ירוחם

ירוחם (יְרֹחָם) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1959. שוכנת כ-11 ק"מ מדרום מערב לדימונה, וכ-27 ק"מ מדרום מזרח לבאר שבע.

ירוחם

סמל המועצה המקומית ירוחם סמליל ממותג של המועצה המקומית - בשימוש החל משלהי העשור השני של המאה ה-21
שכונה בירוחם שכונה בירוחם
מדינה
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	נילי אהרון
גובה ממוצע	‎524 מטר
תאריך ייסוד	1951
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	12,083 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	163
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎6.6% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.30 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	207 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	209
תחום שיפוט	58,470 דונם
- דירוג ארצי	44
מפת מיקום מפה דינמית (למפת צפון הנגב מוגדלת)   ירוחם (למפת צפון הנגב רגילה)   ירוחם (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ירוחם (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ירוחם 30°59′17″N 34°55′44″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	4 מתוך 10
- דירוג ארצי	178
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3858
- דירוג ארצי	166
לאום ודת   יהודים: 89.7%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 10.3% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל גילאי 0 - 4 10.0% גילאי 5 - 9 10.5% גילאי 10 - 14 9.1% גילאי 15 - 19 9.1% גילאי 20 - 29 16.0% גילאי 30 - 44 18.5% גילאי 45 - 59 13.6% גילאי 60 - 64 3.9% גילאי 65 ומעלה 9.2% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך סה"כ בתי ספר 7 –  יסודיים 4 –  על-יסודיים 6 תלמידים 2,435  –  יסודי 1,334  –  על-יסודי 1,101 מספר כיתות 106 ממוצע תלמידים לכיתה 24.9 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל ירוחם נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.yeruham.co.il

היסטוריה

ירוחם העתיקה

השם ירחם נזכר לראשונה בכתובת שישק, המציינת את פלישתו לארץ ישראל בסוף המאה העשירית לפנה"ס ('ערד לבית ירחם'). תל רח'מה הנמצא בסמוך לכניסה המערבית ליישוב מזוהה כירוחם הקדומה. ליד האתר נמצאת באר רח'מה, אותה זיהה פרופסור יוחנן אהרוני עם הבאר שמצאה הגר בשעה שתעתה עם בנה ישמעאל במדבר באר שבע, כמסופר בתנ"ך^{[דרוש מקור]}. ירוחם נמצאת על 'דרך האתרים' בעת העתיקה המגיעה מקדש ברנע, דרך שדה בוקר של היום ועד לערד. לאורכה של דרך האתרים נמצאו מספר מצודות רב מתקופת מלכי יהודה.

שנות ה-50 וה-60

היישוב היהודי בירוחם החל בד' בשבט ה'תשי"א (1951), כאשר אמנון זעיר (רודי קליינר) מקיבוץ גן שמואל הקים במקום מעברה לעולים מרומניה שכונתה תל ירוחם ואחר כך כפר ירוחם. ההקמה נעשתה ביוזמת הסוכנות ולא הממשלה. לאחר שנה החליף שלמה תמיר מקיבוץ תל יוסף את זעיר כמנהל המעברה (הכינוי הרשמי היה המדריך למעברה). ב-1953 כתב תמיר למוסדות כי "את תל ירוחם יש לבנות או לחסל. אין לקיים יישוב נפל. אין אבא ליישוב הזה... לסדר פה ענפי חקלאות ומלאכה. לאפשר ליישוב קיום עצמאי ללא תלות יומיומית בבאר שבע במצרכים חיוניים". בעקבות כך הוקמו ביישוב מפעל לקרח וספרייה. שש שנים לאחר הקמתו הצטרפו עולים ממרוקו, פרס והודו (בעיקר מקהילת בני ישראל) שיצרו יחד עם יוצאי רומניה יישוב מגוון. המעברה נבנתה בקרבת "כביש הנפט" בין מעלה עקרבים לבאר שבע, ב"רמת הנגב". בראש היישוב עמד פנחס מענית, ממייסדי נהלל, שעבר למקום עם משפחתו. המעברה הוקמה באזור בו נדדו הבדואים ממטה אל-עזאזמה, שחלק מתושביו גרים כיום ברכמה, כפר לא מוכר שנמצא באזור ירוחם.

