מוסול
מוֹסוּל (בערבית: الموصل, בתעתיק מדויק: אלמוצל, בהגייה מקומית: אֶל-מ֫וֹסֶל; בכורדית: مووسڵ/Mûsil) היא העיר השנייה בגודלה בעיראק ובירת מחוז נינוה בצפון-מערב המדינה. העיר משתרעת על שטח של 180 קילומטרים רבועים כ-350 קילומטרים מצפון-מערב לבירה בגדאד, על שני עברי נהר החידקל ובה חמישה גשרים המחברים בין שני עבריו. לפי אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2018 אוכלוסיית העיר מנתה כ-1.36 מיליון בני אדם.
 | |
| פוטומונטז' של מוסול | |
| מדינה |
 עיראק |
|---|---|
| מחוז | מחוז נינוה |
| ראש העיר | list of Emirs of Mosul |
| שטח | 180 קמ"ר |
| גובה | 228 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,792,000[1] (2023) |
| קואורדינטות | 36°22′0″N 43°07′0″E / 36.36667°N 43.11667°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
במשך שנים הייתה מוסול מרכז לייצור הבד מוסלין. מוצר אחר שהעיר הצטיינה בייצורו היה שיש. במהלך שנות שלטונו של סדאם חוסיין נעשה ניסיון להפוך את אוכלוסיית העיר לערבית על ידי סילוק הכורדים מהעיר והושבת ערבים בבתיהם.
בעיר מוסול נמצאת אוניברסיטת מוסול שהיא בין מרכזי המחקר המובילים בעיראק. אוניברסיטה זו נוסדה בשנת 1967, אך הפקולטה לרפואה הייתה קיימת עוד משנת 1959.
היסטוריה
עריכהמוסול תחת שלטון המדינה האסלאמית
עריכהבראשית יוני 2014 נכבש רוב שטחה של העיר בידי מורדים חמושים סונים, המשתייכים לארגון הטרור המדינה האסלאמית.[2] בתוך שבועות ברחו ממוסול כל תושבי העיר הנוצרים, לאחר שארגון המדינה האסלאמית הורה לנוצרים שבעיר להמיר את דתם לאסלאם או לשלם מס גולגולת. באפריל 2015 פוצצה מצודת באשטאביא, שהייתה אתר ארכאולוגי, חלק מחומת העיר מוסול ואתר תיירות בעיר.[3] בשנת 2016, כשנתיים לאחר השתלטות המדינה האסלאמית על העיר, הפכו שירותים עירוניים רבים לשירותים בתשלום, למרות מצבם הכלכלי הקשה של תושבי העיר.[4]
באוקטובר 2016 פתח צבא עיראק במבצע לכיבוש העיר מידי ארגון המדינה האסלאמית.
ב-10 ביולי 2017 הכריז ראש ממשלת עיראק, חיידר אל-עבאדי באופן רשמי, על שחרור העיר מוסול מידי ארגון המדינה האסלאמית.[5]
יהודי מוסול
עריכההעיר מוסול בגדת נהר החדקל, כאשר בגדתו השנייה נמצאת נינוה העתיקה. בנימין מטודלה ביקר בעיר בשנת 1165 ודיווח על שבעת אלפים תושבים יהודים שהיו במצב טוב. בראש קהילת היהודים עמד רבי זכאי שיוחס לשושלת בית דוד. בשנת 1289 ישב במוסול ראש הגולה אשר חתם על כתב תמיכה ברמב"ם. בשנת 1848 היו במוסול 450 יהודים ובשנת 1903 דווח על 1,100 יהודים מתוך 45,000 תושבי העיר. מסורת יהודית טוענת שבעיר קבורים הנביאים עובדיה, יונה ונחום. במחוז בסביבות מוסול היו בשנת 1903 עוד כשלושת אלפים יהודים, בהם תושבי הכפר "בר תנורא" אשר כל תושביו יהודים.
