מלכי אנגליה

מלך אנגליה
Monarchy of England
	המלכה אן,מלכת אנגליה האחרונה
תחום שיפוט	ממלכת אנגליה
מעון	חצר סנט ג'יימס
ייסוד המשרה	886
איוש ראשון	אלפרד הגדול
איוש אחרון	אן
תאריך ביטול המשרה	1 במאי 1707

ערך זה עוסק במלכי ממלכת אנגליה עד שנת 1707. אם התכוונתם למלכי ממלכת בריטניה הגדולה והממלכה המאוחדת, ראו "מלכי בריטניה". אם התכוונתם למלך הנוכחי בממלכה הכוללת את אנגליה, ראו "צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת".

אנגליה הייתה ממלכה עתיקת יומין, אשר מקורותיה נעוצים בהפטרכיה שהתקיימה החל בסיום שלטון האימפריה הרומית באי הבריטי בשנת 410 ועד לאיחודה המלא של אנגליה תחת כתר אחד (של מלכי וסקס) בשנת 927. במאה התשיעית ובמאה העשירית פלש לאנגליה צבא דנמרק, ובמשך תקופות הולכות ובאות שימש מלך דנמרק גם כמלך אנגליה. בשנת 1066 פלש ויליאם מנורמנדיה לאנגליה, כבש אותה והיה למלכהּ. צאצאיו שולטים באי הבריטי מאז ועד ימינו אנו. בשנת 1649, לאחר ניצחון כוחות הפרלמנט במלחמת האזרחים האנגלית, הודח המלך צ'ארלס הראשון והוצא להורג, ועד שנת 1660 לא שלט מלך באנגליה (ראו: חבר העמים). בשנת 1707 התאחדה ממלכת אנגליה עם ממלכת סקוטלנד ליצירת ממלכת בריטניה הגדולה.

בית וסקס

הרשימה מתחילה במלך אתלסטאן מווסקס, כיוון שבתקופת שלטונו (בשנת 927) אוחדו הממלכות שהתקיימו בארץ אנגליה לכדי ממלכה אחת; עם זאת, הספירה בשמותיהם של המלכים עד ויליאם הראשון היא בהתייחס למלכי וסקס.

שם (תקופת חיים)	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות
אתלסטאן Æthelstan 894 - 27 באוקטובר 939	927 כמלך אנגליה	27 באוקטובר 939	בנו של אדוארד הזקן
אדמונד הראשון Edmund I 921 - 26 במאי 946	27 באוקטובר 939	26 במאי 946	בנו של אדוארד הזקן
אדרד Eadred 923 - 23 בנובמבר 955	26 במאי 946	23 בנובמבר 955	בנו של אדוארד הזקן
אדוויג Eadwig 940 - 1 באוקטובר 959	23 בנובמבר 955	1 באוקטובר 959	בנו של אדמונד הראשון
אדגר Edgar 943 - 8 ביולי 975	1 באוקטובר 959	8 ביולי 975	בנו של אדמונד הראשון
אדוארד השני Edward II 962 - 18 במרץ 978	8 ביולי 975	18 במרץ 978	בנו של אדגר
אתלרד Æthelred 966 - 23 באפריל 1016	18 במרץ 978	1013	בנו של אדגר

בית דנמרק

בשנת 1013 כבשו הדנים את אנגליה, ואתלרד ברח לגלות בנורמנדיה.

שם (תקופת חיים)	דיוקן	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות
סוון Sweyn 17 באפריל 963 - 3 בפברואר 1014		25 בדצמבר 1013	3 בפברואר 1014	זכות הכיבוש

בית וסקס

אחרי מותו של סוון זקן המזלג חזר אתלרד לאנגליה וכבש מחדש את כס המלוכה.

שם (תקופת חיים)	דיוקן	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות
אתלרד Æthelred 966 - 23 באפריל 1016		3 בפברואר 1014	23 באפריל 1016	בנו של אדגר
אדמונד השני Edmund II 990 - 30 בנובמבר 1016		23 באפריל 1016	30 בנובמבר 1016	בנו של אתלרד

בית דנמרק

אחרי קרב אסנדון ב-1016 חתם אדמונד על חוזה עם קנוט הגדול, לפיו כל אנגליה למעט וסקס תישלט על ידי קנוט. חודש לאחר מכן מת אדמונד וקנוט הפך שליט יחיד על כל אנגליה.