ב-1959 פורקה המעברה, ובמקומה הוקם יישוב קבע שהוכרז כמועצה מקומית. כראש המועצה המשיך לשמש מענית. בשנת 1962, כאשר ביישוב התגוררו כ-1,700 תושבים, שונה שם היישוב ל"ירוחם". כעבור שנתיים הוקמה ביישוב מעברה נוספת, ונוספו כמעט 3,000 תושבים.

במהלך שנות ה-60 סבל היישוב מכמה שינויים – אף על פי שנפתח בו מפעל ראשון, בשנת 1965 נפתח כביש הערבה שהסיט ממנו את התנועה לאילת. בסוף העשור נפתח הכביש בין באר שבע ומצפה רמון, וירוחם נותקה מכל ציר תחבורה ראשי. בגלל גורמים אלו, בנוסף לריחוקה של ירוחם ממרכז הארץ (כ-150 קילומטר), עזבו צעירים רבים את שטחה והיא סבלה שנים רבות מהגירה שלילית.

שנות ה-70 וה-80

אגם ירוחם

בשנות ה-70 הביאה התנועה להפצת התורה למקום משפחות חרדיות שחיפשו מקום מגורים זול, והקימו קהילה קטנה ומוסדות חינוך, ובהם ישיבה גבוהה. בראש הישיבה עמד משנת תשמ"ו 1985 הרב רפאל טיקוצ'ינסקי, ששיטת הלימוד המיוחדת שדגל בה הביאה למקום תלמידים רבים. בשנת 1978, הגיע פרופ' מנחם אלכסנברג עם גרעין משמיע שלום, שאיגד בתוכו משפחות דתיות-ציוניות שעלו מרחבי העולם. הגרעין הקים במקום מכללה לאמנות ויהדות. המכללה פעלה בתור שלוחה של אוניברסיטת בר-אילן, אך נסגרה לבסוף. קבוצות אלו הביאו לגיוון רב בעיר גם מבחינה דתית.

בפברואר 1977, נחנך אצטדיון הכדורגל המקומי, במשחק במסגרת גביע המדינה בכדורגל בין הפועל ירוחם להפועל ירושלים.

בשנת 1979 מונתה בפעם הראשונה ועדה קרואה ביישוב. בראשות הוועדה עמד ירח גלטר, איש חינוך מקומי שהיה מנהל המתנ"ס. המועצה כיהנה במשך ארבע שנים, והביאה לשיפור מצבה של ירוחם.

ב־1983 נבחר לראשונה ברוך אלמקייס כראש מועצה. אלמקייס נחשב "אאוטסיידר", כי היה ראש מועצה צעיר מאוד וגם אחד מראשי המועצות הבודדים בתקופתו, בעיירת פיתוח, שבא ממפלגת העבודה. במהלך כהונתו נחנכו מוסדות תרבות רבים בעיר, אך שיעור האבטלה הגיע עד ל-39 אחוז בשנת 1986. אחת מהשקעותיו המרכזיות היו "אגם ירוחם" בפארק ירוחם, שהוקם ב־1992. בתחילה זכה האגם להצלחה רבה, אך כיום^{[דרושה הבהרה]} נחשב כפרויקט בעייתי שהשחייה בו אסורה על פי המשרד להגנת הסביבה. אחת מהצעותיו יוצאות הדופן של אלמקייס הייתה למחות על קיפוח עיירות הפיתוח באמצעות הקמת מדינת ירוחם.

החל משנת 1984 הגיעו למקום גרעיני נח"ל של בני עקיבא, אותם הדריך שמוליק בן שלום, ורבים מבוגריהם התיישבו במקום.

שנות ה-90 וה-2000

בשנות ה-90 הגיעו למקום עולים מברית המועצות והיישוב גדל מעט. כיום כמחצית מהתושבים הם יוצאי צפון אפריקה, כרבע הם יוצאי חבר המדינות, 14% יוצאי הודו והשאר ממערב אירופה וארצות הברית. כ-2000 תושבים (22%) הם עולים חדשים (עלו אחרי 1990), כמעט כולם מחבר המדינות.

