ניאיגטה
ניאיגטה (ביפנית: 新潟市, מילולית "לגונה חדשה") היא עיר במערב יפן השוכנת בחבל צ'ובו שבאי הונשו, לחוף ים יפן. העיר היא בירת מחוז ניאיגטה והעיר המאוכלסת ביותר בו, והשנייה בגודלה בצ'ובו עם 785,570 תושבים נכון ל-1 ביולי 2021. זוהי עיר נמל מן המאה ה-16 אשר הפכה לנמל חופשי בעקבות רסטורציית מייג'י.
| |||
 | |||
| פוטומונטז' של ניאיגטה | |||
| מדינה |
 יפן | ||
|---|---|---|---|
| חבל | צ'ובו | ||
| מחוז |
 ניאיגטה | ||
| ראש העיר | Yaichi Nakahara | ||
| בירת העיר |
Chūō-ku  | ||
| תאריך ייסוד |
1 באפריל 1889 | ||
| שטח | 726 קמ"ר | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Mount Tahō | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 785,570 (1 ביולי 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 1,081 נפש לקמ"ר (1 ביולי 2021) | ||
| קואורדינטות | 37°54′58″N 139°2′11″E / 37.91611°N 139.03639°E | ||
| אזור זמן | UTC +9 | ||
| www.city.niigata.jp | |||
  | |||
היסטוריה
עריכהאזור ניאיגטה יושב כבר בתקופת ג'ומון, אם כי רוב שטח הקרקע היה אז מתחת לפני הים. לפי ניהון שוקי, מבצר נבנה באזור זה בשנת 647. במאה ה-16 הוקם נמל בשם ניאיגטה בשפכו של נהר שינאנו, כאשר עיירת נמל בשם נוטארי התפתחה בשפך נהר אגאנוֹ. תחת שלטון אוּאֵסוּגי קֵנְשין בתקופת סנגוקו שגשג האזור.
במאה ה-17 נבנתה מערכת תעלות באי הראשי של ניאיגטה. בתקופה זו הוסטו זרמי הנהרות שינאנו ואגאנו כך שנשפכו באותה נקודה לים יפן. כתוצאה מכך, ניאיגטה שגשגה כעיר נמל, עת שימשה נמל עגינה לספינות מסחר יפניות שצלחו את ים יפן. בשנת 1730 נחפרה תעלת מצוגסאקי על מנת לנקז את שטח נהר אגאנו, אולם שנה לאחר מכן, הרסו הצפות את התעלה והפכו אותה לזרם המרכזי של הנהר. כתוצאה מכך נפח המים שזרם לנמל ניאיגטה פחת, דבר שאפשר ייבוש של חלקי קרקע ופיתוח שדות אורז חדשים.
בשנת 1858 נכללה ניאיגטה בין חמשת הנמלים שייפתחו לסחר בינלאומי תחת הסכם הידידות והמסחר בין ארצות הברית ליפן. עם זאת, מפלס המים הנמוך בנמל עיכב את הפתיחה של הנמל לספינות זרות עד לשנת 1869. הנמל גם שימש נקודת מוצא לדייגים שפעלו בים יפן והגיעו אף לאזור קמצ'טקה לדיג של דגי סלמון.
בשנת 1886 נבנה גשר בנדאי הראשון מעל נהר שינאנו שחיבר בין אזורי היישוב בניאיגטה במזרח לאזורים בנוטארי במערב. בשנת 1914 כבר הייתה נוטארי חלק מהעיר ניאיגטה.
במהלך מלחמת העולם השנייה היווה מיקומה האסטרטגי של ניאיגטה בין טוקיו לים יפן נקודת מפתח למשלוח מתיישבים ואנשי צבא ליבשת אסיה, לרבות למנצ'וקוו. ב-1945, לקראת סוף המלחמה, ניאיגטה נבחרה כאחת מארבע המטרות האפשריות להטלת פצצת האטום. מושל מחוז ניאיגטה הורה על פינוי האוכלוסייה בעקבות השמועות כי ההפצצה קרבה, והעיר הייתה נטושה למשך ימים. תנאי מזג אוויר והריחוק של העיר מבסיסי המטוסים באיי מריאנה הובילו להעדפת נגסאקי על פני ניאיגטה.
בשנת 1950 הושלמה בניית תחנת הרכבת בניאיגטה. בשנת 1955 פרצה שרפה שכילתה אזור נרחב ממרכז העיר, אך העיר התאוששה מכך לבסוף. בשנת 1964 מולאו תעלות ישנות שזרמו ברחבי העיר באדמה על מנת לסלול כבישים חדשים. ב-16 ביוני 1964 פקדה את העיר רעידת אדמה במגניטודה של 7.5 בסולם ריכטר. ברעש זה נהרגו 29 בני אדם ונזק נרחב נגרם לרכוש, כאשר כ-2,000 מבנים ניזוקו לחלוטין, כ-6,600 ניזוקו חלקית ולמעלה מ-15,000 הוצפו כתוצאה מהתנזלות קרקע.
