משה הדרשן
רבי משה הדרשן, היה רב, דרשן, מפרש ומחבר צרפתי מראשוני הראשונים, פעל במחצית הראשונה של המאה ה-11, תושב העיר נרבונה שבפרובאנס, התפרסם ביצירתיותו בתחומי המדרש והאגדה. בין תלמידיו נמנה רבי נתן מרומי בעל "הערוך", וכנראה בנו רבי יהודה הדרשן.
| לידה |
המאה ה־11  |
|---|---|
| פטירה | פרובאנס, צרפת |
| כינוי | הדרשן |
| מקום קבורה | פרובאנס |
| מדינה |
צרפת |
| מקום פעילות | נרבונה |
| תחומי עיסוק | מדרש |
| תפקידים נוספים | רב, דרשן, מחבר |
| תלמידיו | רבי נתן מרומי, בנו רבי יהודה הדרשן מטולוז |
| בני דורו | רבי יוסף טוב עלם, רבי אליהו הזקן |
| חיבוריו | מדרשים על התורה |
  | |
רש"י מזכירו כמה פעמים בפירושו לתורה.
פרופ' אפרים אלימלך אורבך מחשיב את רבי משה הדרשן כפרשן הפיוט הראשון המוכר לנו בשמו.[1]
קורות חייו
עריכהקורות חייו כמעט ואינם ידועים. לפי חוקר התלמוד פרופ' חננאל מאק גם באשר לכתבים המיוחסים לרבי משה הדרשן אין ודאות מוחלטת שאכן נכתבו על ידו.[2]
לפי ספר היוחסין לרבי אברהם זכות, רבי משה הדרשן היה נצר למשפחת רבנים מיוחסת בעיר נרבונה. אביו וסבו ואף אחי סבו עמדו בראשות הישיבה בעיר נרבונה. לימים החזיק גם רבי משה הדרשן בתפקיד זה. לאחר מותו של רבי משה הדרשן עמד אחיו של רבי משה הדרשן, לוי, בראשות הישיבה.
ר' שלמה בר לוי מהעיר מנטויל"א היה בן אחותו של ר' משה הדרשן. יש הסוברים שתלמידו של ר' שלמה הוא כותב הפירוש על דברי הימים, המיוחס לרש"י, ויש הסוברים שהמחבר אשכנזי.[3][דרוש מקור]. [ב'נחלת יעקב יהושע' (גיליון תקסג לפרשת חוקת תשפג) הוכיח, שחל טעות סופר ברש"י הנדפס כשכתוב 'בן אחותו', ואכן בדפוס ראשון של רש"י (וינציאה רעח) לא כתוב ייחוס, רק 'כך שמעתי מפי רבי שלמה ממונטיל'. ורבי לוי אביו של רבי שלמה היה אחיו של רבי משה הדרשן, וכן הוא מוזכר בספר הישר לרבינו תם].
חיבוריו
עריכההראשונים הכירו, ככל הנראה, לקט מדרשים של ר' משה הדרשן. על לקט זה מבוסס המדרש בראשית רבתי. מדרשו של ר' משה הדרשן מהווה גם את הבסיס למדרש על פרשיות במדבר ונשא שבמדרש במדבר רבה. והוזכר במדרש תנחומא האזינו סי' ז.[4]
דברי פרשנות ודרש של ר' משה הדרשן צוטטו על ידי רש"י בפירושיו. לרוב האזכורים בפירושו לתנ"ך כאשר ההיגד המופיע פעמים רבות[5] הוא - "העתקתי מיסודו של רבי משה הדרשן". בפרשת האזינו[6] כתב רש"י: "ומשמו של רבי משה הדרשן מטילוש"א שמעתי", בניגוד לידוע שמוצאו מנרבונה.
כמו כן, ריימונדוס מרטיני ציטט מספר של ר' משה הדרשן בשם "בראשית רבה דרבי משה הדרשן". ר' יצחק אברבנאל, שהכיר את ספרו של רימונדוס מרטיני, לא הכיר את ספר בראשית רבתי דרבי משה הדרשן ולכן חשבו למזויף.
מאפייני חיבוריו
עריכהרבי משה שילב במדרשיו מדרשים קדומים שאינם בידינו. יצירתו אינה כוללת רק ליקוט של חומר קדום אלא אף יצירה דרשנית שלו עצמו. מאפיין בולט בכתבים המיוחסים לרבי משה הדרשן הוא השימוש בגימטראות ושימוש ברעיונות מתורת הסוד.
מאפיין ייחודי לצורת הדרש של ר' משה הדרשן הוא השימוש ברעיונות מתוך הספרים החיצוניים, ספר היובלים וספר חנוך א', אותם הכיר ר' משה בנוסח העברי שלהם, שלא מצוי בידינו היום. כמו כן, עסק ר' משה הדרשן בפרשנות הפיוט.
לקריאה נוספת
עריכה- חננאל מאק, מסודו של משה הדרשן, מוסד ביאליק, 2010.
קישורים חיצוניים
עריכה- אברהם אפשטיין, ר' משה הדרשן מנרבונה: כולל הדברים המובאים על שמו בספרים נדפסים ובכתבי יד עם מבוא והערות, וויען תרנ"א, וינה 1891, באתר אוצר החכמה
- "משה הדרשן", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 302–303, באתר היברובוקס
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "משה הדרשן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1087-1086, באתר היברובוקס
- משה הדרשן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "משה הדרשן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שלם יהלום, רבי משה הדרשן ואגדת פרובנס במשנת הרמב"ן, פעמים 94–95, חורף-אביב תשס"ג
- כרמיאל כהן, דרשות באפלה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 28 ביולי 2011, גיליון 729
- רם בן-שלום, פגיון האמונה פוגע שוב, באתר הארץ, 19 ביולי 2012
- חננאל מאק, דרשן וגם פשטן: ר' משה הדרשן מבשר פרשנות הפשט למקרא, תרביץ פ"א, תשע"ג, עמ' 409–429
משה הדרשן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ א"א אורבך, ספר ערוגת הבשם, ירושלים 1991, חלק רביעי עמ' 3–4.
- ^ חננאל מאק, מדרש האגדה, עמ' 113
- ^ ראה פירוש המיוחס לרש"י דה"ב, פרק ב פסוק יג.
- ^ תנחומא האזינו ז
- ^ 19 פעמים בפירוש עה"ת, ופעמיים בפירושו על הש"ס: אחד בכתובות (דף ע"ה ע"ב), ואחד בנידה (דף י"ט ע"א)
- ^ פירוש רש"י לספר דברים פרק ל"ב, פסוק כ"ד.
| תקופת חייו של הרב משה הדרשן על ציר הזמן |
|---|
 |