יאשי
יאשי (ברומנית: Iași או Iașii, אלפבית פונטי בינלאומי: [jaʃʲ] או [jaʃi] ⓘⒾ; בגרמנית: Jassy; ביידיש: יאס; בעברית מופיעים לעיתים גם התעתיקים יאסי ויאש) היא העיר השלישית בגודלה ברומניה, והמטרופולין השני בגודלו ברומניה, בירת מחוז יאשי הנמצא באזור ההיסטורי של מולדובה. העיר הייתה בירת נסיכות מולדובה בשנים 1564–1859, אחת משתי הבירות של הנסיכויות הרומניות המאוחדות בשנים 1859–1862 ובירתה החלופית של רומניה בעת הכיבוש הגרמני של בוקרשט במלחמת העולם הראשונה.
| |||
 | |||
| מדינה |
 רומניה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | יאשי | ||
| חבל ארץ | מולדובה | ||
| ראש העיר | גאורגה ניקיטה | ||
| בירת העיר |
יאשי  | ||
| שפה רשמית |
רומנית | ||
| תאריך ייסוד |
המאה ה־13 | ||
| שטח | 37 קמ"ר | ||
| גובה | 66 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 271,692 (1 בדצמבר 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 3417 נפש לקמ"ר (2018) | ||
| קואורדינטות | 47°09′44″N 27°35′20″E / 47.162222222222°N 27.588888888889°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| www.primaria-iasi.ro | |||
  | |||
בשנת 2018 מנתה אוכלוסיית העיר 371,889 נפש, ובשנת 2006 מנתה אוכלוסייתה, כולל פרווריה, כ־450,888 נפש.
ראש העיר יאשי הוא מיכאי קיריקה מאז 2016.
אטימולוגיה
עריכהשם היישוב מוזכר לראשונה במסמך משנת 1387 כ-Jasskii Torg (יריד היאשיים)[1]. מקורו של שם העיר אינו ידוע בוודאות, ולהיסטוריונים יש מספר השערות לגביו. על פי אחת מהן, Iași (יאשי) הוא שם שנתנו הסלאבים לקבוצה של אלאנים[2]. יישובים בשם הזה (העיר יאשי אינה היחידה שנושאת שם זה ברומניה) הם עדות לכך שאלאנים ישבו במקומות האלה. על פי גרסה אחרת נטען כי שם העיר נגזר משמו של שבט סרמטי בשם "iazygi", שצוין על ידי אובידיוס בציטוטים הבאים:
- "Ipse vides onerata ferox ut ducata Iasyx/ Per media Istri plaustra bubulcus aquas"
- "Jazyges et Colchi Metereaque turba Getaque/ Danubii mediis vix prohibentur aquis"
רישום על אבן דרך שנמצאה בקרואטיה במאה ה-18 מציין את קיומו של Jassiorum. השם שניתן לעיר על ידי ההונגרים, Jászvásár, משמעותו "שוק היאסים". השם הרומני הישן, Târgul Ieșilor (יריד היאשים) והצורה המשנית Iașii (יאשיי), הם בעלי משמעות דומה.
דימיטריה קנטמיר, בחיבורו "תיאור מולדובה" (Descriptio Moldaviae), משנת 1716 מתאר כך את מקור השם (כאן בתרגום לרומנית מהמקור בלטינית):
Mai înainte târgul fusese doar un sat de rând, unde se așezaseră abia trei sau patru familii, și care avea o moară stăpânită de un morar bătrân, Ioan, sau cum i se zicea cu un diminutiv, Iașii[3].
ובתרגום לעברית: "תחילה היריד היה כפר מן השורה, שהתיישבו בו רק שלוש או ארבע משפחות, והייתה בו טחנת קמח בבעלותו של טוחן זקן, יואן או בכינוי החיבה, יאשי".
התעתיק העברי שקבעו עורכי האנציקלופדיה של השואה בהוצאת יד ושם בשנת 1990 הוא "יש". [4]
חינוך ותרבות
עריכהבעיר מספר רב של מוסדות להשכלה גבוהה. אוניברסיטת יאשי קרויה כיום על שם הנסיך אלכסנדרו יואן קוזה שייסד אותה בשנת 1860, והיא האוניברסיטה הראשונה שקמה ברומניה. ישנם עוד ארבעה מוסדות המוגדרים כאוניברסיטאות, כמו האוניברסיטה למקצועות הבניין והאוניברסיטה לרפואה ע"ש גריגורה ט. פופה Gr.T.Popa. חשובה היא גם ה"פוליטכניקה" (המכללה הגבוהה לטכנולוגיה) ביאשי ששמה כיום "האוניברסיטה הטכנית".
