יובל נאמן
יובל נאמן (14 במאי 1925 – 26 באפריל 2006) היה מדען ופוליטיקאי ישראלי, מגדולי הפיזיקאים בישראל, חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שימש ממלא מקום ראש אמ"ן בצה"ל לזמן קצר; ממייסדי החוג לפיזיקה והפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, פרופסור מן המניין ונשיא האוניברסיטה. חתן פרס רוטשילד, פרס ישראל ופרס א.מ.ת.; ממייסדי מפלגת התחיה וראשיה, חבר הכנסת מטעמה ושר המדע, האנרגיה והתשתיות.
.jpg) | |
| לידה |
14 במאי 1925 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
26 באפריל 2006 (בגיל 80) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור |
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה | |
| השתייכות |
 ההגנה צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1940–1961 (כ־21 שנים) |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות מבצע קדש | |
| עיטורים | |
| |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
  | |
ביוגרפיה
עריכהתקופת נעוריו
עריכהיובל נאמן נולד בשנת 1925 בתל אביב[1] כבנם הבכור של צפורה בת אברהם בן-יעקב וגדליה נאמן (נֶיימן). סבו, אבא נאמן (במקור נֶיְמָן, יליד ליטא), היה ממייסדי תל אביב. עד גיל תשע התגורר עם הוריו בפורט סעיד במצרים. לאחר שובו למד בגימנסיה הרצליה, ובגיל 15 סיים בהצטיינות חסרת תקדים את התיכון. בגיל 16 החל בלימודי הנדסת מכונות בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, וסיים אותם בהצטיינות יתרה.
שירותו הצבאי
עריכהכבר בגיל 15 התגייס נאמן לשורות ארגון "ההגנה". הוא הכשיר לוחמות בבית אורן, בהן גם את חנה סנש. לאחר תום לימודיו בטכניון נתבקש לעבוד כמהנדס בתע"ש אך העדיף להיות לוחם ויצא לקורס קצינים של ההגנה. תחילה שימש כמפקד מחלקה ולאחר מכן מפקד פלוגה בחי"ש של תל אביב.[2] במלחמת העצמאות שירת כסגן מפקד גדוד 51 בחטיבת גבעתי וכקצין המבצעים של החטיבה לקראת מבצע יואב. אחר כך, מונה לסגן מפקד החטיבה, ובשנת 1950 הועבר למטכ"ל להיות ראש ענף מבצעים תחת פיקודו של יצחק רבין, שהיה ראש מחלקת המבצעים וידידו הטוב. נאמן זוהה כאיש מפ"ם, ואף על פי כן, קודם לתפקיד ראש מחלקת התכנון במטכ"ל בדרגת אלוף-משנה, אחרי שרכש השכלה צבאית בבית הספר הגבוה למלחמה בפריז בשנת 1951.
בסוף 1954, לאחר הדחת ראש אמ"ן, בנימין גיבלי, בעקבות העסק הביש, שימש נאמן כממלא מקום לזמן קצר,[3] ולאחר מינויו של יהושפט הרכבי לתפקיד זה, המשיך כסגנו[4] ובמקביל מונה למפקד חטיבת כרמלי. בין השאר עסק בקידום טכנולוגיות הצפנה ופענוח צפנים. במהלך מבצע קדש, ריכז את התיאום הצבאי עם בריטניה ועם צרפת. לאחר מכן היה אחראי על הקשר עם הכורדים בעיראק ועם קהילות יהודיות בארצות האסלאם. בסוף 1957 מונה לנספח צה"ל בלונדון,[5] והתמסר ללימודי תואר שלישי בפיזיקה, אותם סיים ביוני 1961.[6] בשנת 1961 השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה ומונה למנהל מדעי של הוועדה לאנרגיה אטומית כממלא מקום של פרופ' ישראל דוסטרובסקי.[7]
ב-1967, ערב מלחמת ששת הימים, הופקד על טיפול בעניינים מדיניים. במלחמת יום הכיפורים שימש כעוזר שר הביטחון, והופקד על הקשר החשאי עם האמריקנים. בנוסף, עסק בבדיקת מחדלי המודיעין במלחמה. בשנות השבעים שימש כיועץ לשמעון פרס במשרד הביטחון[8] ושאיפותיו, בהן שיגור לוויין ישראלי, הכעיסו את יצחק רבין ויצרו קרע ביניהם.
