לאורה רטי
לאורה ריטי (במקור לורי שוורץ, בהונגרית: Réthy Laura נג'קרש, 13 במרץ 1864[1] – מישקולץ, 31 ביולי 1938) הייתה שחקנית וזמרת יהודייה-הונגרייה. אחיה הוא פאל רטי, סוכן תיאטרון.
 | |
| לידה |
13 במרץ 1864 נג'קרש, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
31 ביולי 1938 (בגיל 74) מישקולץ, ממלכת הונגריה |
| שם לידה |
Schwarz Lori |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| מוקד פעילות |
ממלכת הונגריה, הונגריה |
| בן או בת זוג |
Gyula Rudnyánszky |
| צאצאים |
Endre Rudnyánszky |
  | |
ביוגרפיה
עריכהלאורה ריטי נולדה במשפחה יהודית כבתם של דוד שוורץ (1827–1896)[2] ושל רוזה רוטבאום. מגיל צעיר הופיעה בקונצרטים באזורים של ערי שדה וכפרים בהופעות חובבים של אמנות וערבי צדקה שונים, שם הצטיינה בקולה היפה. לראשונה עלתה לבמה בגיל חמש עשרה. היא למדה במוסד בשם "מוזיקה לאומית" (כיום זו גימנסיה מקצועית למוזיקה על שם בלה ברטוק) ואחר כך למדה פיתוח קול אצל פרנץ פּוקס, מנצח "תיאטרון העם" (Népszínház). באוקטובר 1881, בהמלצת המורה שלה, החתים אותו ינה ראקושי בתיאטרון העם. בשנה שלאחר מכן עברה לסגד לגרה ארדי ולאחר מכן לקושיצה, לקלוז'-נאפוקה, ולבית שיתופי תאליה בסובוטיצה. בין 1884 לבין 1886 שיפרה את כישורי השירה שלוה בווינה אצל Gänsbacher (אנ'). בשנת 1887, החתים אותה מור דיטרואי לקלוז'-נאפוקה בשכר שנתי של 7,000 HUF, שהיווה שכר גבוה במונחים של מחוץ לבודפשט. ב-19 בדצמבר 1889 היא שרה את סאפי באופרטה ברון הצוענים בתיאטרון העם. בשנת 1892, אנדראשס לסקאי החתים אותה בדברצן, שם התחתנה עם הסופר דיולה רודניאנסקי. היא הייתה אחד ממארגני העלייה לרגל לבקר את לאיוש קושוט בביתו בטורינו. ביופייה ובקול הסופרן שלה היא עשתה רושם גדול על צופיה. היא זכתה להצלחה גם בבית האופרה של בודפשט, שם שר את התפקיד הראשי של כרמן של ביזה. בתחילת המאה הופיעה בתפקידים דרמטיים בתיאטרון הקומדיה של בודפשט. בשנת 1905 היא עברה לארצות הברית עם בעלה, שם נתנה קונצרטים והייתה "פרימה דונה" של חברת האופרה של בוסטון (Boston Opera Company). הם חזרו להונגריה בשנת 1913. ב-1 בדצמבר 1912 חגגה 30 שנה לכניסתה לבמה ולאחר מכן פרשה.
בעלה, דיולה רודניאנסקי (1858–1913), היה משורר ועיתונאי.
ילדיה:
- רוז'ה רודניאנסקי (1893–?)
- איבויה רודניאנסקי (1896–1984) שחקנית.
- שאנדור רודניאנסקי (1898–1949), מנצח בשיקגו.
לקריאה נוספת
עריכה- לקסיקון ביוגרפי הונגרי I-II. עורך ראשי. אגנש קניירש. בודפשט, 1967–1969.
- לקסיקון התיאטרון ההונגרי. עורך ראשי. ג'רג' סקיי. בודפשט, 1994
- לקסיקון המשחק ההונגרי. אלאדר שופפלין. בודפשט, איגוד השחקנים הלאומי והמכון לפנסיה, 1929.
- לקסיקון יהודי הונגרי. עורך פטר אויווארי. בודפשט, 1929. גישה מקוונת
- לאורה ריטי, הפרימה דונה המפורסמת לשעבר נפטרה. 1938
