ישיבת ההסדר נתיבות

ישיבת אהבת ישראל
ישיבת הסדר
השתייכות	ציונות דתית, ישיבות הסדר
תקופת הפעילות	ה'תש"ס (2000) – הווה
מייסדים	הרב ישראל פרידמן בן-שלום, הרב דוד אסולין ושמוליק בן שלום
בעלי תפקידים
ראש ישיבת ההסדר	הרב ישראל פרידמן בן-שלום והרב דוד אסולין (מכהן כיום).
באחריות	איגוד ישיבות ההסדר
תלמידים
	כ-50
מיקום
מיקום	נתיבות
קואורדינטות	31°25′24″N 34°35′32″E / 31.423384984199°N 34.592179213114°E
	https://www.yhn.co.il
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת מערב הנגב רגילה) ישיבת ההסדר נתיבות ישיבת ההסדר נתיבות ישיבת ההסדר נתיבות מפת __ נתיבות; [‌למפה דינמית של צפון הנגב‌] מצפון, מדרום וממערב: __ מועצה אזורית שדות נגב; ממזרח: __ מועצה אזורית מרחבים

ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" היא ישיבת הסדר בנתיבות. הישיבה הוקמה בשנת ה'תש"ס (2000) ובה כחמישים תלמידים, מתוכם כ-20 בפרק השירות הצבאי. הישיבה הוקמה על ידי הרב ישראל פרידמן בן-שלום (האדמו"ר מפאשקן), בנו שמוליק בן שלום והרב דוד אסולין המכהן בה כיום כראש הישיבה.

דרך ומטרות

הישיבה מדגישה את ערכי האחריות, התרומה לכלל והמחויבות האישית כלפי כל אדם מישראל, כמבוטא גם בשמה.^[1] שם זה נבחר על ידי הרב ישראל בן שלום גם על שם ספרו של האדמו"ר מחסידות ויז'ניץ, הרב ישראל הגר, ועל שם הסבא ישראל מרוז'ין. הישיבה מדגישה ש”הדבקות בקב"ה היא גם דבקות רוחנית מיסטית וגם דבקות במידותיו, אשר כולן מידות של חסד, רחמים והשפעה לזולתו”.^[2] על מנת ליישם ערכים אלו, הלימוד בישיבה מעמיק ונוגע גם לתחומים אקטואליים לפרט ולכלל. בנוסף מעודדת הישיבה התנדבות נרחבת. בתחומי גמילות חסדים ותרומה לקהילה.^[3] ישיבת נתיבות חורטת על דגלה לימוד תורה מעצים באזור עוטף עזה ודרום הארץ על מנת לחזק ולהעצים חיים משותפים בכל חלקי העם. בוגרים רבים של הישיבה בוחרים לגור בנתיבות מתוך תחושת שליחות וחיבור לישיבה ולערכיה בעקבות כך נוצרה בנתיבות קהילה גדולה וחזקה של בוגרי ישיבת ההסדר לאורך השנים. בשנים האחרונות העיר נתיבות מתפתחת כעיר גדולה בנגב המערבי ומציעה מגורים איכותיים וחיי חברה וקהילה עשירים.

הישיבה שואפת ”ליצור תודעה בה המושגים: 'אדם מאמין' ו'תלמיד חכם' מכילים בתוכם ערכים של חלוציות, אידיאליסטיות, אכפתיות ונשיאה בעול עם הזולת”.^[2]^[4]

הלימוד בישיבה

גמרא

שיטת הלימוד בישיבה מכוונת ליישם את מסקנת התלמוד הבבלי במסכת קידושין, דף מ', עמוד ב', ש”תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה” - יש להסיק מהלימוד מסקנות לחיי המעשה. הלימוד פותח בעיון בפסוקי התנך שמובאים בהקשר לסוגיה, עיון במדרשי ההלכה והאגדה ובירושלמי ובהמשך לימוד הראשונים והאחרונים על הסוגיה. הלימוד שואף להגיע אל התוכן הפנימי של הסוגיה.

מחשבה

בנוסף להתמקדות בכתבי הרמב"ם והראי"ה קוק, הישיבה גם הולכת לאורה של חסידות רוז'ין, שעל פי תפיסת ראשיה רואה את מהות החסידות בערכי כלל ישראל. בהקשר זה נלמדת בין השאר תורתו של הרב יעקב פרידמן (האדמו"ר מהוסיאטין). קיים דגש בישיבה על מפגש עם עולם המחשבה והפסיקה הספרדי כגון כתבי הרב עוזיאל, פסקי הרב משאש והרב עובדיה יוסף. במחשבה וחסידות הישיבה שואבת מרוח חסידות רוז'ין שהרב פרידמן-בן שלום, הוא נצר לרב ישראל מרוז'ין, חסידות שהייתה מחוברת בנימי נפשה לציונות, וסיסמתה - ”לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח” (ספר שמואל ב', פרק י"ד, פסוק י"ד).^[5] ביחס לכל אחד ואחד מישראל. בכך גם מתקשרת הישיבה למגמה הנאו-חסידית בציבור הדתי-לאומי. הרוח החסידית מתבטאת בישיבה גם בהתוועדויות ובניגונים מיוחדים מבית רוז'ין.

צוות חינוכי

הצוות החינוכי כולל את ראש הישיבה הרב דוד אסולין, הרב אסף ברלינר, הרב חגי דביר, הרב שמעון ישראלי, הרב מתן אבשטיין והרב ברוך בן-אבו. (ארבעת האחרונים הם בוגרי הישיבה).

הרב ישראל פרידמן בן-שלום לימד בישיבה שיעורים בחסידות וגמרא עד פטירתו בשנת ה'תשע"ז. לאחר פטירתו המשיך את דרכו בישיבה בנו הושע פרידמן בן-שלום. תלמידי הישיבה נוסעים לטישים מרכזיים הנערכים על ידו בשכונת גילה בירושלים בקהילת בית ישראל.^[6]

בעבר לימדו בישיבה שמוליק בן שלום, הרב מוטי מטלון, הרב יוסי אליצור, הרב אלקנה שרלו, הרב אוריאל עיטם, הרב דביר כהן, הושע פרידמן בן שלום, הרב פרופ' עודד ישראלי, ד"ר צבי צמרת וד"ר מנחם בן שלום.

פרסומים

נתיבה - מאמרים תורניים פרי עטם של רבני הישיבה, תלמידיה ובוגריה (שלושה כרכים).^[7]
אסופות - כתב עת לענייני אגדה (עד עתה יצאו שבעה גליונות), המביא פירות מלימוד האגדה בישיבה ומימי העיון באגדה המתקיימים בכל שנה לזכרו של תלמיד הישיבה אסף רדמן.^[8]
דרך המלך^[9] - גזענות ואפליית גויים בהלכה, אלטרנטיבה הלכתית ומטא-הלכתית לספר תורת המלך. נכתב על ידי בוגר הישיבה, אריאל פינקלשטיין.
הזכירו לפניו - דיסק ניגוני חסידות רוז'ין שהוקלט על ידי תלמידי הישיבה.
בעל השמועה - ספר לזכרו של הרב ישראל פרידמן בן שלום זצ"ל העוסק במפגשים שלו עם דמויות שונות.^[10]