פעילותו המדעית
עריכהבמהלך שנות החמישים המאוחרות, התפנה נאמן למחקר מדעי, והשלים את עבודת הדוקטור שלו באוניברסיטת לונדון תוך שנה, בהנחיית עבדוס סלאם, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1979.
הישגו המדעי הגדול של נאמן הוא בזיהוי עקרונות סימטריה בסיסיים העומדים ביסוד עולם החלקיקים האלמנטריים. הוא הראה שניתן להסביר את קיומם ותכונותיהם של החלקיקים התת-אטומיים בעזרת מודל המבוסס על חבורת הסימטריה . בפרט, הוא הראה איך הפרוטון והנייטרון הם חלק משמינייה של באריונים שמהווה הצגה של חבורה זו. נאמן הגיע לגילויים אלה במקביל למארי גל-מאן, אשר כינה את החלקיקים העומדים בבסיס המודל בשם קווארקים.
גילוי חלקיק (אומגה מינוס) במעבדה הלאומית ברוקהייבן ב-1964,[9] שקיומו ותכונותיו נחזו על ידי המודל של גל-מאן ושל נאמן אישש את המודל ופרסם את מציעיו.[10] גל-מאן ונאמן פרסמו את הספר "The Eightfold Way", שכלל את מאמריהם בתחום זה. מספר שנים אחר כך הוענק לגל-מאן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1969, ללא יובל נאמן וג'ורג' צוויג שתרם אף הוא לתורה המתגבשת. נאמן ראה בעובדה שלא זכה בפרס על אף שעבודתם נעשתה במקביל ובאופן בלתי תלוי החמצה, והדבר הסב לו תסכול שליווה אותו עוד שנים רבות לאחר מכן. הוא אמר על כך:
חשתי תסכול רב שלגל-מאן היה ממסד שלם שעמד מאחוריו ולי היה רק את עצמי. מבחינת אוניברסיטת לונדון הייתי כמעט האויב, שכן גזלתי כביכול את התהילה מבכיר הפרופסורים שלהם, ובארץ לא היה מי שיתמוך בי. את הוועדה לאנרגיה אטומית זה לא עניין בכלל. ברור שגם השיקול האנטי ישראלי שיחק תפקיד בשיקוליה של הוועדה. … אין לי ספק שהעבודה שעשיתי עולה בחשיבותה על הרבה מהעבודות שנעשו מאז ולפני כן.
— ריאיון לרונן ברגמן, ידיעות אחרונות, 18 במרץ 2005[11]
לקראת סוף 1962, עם הקמת המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב הועמד נאמן בראשה.[12] בשנת 1963 מונה לפרופסור חבר[13] ביוני 1964 נבחר לסגן רקטור האוניברסיטה.[14][15] בשנת 1965 מונה גם לסגן נשיא האוניברסיטה, ולאחר חצי שנה העביר את תפקיד סגן הרקטור לפרופ' יהושע יורטנר.[16] בעקבות סכסוך בין נשיא האוניברסיטה לרקטור, התפטר נאמן מתפקידו כסגן נשיא בתחילת 1966, בנימוק שהוא מעדיף להשקיע את זמנו בעבודה מדעית ולא בעבודה ארגונית חסרת תכלית.[17]
בשנים 1971–1975 כיהן כנשיא האוניברסיטה.[18] הוא היה בין יוזמי פתיחת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב (1971) ונחשב למתווה דרכה בראשית קיומה. בשנת 1969 קיבל נאמן את פרס ישראל למדעים מדויקים (לימים החזיר אותו במחאה על הענקת הפרס לאמיל חביבי), ב-1972 נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ובשנת 2003 קיבל את פרס א.מ.ת. למדעים מדויקים.