ב-1993 יזמו שמוליק בן שלום וחלק מבוגרי גרעיני הנח"ל את הקמתה בעיר של ישיבת ההסדר ירוחם בראשות הרב אליהו בלומנצויג. הישיבה משכה לעיר מאות תלמידים, רבים מהם השתקעו בה ותרמו לפיתוחה של העיר. כיום עומדים בראשה הרבנים הרב אוריאל עיטם והרב חיים וולפסון.

בנין המועצה המקומית בירוחם

לאחר שבעקבות השקעות נוספות (ביניהן דוברה יקרה שאמורה הייתה לשמש כמסעדה צפה) נקלעה ירוחם לגירעון תקציבי, החליט אריה דרעי, אז שר הפנים, לפזר את המועצה שבניהולו של ברוך אלמקייס. בבחירות של 1992 נבחר מוטי אביסרור, יליד ירוחם, שפעל להעלאת אחוז הזכאים לתעודת בגרות בעיר. בתקופת כהונתו במשך 12 שנים ירוחם הייתה סמל של הצלחה. שיעורי ההצלחה בבגרות קפצו מ-17% ב-1995 ל-73% ב-2003, שיא ארצי. מערכת החינוך קיבלה פרסים ממשרד החינוך, משרד הפנים העניק למועצה פרס על ניהול תקין ותיקצב אותה. חמש פעמים זכתה ירוחם בכוכבי יופי ודגל היופי. בעקבות המהפיכה בשיקומו הפיזי של היישוב, בשנת 1997 זכתה ירוחם בפרס היוקרתי אות 'מגשים ישראל יפה'.

בשנת 2003, על חודם של 56 קולות, ניצח שוב אלמקייס את אביסרור וזכה שנית בתפקיד ראש המועצה. תחת אלמקייס שקעה המועצה בחובות וחודשים רבים לא קיבלו עובדי המועצה משכורת, ובסופו של דבר פעילות המועצה הושבתה כליל. בעקבות הבעיות בניהול וסכסוכיו עם פקידים בכירים, קרנות שונות הפסיקו את תרומותיהן לפעילויות שונות ביישוב. אלמקייס עורר התנגדות רבה בשל כך ונערכו כנגדו הפגנות תושבים. אלמקייס הציע מספר הצעות מקוריות לשיקום העיר, כמו הקמת שכונה בדווית בירוחם לתושבי השבט השכן, ראשונה מסוגה בישראל בעיירת פיתוח יהודית.

בסתיו-חורף 2005, התרבו התלונות על אלמקייס שהגיעו גם לבית המשפט העליון, ולבסוף שר הפנים אופיר פינס הודיע על הדחתו של אלמקייס. כראש מועצה ממונה מונה חבר הכנסת האלוף במיל' עמרם מצנע, מי שהיה ראש עיריית חיפה ומועמד מפלגת העבודה לראשות הממשלה.

שנת 2006–2010

מתנ"ס ירוחם

כיו"ר הוועדה הקרואה בירוחם, פעל מצנע לשיפור מערכת החינוך ואיכות הסביבה וקידם פרויקטים לפיתוח תשתיות, ביניהם הקמת עיר הבה"דים (בסיסי הדרכה של צה"ל) באזור ירוחם. ירוחם היה בין היישובים הראשונים בהם הושם פרויקט מחשב לכל מורה. בתי הספר ביישוב צוידו באמצעים פדגוגיים כמו מעבדות למתמטיקה, מחשבים, שפות ולוחות חכמים. בירוחם מחשב אחד לכל ארבעה תלמידים (ממוצע הגבוה בארץ).

על התנדבותו והיחלצותו כיושב ראש הוועדה הקרואה ירוחם הוענק למצנע פרס בן-גוריון לשנת תש"ע, 2009.

