מסכת

מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי

שורש המילה

מקובל להניח כי משמעותה של המילה נולדה מהמילה המקראית מסכת – מארג של חוטים: ”וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִם תַּאַרְגִי אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשִׁי עִם הַמַּסָּכֶת” (ספר שופטים, פרק ט"ז, פסוק י"ג); ”והמסכת הפרוסה הרי זו מצטרפת” (תוספתא נגעים, פרק ה'). ובהשאלה: מארג של נושאים רבים בהקשר רציף. לפיכך, משמעותה של המילה "מסכת" בעברית היא מקבילה של המילה טקסט שמקורה בלטינית.

אמנם בספר "מעשה רוקח" של הרב אלעזר רוקח מובאים עוד כמה פירושים למילה על דרך הפשט והרמז.

חלוקת המסכתות

החלוקה הראשונית של המשנה והתלמוד היא לשישה סדרים. קיימים שני סידורים פנימיים בין המסכתות, שלכל אחד מהם עזר זיכרון מתאים:

• החלוקה לפי הגמרא והמשנה: זמ"ן נק"ט (זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קודשים וטהרות).
• החלוקה לפי המדרש: נז"ם קט"ן (נשים, זרעים, מועד, קודשים, טהרות, נזיקין).

כל אחד מהסדרים מורכב ממסכתות. ההתייחסות לטקסט במשנה ובתלמוד נעשית על-פי המסכת שבה הוא נמצא.

המסכת עוסקת ביסודה בדיון מקיף בנושא אחד, הנרמז בשם המסכת. המסכת הראשונה, מסכת ברכות, למשל, עוסקת בהלכות הקשורות בברכות ובתפילות. כך לדוגמה מסכת ביצה העוסקת בהלכות יום טוב נקראת גם (שם פחות מצוי) מסכת יום טוב.

כמעט כל המסכתות נמצאות במשנה. ישנן מסכתות, המודפסות בסוף סדר נזיקין בגמרא שלא נכנסו לסדר המשנה כגון מסכת סופרים מסכת דרך ארץ ועוד, מסכתות אלו ידועות בשם מסכתות קטנות. למרבית מסכתות המשנה יש תלמוד בבלי או תלמוד ירושלמי, כאשר למסכתות מסדר זרעים קיים תלמוד ירושלמי בלבד (למעט מסכת ברכות שקיימת בשני התלמודים) ולמסכתות מסדר קדשים קיים תלמוד בבלי בלבד. למסכתות סדר טהרות אין תלמוד בכלל למעט מסכת נדה, שיש לה תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי. לרובן המכריע של המסכתות קיימת תוספתא.

מדרשי מסכת

קיימים מדרשים הערוכים בצורת מסכת, שמותם: מסכת גן עדן, מסכת גיהנום, מסכת חיבוט הקבר.

סדר המסכתות

מסכתות המשנה

מסכתות המשנה מסודרות בתוך כל סדר לפי גודלן הנמדד על פי מספר הפרקים בכל מסכת: מן המסכת בעלת מספר הפרקים הגדול ביותר המופיעה ראשונה ועד למסכת בעלת מספר הפרקים הקטן ביותר והמופיעה בסוף הסדר, וכפי שניתן לראות בטבלה שלהלן. יוצא דופן ביניהם הוא סדר זרעים, וחלקו החוקרים והמפרשים בניסיון להסביר חריגה זו.

סדר זרעים		סדר מועד		סדר נשים		סדר נזיקין		סדר קדשים		סדר טהרות
מסכת	פרקים	מסכת	פרקים	מסכת	פרקים	מסכת	פרקים	מסכת	פרקים	מסכת	פרקים
ברכות	9	שבת	24	יבמות	16	בבא קמא	10	זבחים	14	כלים	30
פאה	8	עירובין	10	כתובות	13	בבא מציעא	10	מנחות	13	אהלות	18
דמאי	7	פסחים	10	נדרים	11	בבא בתרא	10	חולין	12	נגעים	14
כלאיים	9	שקלים	8	נזיר	9	סנהדרין	11	בכורות	9	פרה	12
שביעית	10	יומא	8	סוטה	9	מכות	3	ערכין	9	טהרות	10
תרומות	11	סוכה	5	גיטין	9	שבועות	8	תמורה	7	מקוואות	10
מעשרות	5	ביצה	5	קידושין	4	עדיות	8	כריתות	6	נידה	10
מעשר שני	5	ראש השנה	4			עבודה זרה	5	מעילה	6	מכשירין	6
חלה	4	תענית	4			אבות	5	תמיד	7	זבים	5
ערלה	3	מגילה	4			הוריות	3	מידות	5	טבול יום	4
ביכורים	4	מועד קטן	3					קינים	3	ידיים	4
		חגיגה	3							עוקצים	3

עם זאת, סדר המסכתות היה שונה אצל חלק מהראשונים. שתי דוגמאות מובהקות לכך הם הרמב"ם והמאירי, המפרטים את סדר המסכתות שלפניהם, ואף מסבירים אותו – וקל לראות שהוא שונה במידת מה מהסדר שלפנינו.