מרקוריוס

אל רומי

מֶרְקוּרְיוּסלטינית: Mercuriusהאזנה‏), היה אחד מהאלים המרכזיים במיתולוגיה הרומית. במקור, הוא היה האל הממונה על המסחר ועל הסוחרים, כפי שגם משתמע משמו, הנגזר מהמילה הלטינית merx ("סחורה") או mercator ("סוחר" מהפועל הלטיני mercari - "לסחור"). לאחר שזוהה עם האל היווני הרמס, הוא תואר בנוסף גם כשליח האלים והוצג באמנות עם סממניו המאפיינים של הרמס - הכובע והסנדלים המכונפים והמטה המכונף סביבו כרוכים שני נחשים. הוא כונה בהתאם גם "אליפס" ("בעל הרגליים המכונפות"). בנוסף לזיהויו עם הרמס, זוהה מרקוריוס גם עם האל האטרוסקי תורמס.

מרקוריוס
Mercurius
תרבות דת רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
אלים מקבילים הרמס, Aguaecus, Dubnocaratiacus, Arcecius, Abianus, Cimiacinus, Solitumarus עריכת הנתון בוויקינתונים
אב יופיטר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Larunda, רוזמרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Evander of Pallene, קופידון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסל גאלי של מרקוריוס. האל מתואר בסממניו המוכרים של האל היווני הרמס, המזוהה איתו: הכובע המכונף, המטה והצרור שהוא נושא לצדו.
הציור "מרקוריוס" מאת הנדריק גולציוס.

בשנת 495 לפנה"ס, הוקם לכבודו של מרקוריוס מקדש בסירקוס מקסימוס, בין גבעת אוונטין לגבעת הפאלאטין ברומא. היה זה מקום מתאים לפולחן אל המסחר והזריזות, שכן במקום שכן מרכז מסחרי חשוב ומסלול מרוצים. מיקומו בין המעוז הפלבאי באוונטין ובין המרכז הפטריקי בפאלאטין הדגיש גם את תפקידו של מרקוריוס כמתווך.

חגו החשוב ביותר של מרקוריוס, המרקורליה, נחוג כל שנה ב-15 במאי. באותו יום סוחרים נהגו להתיז על ראשיהם מים מהבאר המקודשת לו ליד פורטה קאפנה.

מרקורי היה אל פופולרי ביותר בקרב העמים שנכבשו על ידי האימפריה הרומית. הקלטים הקבילו אותו לאל הראשי שלהם - לוגוס, והשבטים הגרמאניים הקבילו אותו לוודן.

מרקוריוס תואר כעלם צעיר, החובש לראשו כובע מכונף ורחב שוליים ("פטאסוס"), לגופו עוטה גלימת נוסעים, רגליו נעולות בסנדלים מכונפים ובידיו מחזיק צרור כסף ומטה שליחים ("קאדוסאוס").

אזכורים ביהדות

עריכה
  ערך מורחב – מרקוליס

"כוכב" המוזכר במקרא בספר עמוס ”וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם” (עמוס, ה כו) מזוהה עם כוכב חמה ששמו הלועזי הוא מרקורי.

המרקוליס המוזכר פעמים רבות בתלמוד הוא המרקוריוס, כנראה שיבוש מכוון שבא להימנע מציון שם האליל או לבזות אותו. הביטוי התלמודי "זורק אבן למרקוליס", הבא לציין מי שפועל לרעה למרות שכוונתו הייתה לטובה, מקורו בפולחן האליל, שהתקיים לדבריהם על ידי זריקת אבנים לכיוון פסלו שהיה מוצב בצדי דרכים[1]. עם זאת, יש מי שרצה לזהות את המרקוליס עם דולמן[2].

אזכורים תרבותיים

עריכה

על שמו של האל הרומי קרוי כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש, מרקורי, הוא כוכב חמה. מבין שבע המתכות הקדומות יוחסה אליו הכספית - בגלל "מהירותה" - היינו הנוזליות שלה.

שתי דמויות קומיקס מבוססות על מרקוריוס - מקס מרקורי מבית DC קומיקס וקוויקסילבר מבית מארוול קומיקס. בנוסף, ג'יי גאריק, הפלאש מתור הזהב, חובש קסדה מכונפת כמחווה לאל הרומי.

שאזאם, גיבור על נוסף של חברת DC, קיבל, על פי סיפור הרקע שלו, את מהירותו של מרקורי

בספר פרסי ג'קסון והאולימפיים הרמ מופיעה כמה פעמים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מרקוריוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
 
פסל מרקוריוס בשטוטגרט


  ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.