בירוחם היו אמורות להתקיים בחירות בנובמבר 2008 אלא ששר הפנים, מאיר שטרית, החליט להאריך את כהונתו של מצנע בשנתיים נוספות בטענה כי לא הושגה בירוחם יציבות שלטונית מספקת על מנת לקיים מערכת בחירות. קבוצה מתושבי ירוחם עתרה לבג"ץ על החלטה זו בטענה שנמנעת מתושבי ירוחם הזכות הדמוקרטית לבחירות, לעתירה זו צורפה עצומה בחתימת 700 מתושבי ירוחם. מן העבר השני, למעלה מ-1,000 תושבים אחרים הביעו את שביעות רצונם מפועלו של מצנע, תמכו בהמשך כהונתו ואף חתמו על עצומת תמיכה שהוגשה לשר הפנים. בג"ץ פסק כי יש להשאיר את החלטת שר הפנים במקומה ואישר את החלטת שטרית להארכת הכהונה.

החל משנת 2010

בנובמבר 2010 התקיימו בחירות בירוחם, בהן זכה מיכאל ביטון (לימים שר במשרד הביטחון) ברוב של 44.5%. בנובמבר 2014 התקיימו בחירות פעם נוספת בהן התמודד ראש המועצה המכהן, מיכאל ביטון, מול אילן אלמקייס, איש צוות אוויר לשעבר שגדל בירוחם, והתמודד גם בבחירות הקודמות. ביטון שוב זכה בבחירות, ברוב של 69% מהקולות עם 3 מנדטים במועצה.

משנת 2010–2015 הוביל ראש המועצה שלוש החלטות לגבי ירוחם. הראשונה היא שירוחם תיטול חלק בפיילוט ייחודי של משרד הפנים לחיזוק עוגנים כלכליים. השנייה בשם "ירוחם תחילה" לה הוקדש פרק מיוחד והוקצו לה עשרות מיליוני שקלים שיבואו לידי ביטוי בשיקום רחובות, חידוש דרכים, סיוע חברתי ועוד. השלישית נוגעת להקצאת תקציבים ליישובי הדרום לחינוך, רווחה ופיתוח כלכלי.

בינואר 2015 אושרה להפקדה הקמת שכונה חדשה בירוחם שקיבלה את השם "שכונת אופק", בה על פי התכנון יקומו כ-630 דירות חדשות וייבנה בה פארק בשטח של כ-135 דונם שלצידו תבנה טיילת לאורך נחל שועלים. נכון לינואר 2021 השכונה בחלקה בשלבי אכלוס ובחלקה האחר בשלבי הקמה מתקדמים.

בדצמבר 2019 פורסם בתקשורת כי מועצת העיר מתחילה לתכנן יחד עם מינהל התכנון תוכנית מתאר לעיר. באופן חריג לא צפויה להיות שנת יעד לסיום ביצועה של התוכנית. על פי התכנונים המוקדמים תוכנית המתאר צפויה להכיל הקמת מלון וחניון לילה בסמוך לאגם ירוחם, מלון נוסף בהר אבנון שממזרח לירוחם, חממות לגידול וייבוש קנאביס על שטח שמשתרע על כ-800 דונם ואף מעבדה שתקדם מיזמים להתמודדות עם משבר האקלים.

עיר הבה"דים

עיר הבה"דים היא מתחם בו ממוקמים שמונה בסיסי הדרכה של צה"ל. העיר נבנתה במרחק של כ-12 קילומטרים מירוחם לכיוון צומת הנגב.

האזור בו הוקמה, למרות קרבתו לשטח המועצה מקומית ירוחם, השתייך למועצה אזורית רמת נגב.

לאחר תהליך של גישור בין שתי הרשויות, הוחלט בשנת 2014 על העברת תחום השיפוט של עיר הבה"דים לירוחם.

העברת השטח לירוחם מאפשר לקבל מעיר הבה"דים את מיסי הארנונה על השטח, בסכום שנתי נכבד, ומעלה את הכנסות היישוב ממיסים באופן משמעותי.

