כילה
כילה היא רשת להגנה מפני יתושים, זבובים וחרקים נוספים, ולפיכך גם מפני המחלות שהם נושאים, כגון מלריה, קדחת דנגי, קדחת צהובה, דלקת המוח וקדחת מערב הנילוס[1]. יעילות הכילה מותנית באריג שימנע חדירת חרקים אלו, ללא פגיעה מוגזמת ביכולת לראות דרכה ובחדירת אוויר. כדי להגביר את היעילות יש להשתמש גם בקוטל חרקים או דוחה חרקים.
כילות משמשות באזורים מוכי מחלות כגון מלריה, בעיקר בתצורה של מעין אוהל מעל מיטה. כדי שהכילה תהיה יעילה יש לוודא שאין בה חורים ושהיא מכסה היטב את המיטה. אסור שהכילה תונח ישירות על האדם החוסה תחתיה, שכן כך יתושים יוכלו לעקוץ בעד הכילה. כילה שצורתה עגולה מכסה את המיטה בצורה מיטבית.
כילות מיוצרות מכותנה, פוליאתילן, פוליאסטר וניילון. חרירים בגודל 1.2 מילימטר מונעים חדירת יתושים. כדי למנוע חדירת יבחושים (Ceratopogonidae), זבובוני חול וכדומה נדרשים חרירים בגודל 0.6 מ"מ. רשתות כאלו משמשות גם לכיסוי שק שינה, לאוהלים ולהצבה על מסגרות עבור דלתות רשת ורשתות לחלונות.
בשנות ה-80 של המאה ה-20 פותחו כילות המכילות חומרי הדברה (ITNs), למניעת מלריה. במדינות רבות הן מוחלפות כיום בסוג כילות חדש ואמיד יותר (LLIN). כילות ספוגות בחומרי הדברה נמכרות במדינות היעד על ידי האו"ם, ארגון הבריאות העולמי וארגונים נוספים במחיר בסביבות 2–3 אירו. ארגונים פרטיים, כגון הקרן של ביל ומלינדה גייטס רוכשים כילות מסוג LLIN ותורמים אותן.
סקירה של 22 ניסויים אקראיים מבוקרים של ITNs[2] הראתה כי כילות אלו מצמצמות תמותת ילדים בחמישית. באזורים בהם המלריה יציבה, התרחשות אפיזודות של מלריה לא מסובכת הצטמצמו ב-50% לעומת אי שימוש בכילות כלל, וב-39% לעומת שימוש בכילות ללא חומרי הדברה. באזורים עם מלריה לא יציבה, חל צמצום של 62% לעומת אי שימוש בכילות כלל, ו-43% לעומת שימוש בכילות ללא חומרי הדברה. המסקנה מהסקירה - מתוך 1000 ילדים המוגנים על ידי כילות ITNs, ינצלו כל שנה חייהם של 5.5 ילדים בזכות הכילות.
