתורת הגאונים, ונערך כנראה בבית מדרשו של רבנו חננאל.

ספר המקצועות
מידע כללי
מאת חננאל בן חושיאל, חננאל בן חושיאל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החיבור מצוטט אך ורק בכתביהם של ראשוני אשכנז במאות ה-12 וה-13, החל בראב"ן וכלה בתלמידי מהר"ם מרוטנבורג.

שם הספר

עריכה

שי"ר סבר[1], ש"ספר המקצועות" הוא חלק מחיבור גדול יותר הנקרא "ספר חפץ". להשערתו, ספר חפץ היה ספר רחב בכל תחומי ההלכה (ולכן הוא נקרא "חפץ" כי הוא כולל את כל חפצי האדם), והחלק העוסק בדיני ממונות נקרא "ספר המקצועות" משום שדיני ממונות נקראו "מקצוע בתורה"[2]. אמנם, לאחר מכן נתגלו חלקים נוספים מספר המקצועות העוסקים בתחומים נוספים. כמו כן, מוסכם כיום שספר חפץ הוא חיבור נפרד. לאור זאת, שיער הרב שמחה אסף שספר המקצועות נקרא כך (בלשון רבים) דווקא משום שעסק בתחומים הלכתיים רבים[3]. בנציון הלפר שיער שהשם הוא תרגום מערבית שמשעותו היא כמו "הלכות קטועות" (הדומה במשמעותו ל"הלכות קצובות" או "הלכות פסוקות")[4].

תוכן ומבנה

עריכה

הספר הכיל במקורו את כל ההלכות הנוהגות בגלות: סדר נשים, סדר מועד וסדר נזיקין, מסכת ברכות ומסכת נדה.

מהקטעים שהגיעו לידינו, נראה שהספר הכיל בעיקר תורות של הגאונים, והמחבר עצמו הותיר בו מעט חותם משל עצמו.

מחבר הספר

עריכה

בעל שלשלת הקבלה[5] כתב כי ספר המקצועות (וכן ספר חפץ, שאותם חשב לספר אחד) נתחבר על ידי רבנו חננאל, וזאת על סמך מובאות מספרים אלו בספרי הראשונים המיוחסות לרבנו חננאל[6]. שי"ר מראה כנגד זה מקורות רבים בדברי הראשונים שבהם מוזכרים ספר המקצועות או ספר חפץ ורבנו חננאל בנפרד, ואף סתירות ביניהם, ומסיק כי יסודם של הספרים הוא מרבנו חננאל, ותלמידיו ותלמידי תלמידיו הרחיבו והוסיפו על גביו, ולעיתים חלקו עליו.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שי"ר, תולדות רבנו חננאל עמ' 40-44.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ג, עמוד ב'
  3. ^ מבוא לספר המקצועות, עמ' 7
  4. ^ "חפץ בן יצליח", עמ' 45 הערה 142 (באנגלית).
  5. ^ עמ' פט במהדורת ה'תשכ"ב.
  6. ^ בעל שלשלת הקבלה מציין להגהות מיימוניות הלכות שכנים פרק ג ולמרדכי, שבועות פרק א. שי"ר (תולדות רבנו חננאל עמ' 40 הערה 36) ציין מבואות נוספים.