ראשי המועצה

• פנחס מענית 1959–1966, מפא"י
• נסים אבודרהם 1966, המפד"ל
• פנחס מענית 1966–1969 (כהונה שנייה)
• נסים אבודרהם 1969–1971 (כהונה שנייה)
• חיים אביסרור אוגוסט 1971 עד ?, המערך
• יעקב עם שלם 1974–1976
• משה פרץ 1976–1978
• חיים אביסרור 1978–1979 (כהונה שנייה)
• ירח גלטר 1979–1983 יו"ר ועדה קרואה, המפד"ל
• ברוך אלמקייס 1983–1992 המערך
• מוטי אביסרור 1992–2003 הליכוד
• ברוך אלמקייס 2003–2005 מפלגת העבודה (כהונה שנייה)
• עמרם מצנע 2005–2010, יו"ר ועדה קרואה, מפלגת העבודה
• מיכאל ביטון 2010–2018, ירוחם אחת, מפלגת העבודה
• טל אוחנה 2018– 2024, ירוחם אחת, מפלגת כולנו
• נילי אהרון - נבחרה בשנת 2024 מטעם הליכוד.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בירוחם 12,083 תושבים (מקום 163 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎6.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 77.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 9,346 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).

חצר תיכון דרכא ירוחם

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

עד שנת 2010 ירוחם הייתה קפואה מבחינה דמוגרפית. במהלך שנת 2015 הגיע מספר התושבים של ירוחם לכדי 10,001, גידול של 1500 תושבים מסוף שנת 2011. בסוף 2015 נבנתה שכונה צפונית חדשה בשם "אירוסים" על שם אירוס ירוחם הצומח באזור, וכן נמכרו 500 מגרשים בשכונת אופק. לצורך שמירה על האינטרסים של תושבי המקום החלה העירייה בנקיטת צעדים לאכיפת הבנייה. יוזמה בשם "בן ממשיך בפריפריה" נהגתה על ידי תושבי ירוחם כדי לעזור לצעירי העיר וערים נוספות בפריפריות הגאוגרפיות של מדינת ישראל לרכוש דיור במחירים מוזלים. בתחום הדיור הציבורי שיפצה חברת עמידר דירות לבעלי זכות לדיור ציבורי. בשנת 2015 החלו לשפץ את המרכז המסחרי של ירוחם לאחר הזנחה של עשרות שנים כדי להיות עוגן קהילתי ותרבותי עבור העיר.

תעסוקה

כ-1,600 תושבים עובדים בתוך ירוחם, בשלוש מסגרות עיקריות:

• תעשייה – כ-1,150 תושבים עובדים במפעלים שביישוב. העיקריים שבהם: פאדאגיס, אקרשטיין תעשיות, טמפו משקאות ופניציה. מלבד המפעלים הקיימים מתוכנן להיבנות בעיר גם מפעל חיסונים. התעשייה הזעירה מעסיקה כ-175 תושבים.
• המגזר הציבורי – בעיקר בחינוך, עובדים כ-250 עובדים.
• מסחר ושירותים – כ-210 עובדים.

קהילה ויזמות חברתית

ירוחם מאופיינת בקהילות שונות ומעורבות קהילתית חזקה, המורכבות מתתי קהילות של עדות שונות ברמת דתיות שונה, וריבוי זהויות. מתוך הקהילות השונות בירוחם צמחו יוזמות רבות בתחומי חינוך, תרבות, קהילה ורווחה כגון "עתיד במדבר" אשר הקימו את פרויקט "המבשלות של ירוחם", מרכז המדעים ותוכנית הרובוטיקה, מרכז קשישים לעולים מחבר העמים, סניף של יד שרה, סניף בני עקיבא שהקימו גם קרן צדקה ייעודית, שבט של הצופים, ו"קבוצת מרקם אזורי", הפועלת לשיח וערבות הדדית עם תושבי האזור הבדואים. בשנת 2005 הקים מיכאל ביטון את עמותת "צעירים בירוחם", לעידוד מנהיגות ומעורבות של צעירים בירוחם ובנגב.

