מחוז ירושלים
מחוז ירושלים הוא אחד מששת המחוזות של מדינת ישראל. בירת המחוז והעיר הגדולה ביותר בו היא ירושלים. במחוז יש רק נפה אחת, היא נפת ירושלים. שטח המחוז (והנפה) 653 קמ"ר. יש בו שני אזורים טבעיים: הרי יהודה, ששטחם 316 קמ"ר ושפלת יהודה ששטחה 337 קמ"ר. מחוז ירושלים הוא היחיד בישראל ללא חוף-ים כלל (למחוז יהודה ושומרון יש חוף בים המלח).
מגדל דוד בעיר העתיקה של ירושלים | |
מדינה | ישראל |
---|---|
נפות במחוז | 1 |
ערים במחוז | 2 |
בירת המחוז | ירושלים |
שטח | 653 קמ"ר (דירוג: 6) |
אוכלוסייה | |
‑ במחוז | 1,245,100 (דירוג: 5, 2023) |
‑ צפיפות | 1,907 נפש לקמ"ר (דירוג: 2, 2023) |
קואורדינטות | 31°45′14″N 35°02′13″E / 31.753888888889°N 35.036944444444°E |
במחוז יש שתי ערים ושלושה יישובים באחריות מועצות מקומיות. שאר היישובים במחוז תחת אחריות מועצה אזורית מטה יהודה.
מחוז ירושלים אינו כולל יישובים הסמוכים לירושלים שמעבר לקו הירוק, כגון מעלה אדומים, גבעת זאב, הר אדר ויישובי גוש עציון, שנספרים כחלק ממחוז יהודה ושומרון.
היסטוריה
עריכהמחוז ירושלים קיים עוד מתקופת האימפריה העות'מאנית והמנדט הבריטי, אך במשך השנים עבר שינויים רבים ומגוונים בגבולותיו, צביונו וההיבט החוקתי והמשפטי בו שונו. כמו כן ב־1946 היה חלק מששת מחוזות ארץ ישראל של המנדט הבריטי וכלל בתוכו את הנפות ירושלים, רמאללה וחברון.
החלוקה המנהלית למחוזות במדינת ישראל נקבעה במרץ 1953. באפריל 1957 הועברה מועצה אזורית גיזו ממחוז המרכז בו נכללה בתחילה למחוז ירושלים.[1]
מיד אחרי מלחמת ששת הימים החילה ממשלת ישראל את ריבונותה – החוק הישראלי, על מזרח ירושלים לפי צו בהתאם לסעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט[2]. החוק הישראלי הוחל על השטח שהרשויות הירדניות הגדירו כשטח המוניציפלי, 6.4 קמ"ר, ובנוסף לו על כפרים, עיירות ושטחים פתוחים בסמוך – סה"כ 64 קמ"ר, שהתווספו לשטח המחוז.
חלוקה מוניציפלית
עריכהערים | מועצות מקומיות | מועצות אזוריות |
---|---|---|
דמוגרפיה
עריכהנתוני אוכלוסייה ושטח במחוז
עריכההערה: נתוני האוכלוסייה נכונים למאי 2023.
ערים
עריכהמספר | שם העיר | סמל | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה | שנת הכרזה כעיר |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | ירושלים | 984,000 | 145000 | מאה 10 לפנה"ס[3] | 1863[4] | |
2 | בית שמש | 157,169 | 38,670 | 1950 | 1991 |
מועצות מקומיות
עריכהמספר | שם המועצה המקומית | סמל | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה | שנת הקמת המועצה |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | מבשרת ציון | 25,559 | 6,390 | 1951 | 1964 | |
2 | צור הדסה | 12,117 | 1960 | 2023 | ||
3 | אבו גוש | 7,973 | 1,887 | לא ידוע | 1992 | |
4 | קריית יערים | 6,600 | 495 | 1975 | 1992 | |
מועצות מקומיות לשעבר | ||||||
אבו גוש | 1950–1973 | |||||
בית שמש | 1953–1991 | |||||
רמת רחל | 1953–1963 |
מועצות אזוריות
עריכהשם המועצה האזורית | סמל | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה |
---|---|---|---|---|
מועצה אזורית מטה יהודה | 63,183 | 480,420 | 1964 | |
מועצות אזוריות לשעבר | ||||
מועצה אזורית אבן העזר | 1953–1964 | |||
מועצה אזורית גיזו | 1954 (הוכללה במחוז ב־1957) – 1964 | |||
מועצה אזורית האלה | 1953–1964 | |||
מועצה אזורית הרי יהודה | 1949–1964 |
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ אליעזר ברוצקוס, קביעת הגבולות של מחוזות ונפות אדמיניסטרטיביים בשנים הראשונות של המדינה, אפיקים בגיאוגרפיה 23/24, 1988, עמ' 73–88, JSTOR 23698514
- ^ בהמשך לסעיף 1 לפקודת שטח השיפוט והסמכויות, תש"ח-1948 – חקיקה של מועצת המדינה הזמנית, שקבעה: "כל חוק החל על מדינת ישראל ייראה כחל על כל השטח הכולל גם את מדינת ישראל כולה וגם כל חלק מארץ-ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו בצו כמוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל", מתוך ע"ר תש"ח, תוספת א', עמ' 61
- ^ זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.
- ^ ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.