בשנת 1965 זוהם נהר אגאנו הזורם בעיר בכספית מתילית ממפעל כימי של חברת שווה. למעלה מ-690 אנשים הציגו תסמינים של מחלת מינאמאטה הנגרמת מהרעלת כספית.
בשנת 1982 החלה השינקנסן לשרת את ניאיגטה בקו שנחנך לאומייה והוארך בשנת 1991 לטוקיו. בשנת 2002 אירח אצטדיון הכדורגל הניאיגטה שלושה משחקים במהלך מונדיאל 2002 שנערך ביפן ובקוריאה הדרומית.
בין השנים 2001–2005 גדלו שטחה ואוכלוסייתה של ניאיגטה עם צירופם של יישובים סביבה לשטח המוניציפלי של העיר. ב-1 באפריל 2007 הפכה העיר לעיר בתקנה ממשלתית, הראשונה לחופו של ים יפן.
גאוגרפיה
עריכהניאיגטה שוכנת על מישור פורה לחופו של ים יפן, כאשר ממול לחופי ניאיגטה נמצא האי סאדו. נהרות שינאנו ואגאנו זורמים בתחומי העיר ונשפכים לים יפן. בתחומי העיר נמצאים אזורי ביצה רבים, בהם לגונת סקאטה הרשומה כאזור ביצה בעל חשיבות תחת אמנת רמסר. מיקומה של ניאיגטה בגובה פני הים מחייב נקיטת אמצעים של מניעת שיטפונות וייבוש שטחי מים כפי שניכר לאורך ההיסטוריה של העיר.
אקלים
עריכהבניאיגטה אקלים סובטרופי גשום עם לחות גבוהה ורוחות חזקות מכיוון ים יפן. כמות הגשם בניאיגטה רבה, עם 269 ימים גשומים בממוצע בשנה. לעומת זאת, כמות השלג בניאיגטה פחותה בהשוואה לאזורים אחרים במחוז בשל גובהה הנמוך וההשפעה של האי סאדו. העונות מרובות המשקעים בעיר הן ביולי ובחודשי החורף. בקיץ מזג האוויר בניאיגטה חם. טייפונים מביאים איתם רוחות פן חזקות שמעלות את הטמפרטורה באזור זה יותר מאשר אזורים אחרים במדינה.
חלוקה מנהלית
עריכהניאיגטה מחולקת לשמונה רבעים: קיטָה, היגאשי, צ'וּאוֹ, קוֹנאן, אַקיהָה, מינאמי, נישי ונישיקאן. הרבעים נוצרו ב-1 באפריל 2007, עת הפכה ניאיגטה לעיר בתקנה ממשלתית.
ערים תאומות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ניאיגטה (ביפנית)- אתר האינטרנט הרשמי של ניאיגטה (באנגלית, בסינית מסורתית, בסינית מפושטת, בקוריאנית, ברוסית ובצרפתית)
ניאיגטה, ברשת החברתית פייסבוק
ניאיגטה, סרטונים בערוץ היוטיוב- ניאיגטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
.jpg) טוקיו  יוקוהמה | |||||||||
| 1 | טוקיו | טוקיו | 9,744,534 | 11 | הירושימה | הירושימה | 1,201,281 |  אוסקה  נגויה | |
| 2 | יוקוהמה | קנאגאווה | 3,778,318 | 12 | סנדאי | מיאגי | 1,097,196 | ||
| 3 | אוסקה | אוסקה | 2,754,742 | 13 | צ'יבה | צ'יבה | 975,210 | ||
| 4 | נגויה | אאיצ'י | 2,333,406 | 14 | קיטקיושו | פוקואוקה | 939,622 | ||
| 5 | סאפורו | הוקאידו | 1,975,065 | 15 | סאקאי | אוסקה | 826,447 | ||
| 6 | פוקואוקה | פוקואוקה | 1,613,361 | 16 | הממאצו | שיזואוקה | 791,155 | ||
| 7 | קווסאקי | קנאגאווה | 1,539,081 | 17 | ניאיגטה | ניאיגטה | 789,715 | ||
| 8 | קובה | היוגו | 1,527,022 | 18 | קוממוטו | קוממוטו | 738,744 | ||
| 9 | קיוטו | קיוטו | 1,464,890 | 19 | סגמיהארה | קנאגאווה | 725,302 | ||
| 10 | סאיטאמה | סאיטאמה | 1,324,591 | 20 | אוקיאמה | אוקיאמה | 725,108 | ||