יצחק שור

מייסד היקב הראשון בארץ ישראל בעת החדשה

יצחק (איטשע) שור (גלינא) (נפטר ב-31 במאי 1885) היה מייסד היקב הראשון בארץ ישראל בעת החדשה.

יצחק שור
איטשע גלינע
חותמתו של יצחק שור תחת שם משפחתו הראשון
חותמתו של יצחק שור תחת שם משפחתו הראשון
לידה אוקראינה
פטירה 31 במאי 1885
י"ז בסיון תרמ"ה
ארץ ישראל
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תאריך עלייה 1834
מקום מגורים העיר העתיקה של ירושלים
פעילות בולטת מייסד יקבי שור
תקופת הפעילות 1848–1885 (כ־37 שנים)
מקצוע מנהל ומייסד היקב
בת זוג העני שור
צאצאים שמואל שור

ביוגרפיה

עריכה

אביו של יצחק, הרב מרדכי אברהם גלינע, היה צאצא למגיד ממזריטש וחסיד רוז'ין, אשר נולד בחמילניק שבאוקראינה[1]. בשנת 1834[2][3][4], יחד עם אשתו גיטל[5], שלושת בניו; יצחק, יחיאל אהרון ויוסף, ושלושת בנותיו; ריבה, מרים ועטיל[6], עלה מרדכי לארץ ישראל בברכתו של האדמו"ר מרוז'ין, ופנה להתיישב בירושלים. משלא השיג אישור מהשלטונות העות'מאנים להתיישב בעיר עקב מוצאו האשכנזי, פנה להתיישב בצפת ולאחר כשלוש שנים עבר לטבריה[1][3].

ב-1847 עלו בני המשפחה לירושלים[7][8][9][5], וב-1848 הקים יצחק שור את היקב הראשון בירושלים ובארץ ישראל בעת החדשה[10][11][8][12][13][14][4]. בנוסף, מונה אביו לראש ישיבת תפארת ישראל בירושלים[15][16][17][18][4] על ידי האדמו"ר מרוז'ין. לאחר תקופה, עקב תנאי מזג האוויר בירושלים, חזרו בני המשפחה לטבריה חוץ מיצחק שנשאר בירושלים, שם הקים את בית הכנסת הראשון לחסידי קרלין בעיר[6].

ליצחק היה גיס בשם ברוך שור[19], שהיה בעל רישיון לייצור יין אשר נפטר בגיל צעיר. לאחר מותו, שינה יצחק את שם משפחתו מגלינא לזה של גיסו, וכך ירש ממנו את תעודת הרישיון[20][21][22]. שם היקב היה אז "יקב אשכול"[2][23].

בשנת 1849, במהלך ביקורו השלישי של משה מונטיפיורי בארץ ישראל, הוא נפגש עם מרדכי אברהם שור שסיפר לו על הקמת היקב החדש בירושלים. מונטיפיורי התרשם עמוקות והחליט להעמיק השקעתו בתעשייה ובחקלאות בארץ ישראל[24][א].

יקבו של יצחק שור הוקם במרתף שהיה צמוד לכותל המערבי הקטן, סמוך לרחוב "חגי" ברובע המוסלמי של העיר העתיקה בירושלים, ומשכך, מוקמו החביות בצורה כזו שלא ייגעו בקירות הר הבית[23][25][26][4]. חלוקת המבנה התנהלה כך שבקומה העליונה התגוררה משפחת שור, בקומה התחתונה ייצרו את היין, ובמרתף, יישנו את היין[27][4].

יצחק נפטר ב-31 במאי 1885 ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים[28]. לאחר מותו ירש את העסק בנו שמואל[17][21], אשר ניהל אותו בסיוע רוזה אשתו[21].

עץ משפחת שור

עריכה

 
צבי גלינא
 
חנה אוירבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי אברהם גלינא
 
גיטל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף גלינאיחיאל אהרון גלינאיצחק (איטשע) שור
 
העני
 
ריבה (רבקה) שורמרים עטיל גלינא
 
יהושע מרדכי אוירבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמואל שור
 
רוזה שור
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק חיים שורפראדל רכטמן
 
משה שלום שוראברהם מאיר שור
 
חנה פייגה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יונה זאב מנדלסון
 
ציפורה שור
 
?
 
יצחק שורשרה רוזנברג מרקוביץ'
 
אלישע שוריחיאל אהרון שור
 
נחמהאלישע שור
 
יהודית ועג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן מנדלסון?
 