בראשית שנות ה-70 נחלץ למאבק למען המדענים היהודים בברית המועצות.[19][20] כפיזיקאי בעל שם בינלאומי וכנשיא אוניברסיטת תל אביב הצעירה, הצליח לגייס למטרה זו רבים מעמיתיו המדענים בעולם. ב-1971 הוקם, בראשותו, ועד המדענים שליד המועצה הציבורית למען יהודי ברית המועצות. עמדתם הנחרצת של חשובי המדענים בארצות הברית, פרי מאמציהם של נאמן ועמיתיו, היוותה גורם לחץ חשוב על השלטונות הסובייטיים, ובנוסף לרגשות הציבור היהודי באמריקה - הייתה לה תרומה משמעותית להעלאת הנושא היהודי בשיחות הדו-צדדיות עם הסובייטים שבעקבותיהן התאפשרה העלייה מברית המועצות בשנות ה-70. נאמן היה מעורב אישית בקליטה של כל אחד מהמדענים הבולטים שהצליחו לצאת מברית המועצות לאחר שנות סירוב רבות. גם הקמת המרכז לקליטה במדע, הגוף הממשלתי לקליטת המדענים העולים שהוקם ב-1973, היה פרי יוזמתם של נאמן ועמיתיו. גם כשנכנס לחיים הפוליטיים המשיך נאמן לפעול לקליטת המדענים העולים וכשר המדע קידם בממשלה את התוכניות לקליטתם.[21]
הוא הקדיש מזמנו גם לפופולריזציה של המדע, במתן הרצאות לנוער, בכתיבת ספרי מדע פופולרי, ובהרצאות בסדרת "אוניברסיטה משודרת" של "גלי צה"ל".
בשנת 1977 שימש כיושב ראש ועדת ההיגוי שהמליצה על פרויקט תעלת הימים, לייצור תעלה שתחבר בין הים התיכון לים המלח בעלות של כ-1.5 מיליארד דולר.[22] בשנת 1984 הופסק הפרויקט משיקולים כלכליים,[23] וחוסר היתכנות הנדסית.[24] הוא תלה את חוסר היכולת המדינית להוציא לפועל את הפרויקט, בכך שהפוליטיקאים נעדרי חזון, ושהם עושים פרויקטים קצרי טווח, שבהם יוכלו במהרה לקצור פירות.
נאמן והגרעין הישראלי
עריכהכבר ב-1952 היה נאמן חבר בוועדה לאנרגיה אטומית. ב-1961, אחרי השלמת הדוקטורט, נעשה נאמן מנהל מדעי בכור בנחל שורק. באותה תקופה עמד שמעון פרס בראש הצוות שהוביל את הקמת הקריה למחקר גרעיני בדימונה ונאמן, שעבד תחתיו, לא היה ביחסים טובים עמו ופרש לבסוף. היה לו תפקיד בהסוואת הפעילות הגרעינית של ישראל מפני ארצות הברית.[25] פרס טען שהמדענים היו ספקנים ממנו, אולם נראה שנאמן היה בין אלו שתמכו מלכתחילה בהקמת הכור. לאחר מכן שימש נאמן כיושב ראש הוועדה לאנרגיה אטומית. ב-1981 דחף לצאת למבצע נגד הכור הגרעיני בעיראק.
דמותו עוררה סקרנות ותשומת לב, והכינוי שהדביק לו אורי אבנרי, דוקטור סטריינג'לב,[26] פגע בו מאוד. בניגוד לאחרים, שונים ממנו בהשקפותיהם, שלל נאמן מכל וכל את האפשרות כי נשק גרעיני יכול לשמש בסיס לתפישת ביטחון הגנתית. את האפשרות להשתמש בהרתעה גרעינית גלויה שלל בטענה של "חוסר אחריות מוחלט".[דרוש מקור]
פעילותו הפוליטית
עריכה.jpg) | |||||
| לידה | תל אביב-יפו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | תל אביב-יפו | ||||
| מדינה |
ישראל | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור | ||||
| השכלה | |||||
| מפלגה |
התחיה | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| | |||||
_main_lecture_hall_1972.jpg)
מיד לאחר מלחמת ששת הימים פרסם נאמן מאמר שבו קרא לשמירה על השטחים שנכבשו במלחמה והחלפתו של שר החוץ אבא אבן[27] והצטרף לתנועה למען ארץ ישראל השלמה.[28]
ב-1979 הקים עם גאולה כהן את תנועת "התחיה" ונבחר לעמוד בראשה. בדעותיו תמך במה שכינה "אקטיביזם ציוני" ודגל בחזון של ארץ ישראל השלמה. נאמן התנגד בנחרצות להסכמי קמפ דייוויד ולפינוי ימית. פעילותו בתנועת התחיה עוררה הרמת גבה מצד אלו שהיו מודעים להשקפותיו האתאיסטיות שעמדו בסתירה חדה לעמדות הימין הדתי מסוגו של גוש אמונים שעימו שיתף פעולה. על כך סיפר:
אני ישבתי עם אנשי גוש אמונים כשהקמנו את התחייה. הם ידעו מה השקפותיי בעניין. אמרתי להם בפירוש שאני לא אדם מאמין... אבל אני אומר שבעלותנו על הארץ נובעת מההיסטוריה שלנו כאן. אני נתלה במורשת ההיסטורית ובצורך לשמור על העם היהודי.[11]
דעותיו נגד החזרת סיני לא השתנו לאורך כל ימי חייו ובריאיון לידיעות אחרונות ב-2005, כשנה לפני מותו, הסביר.