ישיבת ההסדר ירוחם

צדק חלוקתי

מיכאל ביטון קידם שינוי בחוק להוספת עיר הבה"דים לתחום השיפוט של ירוחם, הכולל גם את כביש 224 והכביש המוביל למכתש. "פורום ירוחם לצדק חלוקתי ותכנון אזורי" הוקם על ידי תושבי ירוחם בשנת 2012, כהתארגנות אזרחית בלתי תלויה אשר מטרתה ללמוד ולהתוות פתרונות לטובת האזור כולו.

חינוך

בירוחם 3 בתי ספר תיכוניים, שניים של החינוך הממ"ד ואחד של החינוך הממלכתי ושני בתי ספר יסודיים, של החינוך הממלכתי ושל הממ"ד. ירוחם מוגדרת כ"עיר חינוך" החל משנת 2012. בשנת 2015 החל חילי טרופר (לימים שר התרבות והספורט) לכהן כראש חטיבת החינוך, התרבות והרווחה של מועצת ירוחם. בשנת 2012 הוקמה MindCET בירוחם, מבית מטח, המהווה מרכז לחדשנות ויזמות טכנולוגית וסטארט אפים של חינוך ולמידה. בשנת 2015 אושרה בנייה של מבנה ייעודי בתרומה של קרן מנדל בשיתוף MindCET באזור התעשייה של ירוחם. בשנת 2014 ו-2015 זכתה ירוחם בפרס החינוך הערכי מטעם משרד החינוך. בנוסף, החל משנת 2012 פועלת בירוחם מכינה קדם-צבאית כחלק מקמפוס "כולנא" בשכונת "הגבעה".

תרבות

קירות אמנות מקרמיקה שיצר משה סעידי בספרייה העירונית ועוסקים בקיבוץ גלויות

בירוחם מתקיימים פסטיבלים שונים המיועדים לשילוב בין הקהילות השונות של ירוחם, כגון פסטיבל פעמי מדבר לפיוט ופסטיבל דוק-אביב נגב בהובלת תושבי ירוחם יחד עם שיתופי פעולה אזוריים וארציים. במסגרת פסטיבל הפיוט הופיעו להקות מקומיות השרות פיוטים מעדות שונות, כדוגמת אנסמבל שיר ידידות של יגל הרוש המבקש להשיב את הפיוט המרוקאי אל לב התרבות הישראלית. בנוסף לזאת במסגרת שיתוף עם מפעל הפיס בשנת 2014 הוקם סניף של טרמינל העיצוב של עמותת "לצאת מהקופסה" אשר מעודדת ומכשירה יזמים בתחומי העיצוב לפתח מוצרי תיירות לירוחם.

מקבץ של קירות אמנות מקרמיקה שולבו בחזיתות ובפנים מבני תרבות וספורט במרכז ירוחם. קירות אלה שנוצרו ב-1988 בידי האמן משה סעידי משולבים בחזית ובפנים הספרייה העירונית, בחזית המתנ"ס ובחזית אולם הספורט. מרביתן עוסקות בצמיחה והתפתחות היישוב בירוחם ובקיבוץ גלויות.

ספורט

• בענף הכדורגל מועדון הפועל ירוחם מפעיל קבוצת בוגרים בליגה ב' בנוסף למחלקת נוער. מועדון מכבי ירוחם מפעיל קבוצת בוגרים בליגה ג' ובאותה ליגה פועלת קבוצת בוגרים נוספת בשם בני ירוחם.
• בענף הכדורסל מועדון מכבי ירוחם מפעיל קבוצת בוגרים אשר החל מעונה 2022/23 תשחק בליגה א' ומחלקת נוער של כדורסל גברים וכדורסל נשים.

