יאן נרודה
יאן נרודה (Jan Nepomuk Neruda; 9 ביולי 1834 – 22 באוגוסט 1891) היה סופר, משורר ומחזאי צ'כי ריאליסטי. יצירתו המפורסמת ביותר היא קובץ הסיפורים הקצרים Malostranské povídky - "סיפורים מרובע מאלה סטראנה" - המתארים סיטואציות מהוויי החיים ברובע.
 | |
| לידה |
9 ביולי 1834 פראג  |
|---|---|
| פטירה |
22 באוגוסט 1891 (בגיל 57) פראג |
| שם לידה |
Jan Nepomuk Neruda |
| מדינה |
האימפריה האוסטרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות וישהראד |
| שם עט |
Janko Hovora |
| שפות היצירה |
גרמנית, צ'כית, צרפתית |
| יצירות בולטות |
סיפורים מרובע מאלה סטראנה |
| בן או בת זוג |
קרולינה סבטלה |
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנרודה נולד בפראג, בוהמיה שבקיסרות אוסטריה (כיום חלק מצ'כיה), ברובע מאלה סטראנה. בנעוריו הושפע מדמויות כמו פרנטישק פאלאצקי וקארל אֶרבּן.[1] הוא למד פילוסופיה ובלשנות באוניברסיטת קארל בפראג ועבד כמורה עד שנת 1860, אז הפך לעיתונאי עצמאי. לאורך חייו עבד נרודה בעיתונים וכתבי עת צ'כיים וגרמניים כעורך, כתב, מבקר ספרות וכותב פיליטונים. בז'אנר הפיליטון, לצד סיפוריו הקצרים, הוא התבלט במיוחד ככותב דק הבחנה.[2] נרודה לא נשא אישה, אך היה ביחסים קרובים מאוד עם הסופרת קרולינה סבייטלה.
מבחינת הסגנון השתייך נרודה לריאליזם הספרותי.[2] הוא נמנה עם קבוצה ספרותית צעירה שצמחה מתנועת התחייה הלאומית בצ'כיה (שמם בצ'כית: Májovci), יחד עם סופרים ומשוררים אחרים כגון ויטסלב האלק, בוז'נה נימצובה וסבייטלה. הם התנגדו לדיכוי התרבות והלאומיות הצ'כית שבו נקטו ההבסבורגים לאחר אביב העמים. בחייו וביצירתו נאבק נרודה למען הלאומיות הצ'כית ועצמאותה.[2]
נרודה נודע בהיותו אנטישמי, ולרוב דמויות היהודים בספריו תוארו כחמדנים ותאווי בצע, תפיסה אשר העריך שתהיה מקובלת בקרב קוראיו. את דעותיו האנטישמיות, לגבי היהודים כעם זר המזיק ללאום הצ'כי, מנצל אותו ואוהד את הגרמנים, הביע גם בעיתונות ובמסות.[2][3]
עד סוף ימיו חי בפראג. הוא קבור לצד רבים אחרים מגדולי האומה הצ'כית בבית הקברות וישהראד שבעיר. בחלקה הצפוני של גבעת פטז'ין בפראג מוצב פסל בדמותו, והרחוב בו גדל נקרא כעת על שמו.
המשורר הצ'יליאני נפתלי ריקרדו ראיאס בסואלטו, זוכה פרס נובל לספרות, לקח לעצמו את שם העט פבלו נרודה כמחווה של כבוד ליאן נרודה.[4][5]
האסטרואיד 1875 Neruda שהתגלה על ידי האסטרונום הצ'כי לובוש קוהואוטק ב-1969 נקרא על שמו.[6]
מיצירותיו
עריכה- 1857 Hřbitovní kvítí פרחי בית-קברות.
- 1867 Knihy veršů ספר שירים.
- 1869 Zpěvy páteční שירי יום שישי.
- Písně kosmické 1878 שירים קוסמיים.
- Balady a romance 1878-1983 בלדות ורומנסות.
- 1883 Prosté motivy נושאים פשוטים.
כתביו שתורגמו לעברית
עריכה- ליבה הרך של הגברת רוסקה, בתוך: "בירה ומצבי רוח משתנים: מבחר הסיפור הצ'כי", תרגום מצ'כית: רות בונדי, עמ' 19-11. חרגול, 2012. סיפור קצר זה הוא חלק מסיפורי מאלה סטראנה.
- לעת אמות אי-פעם, בתוך: "עולמו של המשורר: לקט משירת העולם", תרגום: גילה אוריאל, עמ' 121. רשפים, 1992. שיר.
קישורים חיצוניים
עריכה
- בבית שלושת השושנים מאת יאן נרודה, בתרגום פאר פרידמן (בעברית)
- איך עישן מר פורל את מקטרת המרשאום שלו מאת יאן נרודה, בתרגום פאר פרידמן (בעברית)
- יאן נרודה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
יאן נרודה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יאן נרודה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
יאן נרודה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יאן נרודה, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ Stuart E. Mann, Jan Neruda: Poet and Essayist, The Slavonic and East European Review, 1949, עמ' 161-167
- ^ 1 2 3 4 רות בונדי, בירה ומצבי רוח משתנים: מבחר הסיפור הצ'כי, תל אביב: חרגול, 2012, עמ' 11-12
- ^ Jan Neruda, Pro strach židovský, Moravská zemská knihovna, Národní listy, 22.6.1869 (בצ'כית)
- ^ רות אלמוג, "קרוב יותר לדם מאשר לדיו": מאה שנה להולדת פבלו נרודה, באתר הארץ, 14 ביולי 2004
- ^ Pablo Neruda, Biography.com
- ^ (1875) Neruda. In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_1876. ISBN 978-3-540-29925-7.