שם (תקופת חיים)	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות
קנוט Canute 995 - 12 בנובמבר 1035	18 באוקטובר 1016	12 בנובמבר 1035	בנו של סוון
הרולד הראשון Harold I 1016 - 17 במרץ 1040	12 בנובמבר 1035	17 במרץ 1040	בנו של קנוט
הארדיקאנוט Harthacnut 1018 - 8 ביוני 1042	17 במרץ 1040	8 ביוני 1042	בנו של קנוט

בית וסקס

אחרי מותו של הארדיקאנוט חזר בית וסקס לשלטון בראשות אדוארד השלישי, המוכר בשם אדוארד המודה. אדוארד המודה מת ללא צאצאים, ולאחר מותו טענו שניים לכס האנגלי: הרולד גודווינסון וויליאם מנורמנדיה. בעת מותו של אדוארד שהה הרולד באנגליה ולכן נהיה למלך, אך ויליאם ארגן באותה העת פלישה לאנגליה במטרה לכבוש אותה.

שם (תקופת חיים)	דיוקן	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות
אדוארד השלישי Edward the Confessor 1003 - 5 בינואר 1066		8 ביוני 1042	5 בינואר 1066	בנו של אתלרד
הרולד השני Harold II 1022 - 14 באוקטובר 1066		6 בינואר 1066	14 באוקטובר 1066	טען שהכס הובטח לו על ידי אדוארד השלישי נבחר על ידי הוויטנגמוט

המלכים הנורמניים

גיום דוכס נורמנדיה, שלימים ייקרא ויליאם "הכובש", פלש לאנגליה בספטמבר 1066 והחל במסע כיבושים שהוכרע בקרב הייסטינגס במותו של הרולד גודווינסון. הוויטנגמוט האנגלי בחר באדגר אתלינג כמלך, אך מהר מאוד נכנעו חבריו יחד עם תושבי אנגליה למציאות החדשה. ויליאם מנורמנדיה הוכתר בחג המולד של שנת 1066 למלך אנגליה, וצאצאיו שולטים בה עד לימינו אנו.

שם (תקופת חיים)	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות	תואר מלא
ויליאם הראשון William I 1028 - 9 בספטמבר 1087	25 בדצמבר 1066	9 בספטמבר 1087	בן דודו של אדוארד המודה כבש את אנגליה בשנת 1066	מלך האנגלים
ויליאם השני William II 1056 - 2 באוגוסט 1100	26 בספטמבר 1087	2 באוגוסט 1100	בנו של ויליאם הראשון	בחסד האל מלך האנגלים
הנרי הראשון Henry I ספטמבר 1068 - 1 בדצמבר 1135	5 באוגוסט 1100	1 בדצמבר 1135	בנו של ויליאם הראשון	בחסד האל מלך האנגלים

בית בלואה

הנרי הראשון לא השאיר אחריו יורשים זכרים ישירים. בנו נהרג בטביעת ספינה בשנת 1120. הנרי הוריש את הכס לנכדתו מתילדה, שהייתה גם אלמנתו של היינריך החמישי קיסר האימפריה הרומית הקדושה. לפני שהחליט להוריש את הכס למתילדה, שקל הנרי להוריש את הכס לאחיינו סטיבן מבלואה. עם מותו של הנרי פלש סטיבן לאנגליה, והכתיר את עצמו למלך. הפלישה עוררה מלחמת אזרחים שנקראה בשם האנרכיה. מתילדה שלטה באנגליה במשך תקופה קצרה בין אפריל 1141 לנובמבר 1141, אך היא לא הוכתרה מעולם והיא לרוב לא נכללת ברשימת מלכי אנגליה.

