מעמד הביניים
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
מעמד הביניים (או המעמד הבינוני) הוא מונח במדעי החברה המתאר קבוצה חברתית וכלכלית של אנשים בעלי יכולת כלכלית סבירה, אשר אינם בעלי השפעה או עושר יוצאי דופן או ניכרים לעין.
ההגדרה המצמצמת של מעמד הביניים על פי משקי בית שהכנסתם ברוטו נעה בין 75% ל-125% מההכנסה הממוצעת. לפי אופן חישוב מקובל אחר, מעמד הביניים מוגדר על פי משקי בית שהכנסתם נעה בין 75% ל-125% מההכנסה החציונית (קו ההכנסה שמחצית מהשכירים משתכרים מעליו ומחצית משתכרים מתחתיו). בישראל 2010 כוללת קבוצה זו את משקי הבית מן העשירון הרביעי עד השביעי, כשליש מהאוכלוסייה.
ההגדרה המרחיבה של מעמד הביניים נובעת מחלוקה של אוכלוסייה לפי מעמדות סוציו-אקונומיים. חלוקה זו מבחינה בין מעמד גבוה (למשל 1% העשירים), ומעמד הפועלים, כשבתווך נמצא מעמד הביניים. חלוקה זו מגדירה את החלוקה המצמצמת כ"מעמד בינוני-נמוך".
מעמד הביניים הוא המעמד עליו מתבססת החברה המתועשת. התושבים במעמד זה הם, בדרך כלל, העובדים המאיישים את מרבית המערכות במגזר העסקי והציבורי, והם גם הצרכנים העיקריים של מוצרי הצריכה השונים בשוק. בסוציולוגיה המרקסיסטית, לעומת זאת, משמש הביטוי "מעמד הביניים" ככינוי למעמד בעלי הרכוש הבורגנים, המתפרנסים מבעלות על עסקים, מניהול וממקצועות חופשיים, בניגוד לפרולטריון - מעמד עובדי-השכר המתפרנס מעבודת כפיים.
מעמד הביניים בשיח הציבורי בישראל
עריכהחוסנו הכלכלי של מעמד הביניים תופס מקום מרכזי בשיח הציבורי והפוליטי בישראל. נראה כי שיח זה איננו מכוון להגדרה מצמצמת של מעמד הביניים, אלא להגדרה רחבה יותר, הכוללת גם אוכלוסיות חזקות יותר.[1][2][3] אולם אין הסכמה בין החוקרים כיצד יש לנתח את ההתפלגות המעמדית של החברה הישראלית, ומהם גבולותיו של מעמד הביניים. נראה כי דווקא בשל הקיטוב הגובר של ההתפלגות הכלכלית בישראל, ובניגוד לדימוי הספרותי והתקשורתי, רובד הביניים של ההכנסות בחברה הישראלית (125%-75% מההכנסה החציונית) דומה יותר במאפייניו לדימוי המקובל בקרב החוקרים עבור מעמד הפועלים.[4] ברור כי כאשר מעמד הביניים נתפס באופן אחר, למשל כמשקי בית שהכנסתם נעה בין 125%-200% מההכנסה החציונית, לקבוצה זו תהיה מאפיינים שונים בהרבה.
מעמד ביניים חרדי
עריכהבמאה ה-21 עברו חלקים בחברה החרדית תהליך אטי של אימוץ אורח חיים "בורגני", המתבטא יותר בקרב חרדים מודרניים אך קיים גם בקרב "המיינסטרים החרדי". במאי 2017 שידר תאגיד השידור הציבורי כתבה מיוחדת שכותרתה "עלייתה של הבורגנות החרדית"[5].
תופעת ה'בורגנות החרדית' מעוררת שאלה האם עצם קיומה מהווה סתירה לעקרונות בסיסיים של היהדות החרדית הכוללים התבדלות והסתפקות במועט, בוז ל'בינוניות' והתמסרות ללימוד התורה ולדקדוק במצוות - לצד העדר "מחויבות אזרחית"[6].
לפי הרב יהושע פפר, בין מאפייניה הבסיסיים של החברה החרדים קיימים ביטויים "בורגניים" בולטים', בהם היוזמה הפרטית וחתירה ל'מצוינות' - שאפיינה את ה"בורגנות" בגרסתה המקורית והאידיאלית[6]. לפי הרב פפר, מיסוד והענקת לגיטימציה לתופעה המתרחבת של "בורגנות חרדית" תוך טיפוח "חתירה למצוינות" בתוכה, עשוי לפתור קשיים משמעותיים שהחברה החרדית מתמודדת איתם במאה ה-21, ובמקביל עשוי גם לפתור קושי מהותי בתפיסה ה'בורגנית' שבמידה רבה איבדה את "החתירה למצוינות" שאפיינה אותה בתחילת דרכה[6].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- רותי סיני, הארץ, מעמד הביניים בישראל מתכווץ, באתר וואלה, 15 בינואר 2007
- שאול אמסטרדמסקי, מעמד הבינתיים, באתר כלכליסט, 17 באפריל 2011
- תני גולדשטיין, למי התכוונתם כשאמרתם מעמד הביניים?, באתר ynet, 4 באוגוסט 2011
- עודד היילברונר, 'הוויקטוריאנים הישראלים': פחדים ואי־נחת בקרב מעמד הביניים בעשור השני למדינה, עיונים 28, 2017, הוצאת מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון, עמ' 128 - 168
המעמד הבינוני, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מעמד הביניים -מהו?, מתוך פני החברה בישראל, דו"ח מספר 5, חשוון תשע"ג.
- ^ אילנית בר, מאפייני מעמד הביניים בישראל וניתוח השינויים שחלו בו בשנים האחרונות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2 במרץ 2010
- ^ אסף צימרינג, העשירון החסר, באתר העין השביעית, 9 ביוני 2009
- ^ "דו"ח מרכז אדוה, הרובד הבינוני בישראל, 2010-1992" מאת עו"ד נוגה דגן-בוזגלו ואתי קונור-אטיאס,28 ינואר 2013 הרובד הבינוני בישראל - מרכז אדוה
- ^ "עלייתה של הבורגנות החרדית"
- ^ 1 2 3 הרב יהושע פפר "לקראת מעמד ביניים חרדי", צריך עיון, ג' סיון תשע"ז