מרדכי (מוטי) שוראלי שורלאה נחמה אייזנבך
 
משה בן ציון שור
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עופר גואטהאלחנן שורנפתלי שוריוסף (יוסי) שור
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  מנהלי יקבי שור לפני הפיצול
  מנהלי יקב שמשון
  מנהלי יקב ארזה
  מנהלי יקב אשכול (מוצא)
  מנהלי יקב הכורמים
  מנהלי יקב ציון
  מנהלי יקב 1848


ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

ביאורים

עריכה
  1. ^ הוא אף הזכיר ביקור זה ביומן המסע שלו[17].

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 ציפורה מנדלסון, חני הולס (ע), סבתא ציפורה מספרת, ישראל, 2016, עמ' 6-7. (בעברית)
  2. ^ 1 2 שרגא גבהרד, ‏אדום עתיק: יקבים בירושלים של פעם, באתר מעריב אונליין, 5 ביוני 2016
  3. ^ 1 2 יקב הכורמים, באתר איש הענבים
  4. ^ 1 2 3 4 5 יעל פרידסון, שור ועם הארץ, אוכלים שותים, 2011
  5. ^ 1 2 יצחק שור, באתר מוזיאון חצר היישוב הישן, ‏25 בינואר 2023
  6. ^ 1 2 הרב יעקב גלויברמן (2024-07-03), משפחת היין - תולדות משפחת שור, נבדק ב-2024-08-09
  7. ^ דודי פטימר, ‏עבודת שורשים: צאצאי שושלות ירושלמיות עתיקות משתפים את הסיפורים המשפחתיים, באתר מעריב אונליין, 10 במאי 2021
  8. ^ 1 2 ציפורה מנדלסון, חני הולס (ע), סבתא ציפורה מספרת, ישראל, 2016, עמ' 7-8. (בעברית)
  9. ^ מרדכי אברהם גלינא, באתר מוזיאון חצר היישוב הישן, ‏25 בינואר 2023
  10. ^ עמרי ליבנה, היקב הכי ותיק בישראל, באתר ישראל היום, 19 באפריל 2023
  11. ^ ד"ר אדם אקרמן, אתרים היסטוריים בירושלים: יקבי היין שנוסדו בעיר העתיקה, באתר SchokenGroup, ‏26 ביוני 2020
  12. ^ דניאל רוגוב, תסמונת הדור השמיני, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2011
  13. ^ שבתי זכריה, בתים ומוסדות יהודיים ברובע המוסלמי בירושלים העתיקה : רובע "רחוב חברון" הרובע היהודי הישן, ירושלים, 1985, עמ' 36
  14. ^ רונן פרלמוטר, תם עידן: המהפך של יקב הכורמים, באתר ישראל היום, 6 בפברואר 2020
  15. ^ משפחה שהיא כיין טוב, באתר ערוץ 7, 12 באוקטובר 2010
  16. ^ שבתי זכריה, סוחרים ובעלי מלאכה יהודים בירושלים העתיקה בעבר, ירושלים, 2002, עמ' 298
  17. ^ 1 2 3 אביבה מץ, אדום עתיק, מעריב סופשבוע, 1 בינואר 1988⁩, עמ' 40
  18. ^ נפטר משה שור הבעלים של יקב ציון, באתר איש הענבים
  19. ^ שרגא_ג, יקבים בירושלים בימים ההם, באתר kosher-wine.co.il
  20. ^ רונן פרלמוטר, הכירו את היין שעובר מדור לדור, באתר ישראל היום, 25 במרץ 2019
  21. ^ 1 2 3 ציפורה מנדלסון, חני הולס (ע), סבתא ציפורה מספרת, ישראל, 2016, עמ' 8. (בעברית)
  22. ^ אלישע איש ירושלים – עולם קטן, באתר עולם קטן, ‏26 במאי 2022
  23. ^ 1 2 ישראל פרקר, יקב היוצר ויינותיו, New Tech, יולי 2019, עמ' 84
  24. ^ סלב לייבין, ‏לחיים! היקבים הישראלים ממשיכים לשגשג, באתר ‏מאקו‏, 16 בינואר 2017
  25. ^ אביבה מץ, אדום עתיק, מעריב סופשבוע, 1 בינואר 1988, עמ' 42
  26. ^ יקב 1848 – משפחת שור – 8 דורות של יין, באתר 1848 Winery, ‏14 בדצמבר 2018
  27. ^ יעל פרידסון, שלושה דורות של 3 משפחות ירושלמיות ותיקות, באתר nrg‏, 28 במאי 2014
  28. ^ כרטיס קבר: יצחק שור » הר הזיתים, ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים, ‏2 בפברואר 2017