שם (תקופת חיים)	דיוקן	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות	תואר מלא
סטיבן Stephen 1096 - 25 באוקטובר 1154		1 בדצמבר 1135	25 באוקטובר 1154	נכדו של ויליאם הראשון טען שהכס הובטח לו על-ידי הנרי הראשון	בחסד האל מלך האנגלים

בית פלנטג'נט

סטיבן ומתילדה חתמו על חוזה וולינגפורד, ובו הסכימו ביניהם כי בנה של מתילדה, אנרי פלאנטאז'נה, יירש את הכס האנגלי לאחר מותו של סטיבן כהנרי השני, מלך אנגליה. אביו, בעלה השני של מתילדה, היה ז'ופרואה החמישי, רוזן אנז'ו, על כן נקרא הבית גם "בית אנז'ו". השם "פלנטג'נט" (Plantagenêt, "פלאנטאז'נה" לפי ההגייה הצרפתית) מקורו בכינוי שניתן לז'ופרואה ומשמעותו צמח מקומי שבחר בו ז'ופרואה לסמלו.

שם (תקופת חיים)	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות	תואר מלא
הנרי השני Henry II 5 במרץ 1133 - 9 ביולי 1189	19 בדצמבר 1154	9 ביולי 1189	נכדו של הנרי הראשון חוזה וולינגפורד	מלך אנגליה
ריצ'רד הראשון Richard I 8 בספטמבר 1157 - 6 באפריל 1199	3 בספטמבר 1189	6 באפריל 1199	בנו של הנרי השני	מלך אנגליה
ג'ון John 24 בדצמבר 1166 - 19 באוקטובר 1216	27 במאי 1199	19 באוקטובר 1216	בנו של הנרי השני	בחסד האל מלך אנגליה אדון אירלנד דוכס נורמנדיה ואקוויטיניה רוזן אנז'ו
הנרי השלישי Henry III 1 באוקטובר 1207 - 16 בנובמבר 1272	28 באוקטובר 1216	16 בנובמבר 1272	בנו של ג'ון	בחסד האל מלך אנגליה אדון אירלנד דוכס נורמנדיה ואקוויטיניה רוזן אנז'ו
אדוארד הראשון Edward I 17 ביוני 1239 - 7 ביולי 1307	20 בנובמבר 1272	7 ביולי 1307	בנו של הנרי השלישי	מלך אנגליה אדון אירלנד דוכס אקוויטניה
אדוארד השני Edward II 24 באפריל 1284 - 20 בינואר 1327	8 ביולי 1307	20 בינואר 1327	בנו של אדוארד הראשון	מלך אנגליה אדון אירלנד דוכס אקוויטניה
אדוארד השלישי Edward III 13 בנובמבר 1312 - 21 ביוני 1377	25 בינואר 1327	21 ביוני 1377	בנו של אדוארד השני	מלך אנגליה וצרפת אדון אירלנד
ריצ'רד השני Richard II 6 בינואר 1367 - 14 בפברואר 1400	22 ביוני 1377	29 בספטמבר 1399 הודח בהפיכה והתפטר	נכדו של אדוארד השלישי	מלך אנגליה וצרפת אדון אירלנד נסיך צ'סטר

בית לנקסטר

ריצ'רד השני היה מלך לא פופולרי, והוא הודח בהפיכת חצר על-ידי דודנו הנרי בולינגברוק, שעלה לשלטון בתור הנרי הרביעי. אביו של הנרי היה דוכס לנקסטר, ועל שמו נקרא בית המלוכה החדש, בית לנקסטר, שהוא נצר לבית פלנטג'נט.

שם (תקופת חיים)	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות	תואר מלא
הנרי הרביעי Henry IV 15 באפריל 1367 - 20 במרץ 1413	30 בספטמבר 1399	20 במרץ 1413	נכדו של אדוארד השלישי עלה לשלטון בהפיכת חצר	מלך אנגליה וצרפת אדון אירלנד
הנרי החמישי Henry V 16 בספטמבר 1386 - 31 באוגוסט 1422	21 במרץ 1413	31 באוגוסט 1422	בנו של הנרי הרביעי	מלך אנגליה וצרפת אדון אירלנד
הנרי השישי Henry VI 6 בדצמבר 1421 - 21 במאי 1471	1 בספטמבר 1422	4 במרץ 1461 נשבה והודח כחלק ממלחמות השושנים	בנו של הנרי החמישי	מלך אנגליה יורש ועוצר צרפת אדון אירלנד