בסיסית, לדעתי, כלום לא השתנה. אני קורא ערבית ורואה את העיתונות המצרית כיום. אין שום הבדל: שנאת ישראל מובהקת ורצון להשמיד אותנו. הדבר היחיד שהשתנה, והוא חוזר על עצמו במחזוריות – אחרי כל מלחמה שבה הם מפסידים לנו נוצרת שכבה במצרים של אנשים שמבינים שישראל לא תוכרע בנשק ואינם מנסים מחדש להשמידנו. ברגע שהם מתחלפים באים חבר'ה שעוד לא הוכו ולא למדו את הלקח ושוב אוסרים עלינו מלחמה.[11]
בבחירות לכנסת העשירית (1981) נבחר לכנסת מטעם "התחייה",[30] ובין השנים 1982–1984 היה שר המדע, במקביל המשיך בפעילותו האקדמית בקתדרה ע"ש וולפסון לפיזיקה עיונית ובמכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת תל אביב.[31] בין השנים 1983–1988 שימש יושב ראש ועדת השרים להתיישבות.[32] במאי 1984 עורר סערה לאחר שהביע תמיכה בפיגוע ההתנקשות בראשי הערים הפלסטינים שביצעה המחתרת היהודית.[33]
ב-30 בינואר 1990 התפטר מהכנסת, ועם הקמת ממשלת שמיר בחודש יוני אותה שנה, שב למשרד המדע והטכנולוגיה, וקיבל גם את תיק האנרגיה והתשתית. נאמן התנגד להשתתפותה של המשלחת הישראלית בוועידת מדריד וניסה לסכל מהלך זה על ידי יצירת ברית בין מפלגות הימין שכללה את סיעות "מולדת", "התחיה" ו"צומת". נאמן פרש מן הממשלה ב-21 בינואר 1992, באותה שנה לא עברה רשימת "התחייה" את אחוז החסימה והוא פרש סופית מהפוליטיקה. את קשייה של התחייה תלה נאמן, בין השאר, בשילוב בין גאולה כהן לבין אליקים העצני, שביניהם התנהל, לדבריו, "מרוץ לקיצוניות".
בין פעולותיו כשר המדע הייתה יוזמתו להקמת סוכנות החלל הישראלית. הוא כיהן כיושב ראש הסוכנות שנים רבות אחר כך.
בריאיון עיתונאי על הרגשתו לעזוב את הפוליטיקה, למרות יתרונותיה, השיב יובל נאמן ברוח קוסמוסופית: אם אני מסתכל על היקום העצום סביבנו ואני רואה איזה חלק אפסי אני תופס בו, על כדור הארץ, שהוא גרגר קטן, חלק ממערכת השמש, שהיא חלק ממיליארדי שמשות, שהן חלק משביל החלב, שכמוהו יש מיליארדים, השאלה מה מעמדי על האדמה ממש לא רלוונטית
.
בין השנים 1998–2002 כיהן כנשיא לשכת המהנדסים בישראל.[34]
במאי 2005 קיימה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ישיבה מיוחדת לציון יום הולדתו ה-80 של פרופ' נאמן.
מותו והנצחתו
עריכה
נאמן לקה ב-23 באפריל 2006 בשבץ מוחי.[35] הוא נפטר ב-26 באפריל,[36] ונטמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. הוא הותיר רעיה (דבורה לבית רובינשטיין[37]), בן, בת, אחות (רות בן-ישראל, כלת פרס ישראל למשפט) וארבע נכדות.