ביאשי נמצאים פארקים מפורסמים ורחבי ידיים. ביניהם פארק קוֹפוֹאוּ (Copou), גן בוטני ססגוני מפורסם, ועוד. "היכל התרבות" (Palatul Culturii – המופיע בתמונה שבתיבת המידע, בצד שמאל), הוא אחד המבנים המרשימים ביותר בעיר. הארמון שימש בזמנו את מושל המחוז ומשמש כיום כמוזיאון ליצירות אמנות של מיטב ציירי רומניה. בכניסה לארמון ניצב פסלו של שטפן הגדול, נסיך מולדובה מן המאה ה-15, אחד הגיבורים הלאומיים של האזור ושל רומניה כולה.
מתחם "כיכר האיחוד" (Piața Unirii) הוא מהאטרקציות המרכזיות; הוא מוקף בבתי מלון ועטור מזרקות וצמחייה רבה. כמו כן מצויים בה "התיאטרון הלאומי" וכנסיית Trei Ierarchi, שבכותלה החיצוני המעוצב ניתן לזהות במקום בולט עיטור של מגן דוד.
יהודים
עריכה
ערך מורחב – יהדות יאשי
הרב שלמה בן ערבי, שחי בין השנים 1549–1629, היה הרב הראשון של יהודי העיר.
כבר בשנת 1803, מנו יהודי יאשי יותר מ-2400 נפש מתוך 12,000 יהודי נסיכות מולדובה. בשנת 1930 היו ביאשי יותר מ-30,000 יהודים ו-127 בתי כנסת.
לאורך שנות ההיסטוריה שימשו בה ברבנות רבנים שונים כמו הקרני ראם, הרב שמואל שמעלקא טויבש, הכליל תפארת ועוד. ביאשי בוצע בתקופת השואה אחד הפוגרומים האכזריים ביותר ביהודים (ראו: פרעות יאשי), שבמהלכו נרצחו כ-15,000 יהודים ורבים אחרים הוכו, עונו והושפלו. הרכוש היהודי הפרטי, המסחרי והקהילתי נבזז בגלוי ורבים מהיהודים ששרדו הוגלו מהעיר למחנות ריכוז. לאחר המלחמה ועלייתם של רוב יהודי רומניה לישראל נותרה בעיר קהילה יהודית קטנה. לאחרונה שופץ בית הכנסת הגדול של יאשי ונבנה מוזיאון ליהודי יאשי.
ב-2011 מונה הרב שלמה טויבש לכהן כרב בעיר יאשי והמחוז[5], לאחר למעלה משישים שנה שלא כיהן בה רב. יאשי נבחרה כמרכז לרבנות עקב היותה מרכז של אוניברסיטאות ולפיכך מגיעים לשם אנשים מכל רחבי רומניה וביניהם יהודים רבים.
ערים תאומות
עריכהיאשי היא עיר תאומה של הערים:
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- "ההיסטוריה של הרומנים" (Istoria Românilor) מאת קונסטנטין ק. ג'יורסקו (Constantin C. Giurescu), סדרת ספרי יסוד של התרבות הרומנית ALL EDUCATIONAL 2003.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של יאשי- נמרוד מישאל, יאשי, רומניה: את בוקרשט תשאירו לתיירים מתחילים, באתר וואלה, 1 באפריל 2018
- יאשי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
יאסי (רומניה), דף שער בספרייה הלאומית- על קהילת יהודי יאסי באתר יד ושם
הערות שוליים
עריכה| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 בוקרשט .jpg) קלוז'-נאפוקה | |||||||||
| 1 | בוקרשט | בוקרשט | 1,819,419 | 11 | בראילה | בראילה | 155,000 |  טימישוארה  יאשי | |
| 2 | קלוז'-נאפוקה | קלוז' | 324,700 | 12 | ארד | ארד | 150,700 | ||
| 3 | טימישוארה | טימיש | 308,500 | 13 | סיביו | ארג'ש | 145,200 | ||
| 4 | יאשי | יאשי | 303,000 | 14 | פיטשט | סיביו | 143,800 | ||
| 5 | קונסטנצה | קונסטנצה | 269,700 | 15 | בקאו | בקאו | 133,800 | ||
| 6 | קראיובה | דולז' | 246,400 | 16 | טרגו מורש | מורש | 125,700 | ||
| 7 | בראשוב | בראשוב | 246,200 | 17 | באיה מארה | מרמורש | 115,900 | ||
| 8 | גאלאץ | גאלאץ | 227,800 | 18 | בוזאו | בוזאו | 102,300 | ||
| 9 | פלוישט | פרחובה | 190,700 | 19 | בוטושאן | בוטושאן | 96,800 | ||
| 10 | אוראדיה | ביחור | 187,000 | 20 | סאטו מארה | סאטו מארה | 94,600 | ||