בית יורק

עם מותו של אדוארד השלישי, עלה לשלטון נכדו הנרי הרביעי, שהיה הצאצא הבכיר ביותר (בנו הבכור של בנו הבכור המת של אדוארד). בזמן מלכותו של הנרי השישי, טען דוכס יורק דאז, ריצ'רד, שהוא הצאצא הבכיר יותר של אדוארד השלישי, שכן אביו היה נכדו של אדוארד, ואמו הייתה בת נינתו. בשנות מלכותו של הנרי השישי החלה מלחמת השושנים, ובמהלכת הודח הנרי (שהיה נתון גם לחוסר שפיות זמני). במקומו של הנרי עלה לשלטון אדוארד דוכס יורק, שהיה בנו של ריצ'רד.

שם (תקופת חיים)	דיוקן	שלט אצולה	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות	תואר מלא
אדוארד הרביעי Edward IV 28 באפריל 1442 - 9 באפריל 1483			4 במרץ 1461	3 באוקטובר 1470	נינו של אדוארד השלישי עלה לשלטון בהפיכה	מלך אנגליה וצרפת אדון אירלנד

בית לנקסטר

תומכי בית לנקסטר זכו בניצחון קצר במלחמת השושנים, והצליחו להשיב את הנרי הכלוא אל כס המלוכה, אך הוא הודח ממנו לאחר 191 ימים, ולאחר מכן נרצח יחד עם בנו, בהוראת אדוארד הרביעי.

שם (תקופת חיים)	דיוקן	שלט אצולה	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות	תואר מלא
הנרי השישי Henry VI 6 בדצמבר 1421 - 21 במאי 1471			3 באוקטובר 1470 הוחזר לכס המלוכה	11 באפריל 1471 הודח מן הכס ונרצח בהוראת אדוארד הרביעי	בנו של הנרי החמישי	מלך אנגליה יורש ועוצר צרפת אדון אירלנד

בית יורק

לאחר תבוסתו של הנרי השישי מלך אדוארד הרביעי על אנגליה עד מותו, ולאחר מכן הומלך בנו אדוארד החמישי. אדוארד ואחיו הוזמנו על ידי דודם ריצ'רד למצודת לונדון, שם הושמו במעצר "הגנתי" ומאז עקבותם לא נודעו, וייתכן שהם נרצחו שם בהוראתו של ריצ'רד. הפרלמנט התכנס והכריז על אדוארד החמישי כעל ממזר, והכתיר את ריצ'רד למלך אנגליה.

שם (תקופת חיים)	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות	תואר מלא
אדוארד הרביעי Edward IV 28 באפריל 1442 - 9 באפריל 1483	11 באפריל 1471	9 באפריל 1483	נינו של אדוארד השלישי גבר על הנרי השישי	מלך אנגליה וצרפת אדון אירלנד
אדוארד החמישי Edward V 2 בנובמבר 1470 - אמצע 1483	9 באפריל 1483	25 ביוני 1483	בנו של אדוארד הרביעי	מלך אנגליה וצרפת אדון אירלנד
ריצ'רד השלישי Richard III 2 באוקטובר 1452 - 22 באוגוסט 1483	26 ביוני 1483	22 באוגוסט 1483 נפל בקרב נגד בית לנקסטר	נינו של אדוארד השלישי	מלך אנגליה וצרפת אדון אירלנד

בית טיודור

בית טיודור הוא נצר של ג'ון מגונט, שהיה בנו של אדוארד השלישי. לג'ון הייתה פילגש בשם קתרין, ובנם המשותף, ג'ון, היה הסבא-רבא של אדם בשם הנרי טיודור. טיודור היה חלק מבית לנקסטר, והוא לקח חלק פעיל בקרבות מלחמת השושנים. הוא הכריז על עצמו כיורש החוקי לכתר האנגלי, ויצא למלחמה נגד ריצ'רד מלך אנגליה. ריצ'רד נפל בקרב, ובית יורק הפסיד במלחמת השושנים. הנרי טיודור הוכתר כמלך בשם הנרי השביעי, ומיהר לשאת לאישה את אליזבת מיורק, שהייתה בתו של אדוארד הרביעי. בכך בא הקץ על המלחמה הכבדה בין שני הבתים, ונוסד בית טיודור כשילוב בין בית לנקסטר לבין בית יורק.

