ישיבת בית זבול
ישיבת בית זבול היא ישיבה בשכונת שערי חסד שבירושלים. הישיבה הוקמה בשנת תש"ה (1945) על ידי הרב יעקב משה חרל"פ, ששימש כנשיאה עד לפטירתו בשנת 1951.
 | |
| הרב יעקב משה חרל"פ מעביר שיעור בישיבה | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1945–הווה (כ־79 שנים)  |
| מייסדים |
יעקב משה חרל"פ |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
  | |
מטעם הישיבה התקיימו מספר מסגרות לימודיות ומפעלים רוחניים.
כיום היא מתנהלת במתכונת של כולל אברכים בשם "כולל 'חוף ימים' שע"י ישיבת בית זבול"
היסטוריה
עריכההישיבה הוקמה בתור "מדרש גבוה לתלמוד בית זבול"[1] בנשיאות הרב יעקב משה חרל"פ שהעביר שם שיעורים באופן קבוע במקביל להיותו ראש ישיבת מרכז הרב. הישיבה יועדה בעיקר לתלמידים נשואים[2], ובכך הייתה כעין כולל לאברכים.
הישיבה שוכנת בשכונת שערי חסד, בה התגורר וכיהן הרב חרל"פ כרב השכונה. בשנותיה הראשונות שכנה הישיבה, בקומה השנייה של בית הכנסת "הגר"א", ולאחר פטירתו של הרב חרל"פ, הפך בנו ר' יוסף דוד זאב חרל"פ את הבית לבית כנסת, שאליו הועברה גם הישיבה.
שבת בית זבול
עריכהבמהלך השנים שלאחר פטירת הרב חרל"פ, נקראה על ידי המכון וע"י הרבנים הראשיים[3], השבת הסמוכה ליום פטירתו 'שבת בית זבול', ובה נערכו מגביות עבור הישיבה ומוסדותיה[4].
הנחת אבן הפינה
עריכהבתמוז ה'תשי"ד נערך טקס הנחת אבן הפינה לבנין של ישיבת בית זבול. בטקס שנערך נאמו רבנים חשובים ביניהם: הרב הראשי הרב הרצוג, הרב אליעזר סילבר, הרב אהרן קוטלר, הרב טיקוצ'ינסקי, הרב חיים זבולון חרל"פ, הרב אליהו בוצ'קו. במעמד השתתפו גם הרבנים יחזקאל אברמסקי, יחזקאל סרנא, אליהו ראם, חיים יהודה לייב אוירבך ועוד[5].
הישיבה, וסדרת הספרים בעלת השם הזהה, נקראו על שם אביו של הרב חרל"פ, הרב זבולון חרל"פ, וכן על שם ארץ ישראל אשר ממנה לא יצא מעולם[6][7].
מפעלים תורניים
עריכהבבית הרב חרל"פ - ישיבת בית זבול התקיימו מספר מפעלים תורניים[8], בנוסף לקיומו של בית הכנסת "שושנת יעקב", שמתקיימות בו תפילות כסדרן.[9]. בין המפעלים שהתקיימו במקום:
כולל חוף ימים
עריכהכולל אברכים ע"ש ספרו של הרב יחיאל מיכל חרל"פ, בנו של הרב חרל"פ ונשיא מוסדות הישיבה. לצד הכולל נוסדה 'הקרן להדפסת כתבי הרב יחיאל מיכל חרל"פ' שעל ידה הודפסו ספרי 'חוף ימים'.
המכון להוצאת כתבי הרב חרל"פ
עריכהלאחר פטירת הרב חרל"פ הוקם ועד להוצאת כתביו. עם ייסודו של הוועד יצאה לאור תוכנית להוצאת הכתבים לאור. בתוכנית נמנו עשרה כרכים בסדרת 'בית זבול' - הגות הלכתית-עיונית, ושלושים וששה כרכים בסדרת 'מי מרום' – ההגות המחשבתית-אמונית.
כיום יצאו לאור על ידי המכון להוצאת כתבי הרב חרל"פ ששה כרכי 'בית זבול', ועשרים כרכי 'מי מרום'.
בנוסף יצאו בישיבה שבעה ספרים בשם 'אור חיים' מאת הרב חיים לייב חרל"פ (נינו של הרב חרל"פ).
ועד חכמים כרם שלמה
עריכהתוכנית שהוקמה לעילוי נשמתו של הרב שלמה נתן קוטלר (שבתו הייתה נשואה לרב חרל"פ לעת זקנותו) במהלכה ניתנו מידי שבת שיעורים שיחות והרצאות מפי תלמידי חכמים ואנשי רוח. ביניהם: הרב רפאל קוק[10]. מטעם ועד החכמים נדפס חלקו השלישי של הספר כרם שלמה של הרב קוטלר.
קרן רבי דניאל סירקיס למצוינים
עריכהקרן מלגות למצוינים שנוסדה על ידי דניאל סירקיס שהיה גם מחברי הוועד של הישיבה. הקרן המשיכה לפעול גם לאחר פטירתו בהתאם להחלטה שהתקבלה בהנהלת הישיבה[11].