בעלה של דודתו מצד אביו, דינה, היה יזהר הררי, שאף הוא כיהן כחבר הכנסת (בכנסות ה-1 עד ה-7, תחילה מטעם המפלגה הפרוגרסיבית) ובן דודו, בנו של יזהר, הוא חיים הררי, פיזיקאי בעל שם בעצמו, ונשיא מכון ויצמן למדע לשעבר. על שמו של נאמן קרויים רחובות בתל אביב, ירושלים, רחובות וקריית ארבע, וסדנת תל אביב למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב.
מספריו
עריכה- עם יורם קירש, ציידי החלקיקים, הוצאת יחד, 1983
- הפיזיקה של המאה העשרים, (עורך: יהודה עופר, התקין וההדיר: יואב בן דב), תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשמ"ד 1984
- מדיניות הראייה המפוכחת, (עורך: אדר קיסרי), רמת-גן: רביבים, 1984
- היקום האינפלציוני הנצחי, (עורך: חיים שמואלי), רחובות: מכון ויצמן למדע, היחידה לפעולת נוער, תשנ"ה 1995
- סדר מן האקראי: המדע וחברת האדם בתורת התפתחות מוכללת, (עורכת ומפיקה: שרה סורני), ירושלים: מכון ון ליר, תשנ"ט 1999
- יהודים, ישראל והסוגיה הגרעינית: אסופת מאמרים פרי עטו של פרופ’ יובל נאמן, (עורך: שמואל צבאג), אריאל, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, תשס"ז 2007
- פותחים ספר | תרומת היהודים למדע, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2010
לקריאה נוספת
עריכה- דן מרגלית, ראיתי אותם, זמורה ביתן, תשנ"ז
קישורים חיצוניים
עריכה
- יובל נאמן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
יובל נאמן, באתר הכנסת - יובל נאמן, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "פרופ' יובל נאמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5177
- רשימת הפרסומים של יובל נאמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יובל נאמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מידע על יובל נאמן בקטלוג הספרייה הלאומית
- לוי יצחק הירושלמי, הנאמנים: 3 דורות – 3 תשובות: ריאיון עם יובל נאמן, אביו גדליה נאמן ובתו ענת נאמן, מעריב, 19 במרץ 1971, המשך
- "בשבילו זה גרעינים" - ריאיון עם יובל נאמן, רונן ברגמן, מתוך פורום צבא וביטחון באתר פרש (הופיע ב-18 במרץ 2005 במוסף שבעה ימים של ידיעות אחרונות).
- אבי בליזובסקי, יובל נאמן בן 80 – הראיון האחרון. פורסם בגלילאו, מאי 2005, באתר "הידען", 31 במאי 2006
- יובל נאמן, קישור אופרטיבי בין ישראל לבין ארצות הברית במלחמת יום הכיפורים, נתיב 104, יוני 2005, עמ' 53
- נורית ברצקי, אנחנו פרעושים על פלנטה בלתי מצטיינת, מעריב, 13 במרץ 1987, המשך
- יובל נאמן, מכירת המחר בנזיד עדשים של עכשיו, נתיב 2, אפריל-מאי 1988, עמ' 52–55
- ישראל בעידן הנשק הגרעיני:איום והרתעה מעבר ל-1995, נתיב 46, ספטמבר 1995
- חיים שמואלי, סיינטיפיק אמריקן ישראל, לזכרו של יובל נאמן (1925–2006), באתר "הידען", 12 ביוני 2006
- שמואל צבאג, יובל נאמן ז"ל – לזכרו, נתיב 111–112, ספטמבר 2006, עמ' 62–63
הודיה כריש חזוני, שותף נאמן, בעיתון מקור ראשון, 13 בדצמבר 2018- עופר מגד, מוזרות מינוס שלוש, דברים לזכרו של יובל נאמן
יובל נאמן (1925-2006), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אולם ראו יובל נאמן גם הכזיב, מעריב, 24 בפברואר 1964