שם (תקופת חיים)	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות	תואר מלא
הנרי השביעי Henry VII 28 בינואר 1457 - 21 באפריל 1509	22 באוגוסט 1483	21 באפריל 1509	צאצא של אדוארד השלישי ניצח במלחמת השושנים	מלך אנגליה וצרפת אדון אירלנד
הנרי השמיני Henry VIII 28 ביוני 1491 - 28 בינואר 1547	22 באפריל 1509	28 בינואר 1547	בנו של הנרי השביעי	בחסד האל מלך אנגליה, צרפת ואירלנד מגן האמונה
אדוארד השישי Edward VI 12 באוקטובר 1537 - 6 ביולי 1553	28 בינואר 1547	6 ביולי 1553	בנו של הנרי השמיני	בחסד האל מלך אנגליה, צרפת ואירלנד מגן האמונה
ג'יין Jane אוקטובר 1537 - 12 בפברואר 1554	10 ביולי 1553	19 ביולי 1553 הודחה על ידי מרי הראשונה	נינתו של הנרי השביעי	בחסד האל מלכת אנגליה, צרפת ואירלנד מגנת האמונה
מרי הראשונה Mary I 18 בפברואר 1516 - 17 בנובמבר 1558	19 ביולי 1553	17 בנובמבר 1558	בתו של הנרי השמיני	בחסד האל מלך ומלכת אנגליה, ספרד צרפת, ירושלים, שתי הסיציליות ואירלנד, מגני האמונה
פיליפ Philip 21 במאי 1527 - 13 בספטמבר 1598	25 ביולי 1554	17 בנובמבר 1558	בעלה של מרי הראשונה חוק של הפרלמנט התנה את מלכותו בנישואיו עם מרי
אליזבת הראשונה Elizabeth I 7 בספטמבר 1533 - 24 במרץ 1603	17 בנובמבר 1558	24 במרץ 1603	בתו של הנרי השמיני	בחסד האל מלכת אנגליה, צרפת ואירלנד מגנת האמונה

בית סטיוארט

אליזבת הראשונה לא נישאה ולא הביאה ילדים. עם מותה ירש את השלטון בן דודה הראשון ג'יימס, שהיה בנה של מרי, מלכת הסקוטים ונכד-נכדו של הנרי השביעי. כשעלה לכס האנגלי כיהן ג'יימס גם כמלך סקוטלנד, ובכך התהווה איחוד הכתרים בין אנגליה לסקוטלנד. רק בשנת 1707 הפכה האוניה הפרסונלית הרופפת לממלכה מאוחדת אחת, עם חקיקת חוקי האיחוד של 1707 והקמת ממלכת בריטניה הגדולה.

שם (תקופת חיים)	דיוקן	שלט אצולה	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות	תואר מלא
ג'יימס הראשון James I 19 ביוני 1566 - 27 במרץ 1625			24 במרץ 1603	27 במרץ 1625	נכד-נכדו של הנרי השביעי	בחסד האל מלך אנגליה, סקוטלנד, צרפת ואירלנד, מגן האמונה
צ'ארלס הראשון Charles I 19 בנובמבר 1600 - 30 בינואר 1649			27 במרץ 1625	30 בינואר 1649 הוצא להורג בידי בית הנבחרים	בנו של ג'יימס הראשון	בחסד האל מלך אנגליה, סקוטלנד, צרפת ואירלנד, מגן האמונה

הרפובליקה של קרומוול - חבר העמים

מלחמת האזרחים האנגלית הסתיימה בהפסד המונרכיסטים ובניצחונם של כוחות הפרלמנט. צ'ארלס הראשון נשפט והוצא להורג בינואר 1649. במאי של אותה השנה חוקק הפרלמנט חוק המכריז על אנגליה כעל "חבר עמים", שהוא כביכול רפובליקה. בפועל שלט מנהיג כוחות הפרלמנט אוליבר קרומוול, כשליט יחיד רודני, שנקרא בשם "האדון המגן" (Lord Proteceor). בשנת 1653 צורפה גם סקוטלנד לחבר העמים.