את העלייה ההמונית של קהילת מוסול ליוותה פעילות מחתרתית. עלייתה של הקהילה התרחשה במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה" בשנת 1951. רובם של הקהילה היהודית עזבה רכוש רב מאחור. חלק עלו ארצה עוד קודם המבצע בדרכים שונות.
כעת, מספר היהודים במדינה, על פי אומדן הסוכנות היהודית, הוא כשמונה נפשות. במהלך השנים השלטונות עשו ככל יכולתם בכדי לטשטש את ההיסטוריה היהודית בת 2000 שנות קיום בעיר תוך כדי הריסה שיטתית של מבנים ברובע היהודי ובנייה ואכלוס מחדש על ידי ערבים.
בשנת 2020 יצא לאור ספרו של עלי שית מחמוד אלחיאני היהודים במוסול ("אליהוד פי אלמוצל", הוצאת דאר אלראפדי, ביירות). הספר הוא מחקר על הקהילה היהודית במוסול בין השנים 1952-1921.[6]
לקריאה נוספת
עריכה- עזרא לניאדו, יהודי מוצל, מגלות שומרון עד מבצע עזרא ונחמיה, המכון לחקר יהדות מוצל, טירת-כרמל: ה'תשמ"א
קישורים חיצוניים
עריכה
- "מוֹצִיל (מוֹסוּל)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 131, באתר היברובוקס
ריית עבד אל-אחד, הגרדיאן, החיים בעיר מודרנית, תחת דאעש, באתר הארץ, 30 בינואר 2018- אליזבט צורקוב, שרדנו את מלחמת העולם השלישית כאן, ועכשיו אף אחד לא מתעניין בנו, באתר "ידיעות אחרונות", 11 ביולי 2019
- בעז זלמנוביץ, "מה ניתן ללמוד מהמערכה של דאעש במוצול על לחימה בשטח בנוי", הוצאת מערכות, גיליון 480- 481
- מוסול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מוצל (עיראק), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Iraq: Governorates, Major Cities & Urban Centers - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, www.citypopulation.de
- ^ חצי מיליון נמלטו ממוסול: "אין מי שיעזור לנו", באתר וואלה, 11 ביוני 2014
- ^ ISIS blow up Bashtabiya Castle in Mosul hafaaq News 8 באפריל 2015
- ^ דורון פסקין, המחירון של דאעש ל"שירותים" הניתנים לאזרחים: 17 דולר למים, 900 דולר לניתוח, באתר כלכליסט, 30 באפריל 2016
- ^ רועי קייס, ראש ממשלת עיראק הגיע למוסול והכריז: ניצחנו את דאעש, באתר ynet, 9 ביולי 2017
- ^ יעקב רוזן קניגסבוך, חלון להיסטוריה של יהודי מוסול, באתר הארץ, 1 ביוני 2022
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 בגדאד  מוסול | |||||||||
| 1 | בגדאד | בגדאד | 6,719,476 | 11 | אל-חלה | באבל | 455,741 |  בצרה  כירכוכ | |
| 2 | מוסול | נינוה | 1,361,819 | 12 | א-דיוואניה | אל-קאדסיה | 403,796 | ||
| 3 | בצרה | בצרה | 1,340,827 | 13 | אל-כות | ואסט | 389,376 | ||
| 4 | כירכוכ | כירכוכ | 972,272 | 14 | דהוכ | דהוכ | 340,871 | ||
| 5 | ארביל | ארביל | 879,071 | 15 | זובייר | בצרה | 300,751 | ||
| 6 | נג'ף | א-נג'ף | 747,261 | 16 | בעקובה | דיאלא | 279,133 | ||
| 7 | כרבלא | כרבלא | 711,530 | 17 | פלוג'ה | אל-אנבאר | 250,884 | ||
| 8 | סולימאניה | סולימאניה | 676,492 | 18 | רמאדי | אל-אנבאר | 223,525 | ||
| 9 | נאסריה | ד'י קאר | 558,446 | 19 | סמאווה | אל-מות'נא | 221,743 | ||
| 10 | עמארה | מיסאן | 527,472 | 20 | זאכו | דהוכ | 211,964 | ||