- ^ דן פחטר, אישיותו המפוצלת של יובל נאמן, דבר, 28 בפברואר 1964; המשך
- ^ חגי אשד, "מי נתן את ההוראה?" בפרויקט בן-יהודה
- ^ המסמכים שנפלו בידי צה"ל בכנרת מגלים מזימות תוקפניות של הסורים, על המשמר, 21 בדצמבר 1955
- ^ אל"מ י. נאמן יוצא היום לאנגליה, דבר, 28 בנובמבר 1957
- ^ דן פחטר, הערכה בקרב מדענים בארה"ב ובבריטניה למחקרו של אל"מ נאמן, דבר, 13 ביוני 1961
- ^ ד"ר י. נאמן, מ"מ פרופ' דוסטרובסקי, מעריב, 16 ביולי 1961
- ^ יונה שמשי, פרופ' יובל נאמן התפטר מתפקידו כיועץ שר הבטחון, דבר, 4 בספטמבר 1975
- ^ Observation of a Hyperon with Strangeness Minus Three
- ^ פרסום לחלקו של יובל נאמן בגילוי החלקיק האטומי החדש, הַבֹּקֶר, 23 בפברואר 1964
- ^ 1 2 3 רונן ברגמן, "בשבילו זה גרעינים", מתוך פורום צבא וביטחון באתר פרש (הופיע ב-18 במרץ 2005 במוסף שבעה ימים של ידיעות אחרונות
- ^ צבי אלגת, אוניברסיטת ת"א - על דרך המלך, מעריב, 31 באוקטובר 1962
- ^ מינויים חדשים באוניברסיטת תל אביב, מעריב, 25 ביולי 1963
- ^ אוניברסיטת ת"א לא תוכל לקלוט את התלמידים שנרשמו ללימודים, מעריב, 17 ביוני 1964
- ^ אברהם רותם, בעל "אומגה מינוס" - "פלוס" באוניברסיטת תל אביב, מעריב, 1 בנובמבר 1964
- ^ אברהם רותם, פרופ' יורטנר במקום יובל נאמן, מעריב, 1 בדצמבר 1965
- ^ ד"ר וייז: התפטרותי סופית, מעריב, 22 בפברואר 1966
- ^ אברהם רותם, יובל נאמן במקום ד"ר וייז - כנשיא אוניברסיטת ת"א, מעריב, 28 ביוני 1971
- ^ אברהם רותם, מדעני ישראל יזעיקו את ארה"ב נגד "מס משכילים יחודיים" ברוסיה, מעריב, 17 באוגוסט 1972
- ^ דן עמיר, למען אחינו ועמיתינו – המאבק לעליית וקליטת המדענים, 2020
- ^ השר יובל נאמן: המדענים־העולים יברחו מישראל, מעריב, 22 בנובמבר 1990
- ^ אברהם פלג, "תעלת הימים" תספק רק 3 אחוזים מצריכת החשמל, מעריב, 26 באוגוסט 1980
- ^ תמיר שפי, יובל נאמן: לחדש את תעלת הימים, חדשות, 14 בספטמבר 1988
- ^ מאיר פעיל, הים התיכוון וים המלח, מעריב, 23 בנובמבר 1984
- ^ מיכאל דק, קשר השתיקה הגרעיני של ישראל, כותרת ראשית, 7 במאי 1986
- ^ הסנטוריונים, "העולם הזה", גיליון 2423 מ-8 בפברואר 1984, עמוד 15
- ^ כיצד נשמור על הישגי מלחמת התעוזה, מעריב, 18 ביוני 1967
- ^ רות בונדי, כל אחד וארץ ישראל השלמה שלו, דבר, 15 בספטמבר 1967
- ^ חכי"ם חדשים - האיש בעל הציפורניים, "העולם הזה", גיליון 2291 מ-29 ביולי 1981, עמוד 15
- ^ [29]
- ^ ישראל סגל, אצל יובל נאמן העסקים כמעט כרגיל, כותרת ראשית, 5 בינואר 1983
- ^ נאמן: אמשיך בראשות ועדת השרים להתיישבות, דבר, 15 בספטמבר 1983
ישראל סגל, חנן פורת וועדת־השרים: ארליך לא יכחיש, כותרת ראשית, 13 ביולי 1983 - ^ פאר־לי שחר, נעמה כהן, אמנון לוי, בקורת חריפה על דברי יובל נאמן, חדשות, 10 במאי 1984
- ^ חיים ביאור, התפטר נשיא לשכת המהנדסים פרופ' נאמן; היו"ר והמנכ"ל יפרשו, באתר הארץ, 24 באפריל 2002
- ^ נדב שרגאי, השר לשעבר יובל נאמן במצב אנוש, באתר הארץ, 26 באפריל 2006
- ^ נדב שרגאי, השר לשעבר הפרופ' יובל נאמן, מראשי תוכנית החלל של ישראל, מת בגיל 81, באתר הארץ, 27 באפריל 2006
- ^ נשואים, על המשמר, 2 ביולי 1951