שם (תקופת חיים)	דיוקן	שלט אצולה	תחילת שלטון	סיום שלטון	תואר מלא
אוליבר קרומוול Oliver Cromwell 25 באפריל 1599 - 3 בספטמבר 1658			16 בדצמבר 1653	3 בספטמבר 1658	בחסד האל והרפובליקה האדון המגן של חבר העמים של אנגליה, סקוטלנד ואירלנד, ושל כל השטחים והדומיניונים השייכים להם
ריצ'רד קרומוול Richard Cromwell 4 באוקטובר 1626 - 12 ביולי 1712			3 בספטמבר 1658	7 במאי 1659 התפטר מתפקידו

שובו של בית סטיוארט

ריצ'רד קרומוול התפטר מתפקידו כאדון המגן במאי 1659, עקב חוסר האמון של הצבא בו. המדינה נשארה חסרת ראש במשך כשנה, עד שב-4 באפריל 1660, פרסם צ'ארלס השני, בנו של המלך המודח, את "הצהרת ברדה" בה הודיע שיעניק חנינה על כל הפשעים שבוצעו בתקופת מלחמת האזרחים לכל אלו שיכירו בו כמלך, למעט מספר קטן של אנשים שהיו מעורבים בהוצאתו להורג של אביו. ב-8 במאי הכריז הפרלמנט כי צ'ארלס השני היה המלך החוקי מאז הוצאתו להורג של צ'ארלס הראשון בשנת 1649. צ'ארלס חזר מגלותו ב-25 במאי, והוכתר למלך ב-23 במאי 1661. בכך הושלמה הרסטורציה האנגלית.

המתיחות בין הקתולים לפרוטסטנטים בממלכה הובילה בסופו של דבר למהפכה המהוללת, בה הוזמנה מרי, בתו הפרוטסטנטית של המלך הקתולי ג'יימס השני, יחד עם בעלה וילם הסטאדהולדר ההולנדי, על ידי אצילי הממלכה, לפלוש לאנגליה, להדיח את המלך המכהן ולמלוך תחתיו. וילם ומרי נענו לבקשה ב-1688. בתחילת 1689 הכריז הפרלמנט כי בריחת המלך כמוה כהתפטרותו. וילם (שנהיה לוויליאם) ומרי מלכו יחדיו כמלכים שותפים, ומאז לא ישב אדם קתולי על כס המלכות באי הבריטי.

שם (תקופת חיים)	תחילת מלוכה	סיום מלוכה	חזקה למלכות	תואר מלא
צ'ארלס השני Charles II 29 במאי 1630 - 6 בפברואר 1685	29 במאי 1660	6 בפברואר 1685	בנו של צ'ארלס הראשון	בחסד האל מלך אנגליה, סקוטלנד, צרפת ואירלנד, מגן האמונה
ג'יימס השני James II 14 באוקטובר 1633 - 16 בספטמבר 1701	6 בפברואר 1685	23 בדצמבר 1688 הודח במהפכה המהוללת	בנו של צ'ארלס הראשון	בחסד האל מלך אנגליה, סקוטלנד, צרפת ואירלנד, מגן האמונה
מרי השנייה Mary II 30 באפריל 1662 - 28 בדצמבר 1694	13 בפברואר 1689	28 בדצמבר 1694	בתו של ג'יימס השני הוזמנה על ידי הפרלמנט	בחסד האל, מלך ומלכת אנגליה, סקוטלנד, צרפת ואירלנד, מגני האמונה
ויליאם השלישי William III 4 בנובמבר 1650 - 8 במרץ 1702	13 בפברואר 1689	8 במרץ 1702	נכדו של צ'ארלס הראשון הוזמן על ידי הפרלמנט
אן Anne 6 בפברואר 1665 - 1 באוגוסט 1714	8 במרץ 1702	1 במאי 1707 ומאותה עת - מלכת בריטניה הגדולה	בתו של ג'יימס השני לפי חוק הזכויות 1689	בחסד האל, מלכת אנגליה, סקוטלד, צרפת ואירלנד, מגנת האמונה