סנפיר (אי)
סַנַפִיר (בערבית: جزيرة صنافير, בתעתיק מדויק: ג'זירת צנאפיר) הוא אי בים סוף במבוא למפרץ אילת. כיום בשליטת ערב הסעודית, ולפני כן היה בשליטת מִצְרַים.
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
ים סוף  |
| קואורדינטות | 27°56′N 34°43′E / 27.93°N 34.71°E |
| שטח | 33±1 קילומטר רבוע |
| אורך | 8.7 קילומטר |
| רוחב | 5.9 קילומטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 ערב הסעודית |
| אוכלוסייה | 0 |
 | |
  | |
גאוגרפיה
עריכהאורכו המרבי של האי הוא 9 קילומטרים ורוחבו המרבי – 6 קילומטרים. שטחו 33 קילומטרים רבועים. האי שומם וגבעי ברובו. הגבעות הגבוהות בו מגיעות לגובה 100 מטר מעל פני הים. החוף הסעודי נמצא כ-15 קילומטר מצפון, והוא שומם, פרוץ ומרובה שרטונים[1].
האיים סנפיר וטיראן, הנמצא מערבית לו, נמצאים במצרי טיראן, המפרידים בין ים סוף ובין מפרץ אילת. בין שני האיים נמצא שרטון גדול הנקרא "שעב אבו תנון".
היסטוריה
עריכההאי שייך לערב הסעודית, אך הוחכר למִצְרַים בעקבות שליטת ישראל על אילת שהחלה עם סיום מלחמת העצמאות.
במבצע קדש ב-1956 השתלט חיל הים הישראלי על המְצָרִים ועל האיים סנפיר וטיראן, אך עם נסיגת צה"ל מסיני ומעזה, נסוג גם מהאי סנפיר. במלחמת ששת הימים שוב השתלט חיל הים הישראלי על המְצָרִים ועל האיים סנפיר וטיראן. ישראל שלטה בסנפיר במשך 15 השנים הבאות, אך בניגוד לאי טיראן, שהיה מאויש בעמדה צבאית ישראלית, סנפיר היה ריק לחלוטין. במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים והנסיגה מסיני הוחזרו האיים לשליטת מִצְרַים באפריל 1982[2].
באפריל 2016 הושג הסכם בין מִצְרַים וערב הסעודית להחזרת השליטה באי לידי ערב הסעודית, יחד עם האי טיראן[3][4]. על פי ההסכם, ערב הסעודית תהייה מחויבת להסכמים שעליהם חתמה מִצְרַים עם ישראל, ובכללם נוכחות הכוח הרב-לאומי[5]. ההסכם כולל גם הקמת גשר בין שתי המדינות מעל מצרי טיראן. הגשר יקשר את ראס א־שייח' חמיד שבסעודיה עם שארם א-שייח', ולפי אחת החלופות יעבור באי סנפיר[6]. ההסכם נתקל בקשיים חוקתיים ובהתנגדות מקומית במִצְרַים ובית המשפט העליון לעניינים מינהליים במִצְרַים אף קבע שהאיים טיראן וסנפיר שייכים למִצְרַים, ואין להעבירם לסעודיה[7]. עם זאת, ב-24 ביוני 2017, נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, אישר את העברת האיים סנפיר וטיראן לערב הסעודית[8] ובמרץ 2018, לאחר קבלת הסכמה ישראלית, אישר בית המשפט הגבוה לערעורים במצרים את העברת האיים לערב הסעודית[9].
בשנת 2022 סוכם על פינוי הכח הרב לאומי מהאיים[10] ובשנת 2023 נפרש משמר הגבול הסעודי באי[11].
טבע
עריכההאי נכלל בשמורת הטבע המצרית ראס מוחמד. טיראן וסנפיר מהווים מוקד משיכה לצַפָּרים בהיותם תחנה במסלול נדידת הציפורים בין אפריקה ואירופה. רוב אוכלוסיית החסידה הלבנה עוברת באזור. כמו כן מקנן באיים שחף לבן-עין (Larus leucophthalmus), שהוא מין אנדמי לאזור ים סוף[12].
קישורים חיצוניים
עריכה
- צילום אווירי של האי סנפיר
- איתי בלומנטל ויואב זיתון, האיים שהיו בשליטת ישראל עוברים לסעודיה: "צחיחים וקסומים", באתר ynet, 13 באפריל 2016
- טל שניידר, אבנר הופשטיין, כרישים, שלשולים וחידוני מלחינים, באתר זמן ישראל, 3 באוגוסט 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ זאב וילנאי, סיני עבר והווה, הוצאת אחיעבר, 1969
- ^ איתי בלומנטל ויואב זיתון, האיים שהיו בשליטת ישראל עוברים לסעודיה: "צחיחים וקסומים", באתר ynet, 13 באפריל 2016
- ^
ג'קי חורי, גילי כהן, אי-פי, המתנה של א-סיסי למלך סעודיה: האיים טיראן וסנאפיר בים סוף, באתר הארץ, 11 באפריל 2016
- ^ "ישפיע על ההסכם עם ישראל": מצרים וסעודיה במגעים לשינוי הגבול הימי, באתר וואלה, 11 באפריל 2016
- ^ אייל זיסר, בחזרה למיצרי טיראן וסנפיר, באתר ישראל היום, 11 באפריל 2016
- ^ יאסר עוקבי, מזרח תיכון חדש: גשר באורך 50 ק"מ יחבר בין מצרים לסעודיה, באתר מעריב אונליין, 11 באפריל 2016
- ^ מכה לסיסי: העליון ביטל את העברת האיים בים האדום לסעודיה, באתר וואלה, 16 בינואר 2017
- ^ רועי קייס, סופית: "האיים הישראליים" של מצרים יועברו לסעודיה, באתר ynet, 24 ביוני 2017
- ^ באישור ישראל: טיראן וסנפיר יועברו לסעודיה, באתר ישראל היום, 5 במרץ 2018
- ^ בן סמואלס, ביידן הודיע כי המשקיפים באיים שבשליטת סעודיה בים סוף יעזבו, באתר הארץ, 15 ביולי 2022
איתמר אייכנר, הסכם עם סעודיה: כוח הפקחים יעזוב את האיים האסטרטגיים שהיו בשליטת ישראל, באתר ynet, 16 ביולי 2022 - ^ משמר הגבול הסעודי נפרס באיים טיראן וסנפיר - Nziv.net, באתר Nziv.net, 30 במאי 2023
- ^ שחף לבן עין, באתר "תצפית"
