מנחה גדולה

זמני היום

מנחה גדולה הוא אחד מזמני היום בהלכה, והוא שש שעות ומחצה מתחילת היום.

זמן מנחה גדולה הוא תחילת הזמן שמותר ממנו והלאה להתפלל את תפילת המנחה. זמן זה נקרא מנחה גדולה מחמת ששיעור הזמן שישנו מזמן זה עד לשקיעה הוא גדול, בניגוד למנחה קטנה, שממנה ועד לשקיעה הזמן הוא קטן יותר.

זמן מנחה גדולה

עריכה

זמן מנחה גדולה הוא שש שעות ומחצה מתחילת היום (חצי שעה אחרי חצות היום).

בפוסקים נחלקו איך נמדדות השעות לעניין זה. החפץ חיים נוטה לומר[1] ששעות אלו הן שעות זמניות, אך יש שכתבו שהכוונה לשעות הרגילות (לפי השעון הרגיל - של 60 דקות).[1]

בלוח לארץ ישראל שחיבר הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, מחשב בימות החורף זמן מנחה גדולה כ-30 דקות לאחר חצות היום,[2] כלומר שתמיד מחמירים לשתי השיטות, וכך נוהגים ברוב הקהילות בארץ ובהרבה קהילות בחו"ל.

תפילות כנגד קרבנות

עריכה

תפילת המנחה נתקנה כנגד הקרבת קרבן תמיד של בין הערבים, ואף שזמן הקרבתו היה כל יום בתשע שעות וחצי, אך כיוון שלעיתים הוצרכו להקריב קודם זמן זה כגון בערב פסח שחל בערב שבת, ובזמנים אלה הקדימו את הקרבתו לשש שעות ומחצה, לכן בדיעבד אם התפלל משעה זו, יצא ידי חובה.

וכך הוא לשון הרמב"ם משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ג', הלכה ב': ”כבר אמרנו שתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים תקנו זמנה, ולפי שהיה התמיד קרב בכל יום בתשע שעות ומחצה, תקנו זמנה מתשע שעות ומחצה והיא הנקראת מנחה קטנה, ולפי שבערב הפסח שחל להיות בערב שבת היו שוחטין את התמיד בשש שעות ומחצה אמרו שהמתפלל מאחר שש שעות ומחצה יצא ומשהגיע זמן זה הגיע זמן חיובה, וזו היא הנקראת מנחה גדולה”.

יש ראשונים (כגון הטור) שסוברים שאף לכתחילה ניתן להתפלל מנחה גדולה, ובערב פסח לכולי עלמא ניתן להתפלל מנחה גדולה לכתחילה מכיוון שבפועל הקריבו אז את קרבנן התמיד. המשנה ברורה[3] כתב שאם יש איזהו צורך, מותר לכתחילה להתפלל מנחה גדולה.

נחלקו האחרונים במי שהתפלל מנחה אחרי חצות קודם מנחה גדולה, אם יצא בדיעבד.[4]

דינים התלויים בזמן מנחה גדולה

עריכה

תפילת מנחה

עריכה

לדעת השולחן ערוך, אף שלכתחילה זמן תפילת מנחה הוא מזמן מנחה קטנה, מכל מקום אם התפלל ממנחה גדולה יצא ידי חובה.

אף לדעת האוסרים להתפלל בזמן מנחה גדולה לכתחילה, התירו לכתחילה בזמנים שונים כגון בערב פסח, או כשנוסע ממקום למקום ואינו יודע אם יוכל להתפלל כראוי.[5]

איסור אכילה קודם מנחה

עריכה

לדעת השולחן ערוך (אורח חיים סימן רלב ב ג) אסור לאכול סמוך למנחה גדולה אפילו סעודה קטנה, כל שהיא יותר מכביצה לחם, משום שחששו חז"ל שמא יימשך בסעודתו וישכח להתפלל, אמנם יכול לבקש מאחר שאינו אוכל עמו שיזכיר לו להתפלל קודם שיעבור הזמן (שקיעת החמה), ובאופן זה יכול לאכול.

אמנם דעת הרמ"א להתיר לאכול סעודה קטנה לפני מנחה גדולה, והמחמיר תבא עליו ברכה. אך סעודה גדולה כגון סעודת נישואין או ברית אף לדעת הרמ"א אין להקל.[6]

טעימה

עריכה

אכילת פרי או עוגה עם קפה מותרת, מאחר שבאכילה מועטת שכזו לא חוששים שמא יימשך.

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 שער הציון סימן רלג אות ח.
  2. ^ ראו לוח ארץ ישראל במנחה של ראש השנה, על אף שדעתו שם שהעיקר לחשב על פי שעות זמניות.
  3. ^ רלג:ג
  4. ^ משנה ברורה רלג:ב.
  5. ^ משנה ברורה רלג:א.
  6. ^ כף החיים רלב ס"ק כ"ו, ל