יששכר אצראף
הרב יששכר אצראף[1] (1817–1892) היה ראש ישיבה, אב בית דין ורבה של סלא שבמרוקו, ובסוף ימיו מנהיג העדה המערבית בירושלים ואב בית הדין שלה.
 | |
| לידה |
1817 ה'תקע"ז סלא, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
1892 (בגיל 75 בערך) ה'תרנ"ב |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מקום פעילות | סלא במרוקו, ירושלים בישראל |
| תחומי עיסוק | דיינות ורבנות |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה, מנהיג העדה המערבית בירושלים |
| תלמידיו | הרב רפאל אנקווה |
| בני דורו | הרב רפאל אלעזר בן טובו |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בסלא שבמרוקו בשנת 1817 (ה'תקע"ז). כשבגר, שימש כראש ישיבה מקומית, והעמיד תלמידים רבים, שחלקם הפכו לרבנים מפורסמים, ואחד מהם היה הרב רפאל אנקאווה, שגם נישא בהמשך לבתו.
לאורך המחצית השנייה של המאה ה-19, שימש הרב אצראף כרבה הראשי של סלא, כמנהיגה הרוחני, וכאב בית הדין המקומי. בתקופה זו קיים גם קשרים הדוקים עם נכבדים ואישי דת מוסלמיים, שאיתם היה נפגש ומקריא לפניהם את ספרי הרמב"ם, ומקיים עמם דיונים בנוגע לדתם.
את השנים האחרונות של חייו רצה הרב אצראף לבלות בארץ ישראל, אולם בני הקהילה ביקשו שלא יעזבם. לבסוף, הצליח לשכנעם שברצונו לעלות לקבר אביו שבסטאת, ומשם המשיך לארץ ישראל.
בשנת 1880 (ה'תר"ם)[2] הגיע לירושלים, והשתכן בה. עם הגעתו, החל להיות מעורה בפעילות ציבורית בעיר, ואת תפקידיו כמנהיג בסלא החל למלא תלמידו וחתנו רבי רפאל אנקאווה.
לאחר פטירת מנהיג העדה המערבית בירושלים, הרב רפאל אלעזר בן טובו, מונה הרב אצראף לשמש תחתיו כמנהיג העדה וכאב בית הדין שלה. בשנות כהונתו, זכו אנשי העדה לרווח כלכלי, וענייני העדה התנהלו ללא מחלוקות.
הלך לעולמו ב-19 באוגוסט 1892 (כ"ו באב ה'תרנ"ב), ונקבר בהר הזיתים.
את מקומו בהנהגת העדה המערבית החליפו הרבנים משה מלכא ונחמן בטיטו.
מצבת קברו, שבמשך השנים ניזוקה, חודשה והוחלפה באמצע העשור השני של המאה ה-21.
נכדו היה הרב מיכאל יששכר אנקווה.
קישורים חיצוניים
עריכה- תולדות חייו, באתר issuu, עמ' 27–32
- קנת ל' בראון, מלאח ומדינה, עמ' 45
- עלון תפארת אבות, עמ' 4, בתוך תולדות חייו של הרב רפאל אנקווה
- כרטיס נפטר באתר הר הזיתים
- יעקב ברנאי, רבני ופרנסי העדה המערבית בסוף המאה הי"ט, בתוך הספר יהודי צפון־אפריקה וארץ ישראל, באתר מורשות מרוקו