יזכור (ספר, 1916)

יִזְכּוֹר הוא קובץ מאמרים ביידיש לזכרם של הפועלים והשומרים חללי היישוב היהודי בארץ ישראל, אשר נהרגו בתפקידי הגנה, שראה אור לראשונה בשנת 1916. בין המשתתפים היה הסופר יוסף חיים ברנר.[1] את הקובץ המקורי ערכו יעקב זרובבל, יצחק בן-צבי ואלכסנדר חשין, ונלוו לו איורים מאת הצייר והפעיל הסוציאליסט מיטשל לובּ (Loeb). הוא יצא לאור על ידי ועדת ארץ-ישראל (פּאלעסטינא קאָמיטעט) של מפלגת "פועלי ציון" בניו יורק בחודש מאי 1916 (תרע"ו) והודפס בארבעת אלפים עותקים.
המהדורה השנייה נערכה על ידי דוד בן-גוריון, שהוסיף לה הקדמה מפרי עטו. מהדורה זו, שגם היא לוּותה באיוריו של לוב, נדפסה בשנת תרע"ז בארבעה-עשר אלף עותקים. במהדורה זו, כמו בראשונה, נמכרו העותקים עד מהרה.
בשנת 1918 הודפסה בלודז' שבמזרח אירופה מהדורה נוספת של הספר, ובה הקדמה מאת שמריהו לוין. מרטין בובר כתב הקדמה למהדורה נוספת בשפה הגרמנית (בתרגומו של גרשם שלום), שראתה אור בהוצאת "יידישער פערלאג" בברלין בשנת 1918 ובשנת 1920.

כמה ממשתתפי ספר יִזְכֹּר: יישובים (מימין לשמאל): יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון ויוסף חיים ברנר

חלקים מן הספר הופיעו בתרגום לעברית.

ציורו של יוסף זלצמן בספר. הצייר מיטשל לוב (Mitchell Loeb)

מהדורות

עריכה

מהדורה א:

מהדורה ב:

בתרגום לגרמנית:

לקריאה נוספת

עריכה
  • יונתן פרנקל, 'ספר "היזכור" משנת 1911 - הערה על מיתוסים לאומיים בתקופת העלייה השנייה', יהדות זמננו 4 (תשמ"ח), 67-96.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מאמרו של הסופר יוסף חיים ברנר נכתב במקורו לספר יִזְכֹּר לזכר חללי היישוב שראה אור בשנת תרע"ב 1911 על ידי חברי מפלגות הפועלים אנשי העלייה השנייה, בעריכת הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר) ובעריכתו, אבל חזר בו והמאמר נמשך על ידו מהקובץ.