תיירות

סימון של מסלול האופניים שביל סובב ירוחם במחנה מחפשי הנפט בהר אבנון

אתרי טבע וטיול

ירוחם ממוקמת בסמוך לאתרי טבע ייחודיים: המכתש הגדול (כיום מכתש ירוחם) עם אתר החולות הצבעוניים, מסלולי טיול החוצים אותו, ואתרי תצפית סביבו, כדוגמת הר אבנון. אתרי פריחה של חלמוניות, שמורת אירוס ירוחם. לפארק אגם ירוחם פוטנציאל להפוך לאתר מרשים המשלב מדבר עם מים, צמחייה וחי (בעיקר עופות מים), אך עד היום פוטנציאל זה לא מומש עד תומו. יעדי טיול נוספים הנמצאים במרחק לא גדול מירוחם כוללים בין השאר את נחל צין, נחל צפית, נחל עקרבים, עין יורקעם, שדה בוקר ושמורות הטבע שסביבה.

סביב ירוחם קיימים מסלולי אופניים רבים, המהווים מוקד משיכה לרוכבי אופניים, קבוצות ויחידים.

בשנת 2015 אושר שינוי שמו של המכתש הגדול ל"מכתש ירוחם" על ידי ועדת השמות הארצית.

מקומות לינה

בירוחם קיימת אכסניית נוער, מדרשת ביחד, שמספקת שירותי לינה ואירוח לקבוצות המעוניינות להתארח בירוחם. כמו כן, בשנים האחרונות הוקמו מספר צימרים בעיירה. ב-2014 נחנך מלון אירוס המדבר.

דימויה של ירוחם

בעבר הייתה ירוחם בעיני רבים סמל לכישלון עיירות הפיתוח בישראל. מרבית התושבים שהובאו אליה בשנות החמישים, בדרך כלל ממדינות צפון אפריקה, הגיעו שלא מרצונם. העיר גדלה עם כל גל עלייה. בשנות החמישים הגיעה אוכלוסיית ירוחם לכ-1,500 תושבים, בשנות השישים לכ-5,000, בשנות ה-80 לכ-6,000, ובעקבות העלייה מחבר המדינות הגיע מספר תושביה לכ-9,000. עם זאת, בין גלי העלייה התאפיינה ירוחם בעזיבה של תושבים.

מלון אירוס המדבר

ירוחם הייתה מוצגת בתקשורת בעיקר בהקשרים שליליים. בשנת 2002 הוצגה בטלוויזיה הסדרה "המשאית" של הבמאי ערן ריקליס שעסקה בירוחם, ועוררה טענות בעיירה על חיזוק הסטיגמה השלילית. בעקבות התנגדותו הנחרצת של ראש המועצה אז, מוטי אביסרור, לא צולמה העונה השנייה שלה בירוחם. גם "עכשיו תורי", סרטו התיעודי של דוד דרעי, במאי בן היישוב שתיעד את אחורי הקלעים של "המשאית" והציב במרכזו דמויות של נרקומן וספרית, זכה לתגובות כועסות ביישוב, בשל החשש שהדבר יוסיף ויפגע בדימוי של ירוחם. בשעתו אמר דוד דרעי כי הדרך לבנות דימוי חיובי ליישוב קטן עם בעיות רבות, אינה ביצירת סרטי תדמית מאולצים. בהמשך ביים דרעי את הדרמה "חתה יסבח סבח" בהשתתפות השחקניות ריימונד אבקסיס ובתה יעל אבקסיס, שתיאר צדדים חיוביים של החיים בירוחם. הסרט זכה לשבחים ולפרס הסרט הטוב ביותר מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע. הסרט ביקור התזמורת צולם בחלקו ביישוב בשנת 2007.

תדמיתה של ירוחם השתנתה בשנים האחרונות, בעיני תושביה, וגם בעיני התקשורת, דבר שבא לידי ביטוי בביקוש מוגבר לדירות. הסיבות העיקריות לכך הן שיפור מערכת החינוך, התחזקות מנהיגות צעירה מקומית ועידוד הגעה של כוח צעיר לעיר (בין השאר בדמות ארגון "צעירים בירוחם" וכפר הסטודנטים איילים – שמשלב צעירים מירוחם וממקומות אחרים), המשך פעילותו והגדלתו של גרעין תורני שהתחיל את פעילותו בעיר בשנות ה-90 של המאה ה-20 יחד עם הקמת ישיבת ההסדר והביא לעיר פריחה מחודשת, וכן פיתוח התשתיות.