גמילות חסדים 'הפרח'
עריכהקרן גמ"ח שנוסדה לעילוי נשמת הרבנית פעשא - רעייתו הראשונה של הרב חרל"פ, ואם ילדיו.
רבני הישיבה
עריכההישיבה ומוסדותיה הוקמו בנשיאות הרב יעקב משה חרל"פ. לאחר פטירתו עמד בנו הרב יחיאל מיכל חרל"פ בנשיאות המוסד, ולאחריו הרב זבולון חרל"פ היה נשיא הישיבה.
חברי ההנהלה במשך השנים היו בני וחתני הרב חרל"פ. הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש, הרב אברהם שדמי[12] (ובנו הרב אהרן שדמי[13]), והרב שמואל ברוך ורנר. הרב יוסף דוד זאב חרל"פ, בנו של מייסד הישיבה, עמד בראשות הישיבה אך גם עסק בניהול הישיבה[14].
ראשות הישיבה וניהולה עברו בירושה לנכדו של הרב חרל"פ - הרב ניסן זק"ש[15], אך בשל תפקידו כרבה של שכונות שערי חסד ורחביה, החליט להותיר אחריות זו לאחיו הרב זבולון זק"ש מרבני שכונת רוממה בירושלים. בנו של הרב זבולון, הרב יעקב משה זק"ש עומד כיום בראשות הישיבה.
ועד הישיבה
עריכהלמען הישיבה נוסד 'ועד הבניין של מדרש גבוה בית זבול'. נשיא הוועד היה הרב הראשי לתל אביב הרב אונטרמן.
לועד היו ארבעה מרכזים. בין חברי הוועד בירושלים היו גם הנשיא שזר, שר הדתות ורהפטיג, שרגאי, דניאל סירקיס, אהרן חיות, והרבנים אושפיזאי ונריה. בין חברי הוועד בתל אביב היו גם הרב אונטרמן, חיים לבנון ראש העירייה והרב ראובן מרגליות. הרב קניאל היה ראש הוועד בחיפה, וגניחובסקי בבני ברק.
הרב משה אליעזר שפירא רב קהילה באטלנטיק סיטי, חבר "המזרחי" ונכדו של ר' צבי מיכל שפירא, היה ראש ועד הישיבה באמריקה[16].
הועד קיים אסיפות ושלח מכתבים עבור קיומו החומרי של הישיבה ומוסדותיה[17].
מבוגרי הישיבה
עריכהמבין בוגריה ניתן למנות את הרבנים סיני אדלר[18], יצחק מאיר חרל"פ, אהרן רוזנפלד, שמואל דביר[19], יצחק שלמה זילברמן, יצחק פלקסר.
לקריאה נוספת
עריכה- ראובן גפני, מקדש מעט: בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים, הוצאת יד יצחק בן צבי תשס"ד, עמ' 25-32.
- יאיר חרל"פ, "ישיבת בית זבול", בתוך: שירת הי"ם: שירת חייו של איש ירושלים הרב יעקב משה חרל"פ, תשע"ב, עמ' 385 - 390.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ קדושה בירושלים / יאיר חרל"פ מוסף שבת מקור ראשון
- ^ שו"ת מורשת
- ^ שבת בית זבול, שערים, 29 בנובמבר 1957.
- ^ שבת "בית זבול", שערים, 13 בנובמבר 1953.
- ^ הנחת אבן הפנה לבנין "בית זבול" של מרן הגרי"מ חרל"פ זצ"ל, הַבֹּקֶר, 6 ביולי 1954.
- ^ ראיון עם יאיר חרל"פ בערוץ 7
- ^ 57 לפטירתו של הרב חרל"פ, באתר ערוץ 7, 5 בדצמבר 2008
- ^ בית מרן הרב חרל"פ, חרות, 29 באפריל 1952.
- ^ שושנת יעקב (ב. זבול), ירושלים: בתי כנסת בירושלים, ישראל, באתר www.tjt.co.il
- ^ ירושלים: במדרש גבוה לתלמוד בית זבול, הצופה, 29 במרץ 1946.
- ^ ירושלים: חלוקת פרסי הצטיינות ע"י קרן ר' דניאל סירקיס ז"ל, הצופה, 27 בפברואר 1966.
- ^ הרבנית מרים דבורה שדמי ע"ה, הפרדס, גיליון 63
- ^ דביר עמר, נכד הרב חרל"פ: הלך לעולמו הרב שדמי ראש ישיבת בית זבול, באתר ערוץ 7, י"ד בחשוון תשפ"ד
- ^ מתוך הפרדס
- ^ הרב אלטר מאיר, ירושתו הרוחנית, שערים, 25 בנובמבר 1960.
- ^ מסיבת קבלת פנים להרב משה שפירא אב"ד אטלנטיק סיטי, הצופה, 20 בינואר 1954.
- ^ למען הקמת בנין "בית זבול" להנצחת זכרו של מרן הגרי"מ חרל"פ, הַבֹּקֶר, 4 בינואר 1954.
- ^ טורו של ידידיה מאיר בעיתון בשבע
- ^ במדרש גבוה לתלמוד בית זבול, הצופה, 30 בנובמבר 1950.