בירוחם לאורך השנים התגוררו משוררים, ציירים ואנשי רוח, ביניהם ניתן למנות את ישראל כהן חברוני, משורר שהיה במאי בתיאטרון הבימה, את אנה מרכוס, ציירת מפורסמת שעברה להתגורר בירוחם עם בן זוגה בשנת 1988, את הרב ד"ר מיכאל אברהם, הוגה דעות, פיזיקאי וסופר שהיה ר"מ בישיבת ההסדר מספר שנים, וכן את פרופסור מנחם אלכסנברג, היום מרצה ועמית מחקר במכון MIT, שהקים את המכללה לאומנות ויהדות במקום. עם ילידי ירוחם נמנים גם דמויות נוספות מתחומי האמנות כגון אבי סינגולדה ובמאי הקולנוע דוד דרעי.

ערים תאומות

• היילנד פארק, אילינוי, ארצות הברית
• הרצליה, ישראל

צילום פנורמי של קטע מהמכתש הגדול, כעשר דקות נסיעה מירוחם

לקריאה נוספת

• מירב אהרון גוטמן וחגית זמרוני, כיצד צבא כמנוע פיתוח אזורי מעצב את שוק הדיור בעיר פיתוח בתהליכי התחדשות?: ניתוח ולמידה של מקרה עיר הבה"דים - ירוחם בתלת מימד, הרצליה, המרכז הבינתחומי הרצליה, מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן, 2017.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ירוחם

• פרופיל ירוחם נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• ירוחם, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• פורטל חינוך ירוחם(הקישור אינו פעיל, 26.10.2023)
• מתנ"ס ירוחם
• דוק-אביב נגב
• מקימים מעברת עולים חדשה בתל ירוחם, יומני כרמל ינואר 1951
• תל ירוחם, קורס עזרה ראשונה, יומני כרמל אפריל 1952 (התחלה 4:44)
• הנשיא יצחק בן צבי מבקר בירוחם, 1952, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• חלוצים בעל כורחם: ראשוני ירוחם והמהפכה הציונית - ד"ר רננה אילן, 2015, סרטון באתר יוטיוב
• יניר יגנה, חם בירוחם: העיירה הדרומית בתנופת בנייה ומיתוג מחדש, באתר הארץ, 14 במאי 2009
• רותי רוסו, ירוחם של מצנע המריאה, התושבים נותרו על הקרקע, באתר nrg‏, 19 ביוני 2010
• אילנה קוריאל, צה"ל יציל את ירוחם? "בינתיים מי שיכול - עוזב", באתר ynet, 18 באוקטובר 2012
• נמרוד בוסו, "בהשקעה של 700–800 אלף שקל זוגות צעירים יוכלו לגור בבית עם גינה", באתר TheMarker‏, 26 במאי 2015
• דותן לוי, ללא רחמים, באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2015
• משה גלעד, ירוחם: מעיירה שכוחת אל לפנינה תיירותית, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2015
• ענת ג'ורג'י, האם אמזון תגיע לירוחם? "אנחנו חייבים למצוא את האינטל שלנו", באתר TheMarker‏, 10 במאי 2019
• טלי חרותי-סובר, "יום אחד את מתעוררת ליישוב שנראה אחרת לגמרי מזה שבחרת לחיות בו", באתר TheMarker‏, 30 ביוני 2023
• ריאיון עם מיכאל ביטון על ידי אהרון ברנע, ערוץ הכנסת 2015
• השפעת ועדות ממונות על איכות השירותים העירוניים, עבודת גמר לתואר מוסמך במדיניות ציבורית בהדרכת פרופסור ערן רזין, דולב גוטליב 2011 - עבודת תזה עם פרק ארוך מאוד ומפורט על ירוחם.
• מיכאל יעקובסון: סיבוב בירוחם, באתר 'חלון אחורי', 30 בספטמבר 2021
• ירוחם (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
• ארכיון ירוחם, בספרייה הלאומית
• איתן לשם, ירוחם כיעד תיירותי מסקרן, באתר הארץ, 25 במאי 2023