חגי סגל

חגי סגל
	סגל, 2014
	סגל, 2014
לידה	24 בינואר 1957 (בן 67); חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
צאצאים	עמית סגל, ארנון סגל
קישורים חיצוניים
פייסבוק	100007788132760
טוויטר	haggai_segal

חגי סגל (נולד בכ"ב בשבט התשי"ז, 24 בינואר 1957) הוא עיתונאי, סאטיריקן ופובליציסט ישראלי. כותב בעיתון "מקור ראשון", ובשנים 2014–2023 שימש כעורכו. בשנת 1980 נמנה עם חברי המחתרת היהודית ובעקבות פעילותו הורשע בעבירות של גרימת חבלה חמורה וחברות בארגון טרור ונידון לשלוש שנות מאסר.

ביוגרפיה

סגל נולד בחיפה לשלום סגל, יליד רומניה שעלה ארצה במסגרת העלייה הרביעית, שהוריו היו מהמשפחות המייסדות של שכונת אחוזת שמואל (אחוזה), איש האצ"ל ומזכיר בתנועת החרות לשעבר, ולאביבה סגל, ילידת אנגליה שעלתה ארצה ב-1947, וגדל בעכו. הוא בן אחיו של ידידיה סגל, איש האצ"ל שנחטף בידי אנשי ההגנה ומאוחר יותר נמצאה גופתו^[1].

למד בתיכון הדתי "קנדי" בעכו. את שירותו בצה"ל עשה במערך הנ"מ וכמדריך טירונים. סיים תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, הצטרף ליישוב עפרה ונמנה עם ראשוני הירחון "נקודה".

המחתרת היהודית

בשנת 1980 השתתף, במסגרת ארגון הטרור שכונה לימים "המחתרת היהודית", בהתנקשות בראשי הערים הפלסטינים שחלקו בה היה מלכוד מכוניתו של ראש עיריית רמאללה, כרים ח'אלף, ומלכוד דלת המוסך של ראש עיריית אל-בירה, איבראהים טאוויל. מטען הנפץ הראשון התפוצץ וגרם לקטיעת רגלו של ח'אלף, והשני לעיוורונו של חבלן מג"ב, סלימאן חירבאווי, שנשלח לנטרל את המטען.

סגל נתפס בשנת 1984 עם שאר חברי המחתרת והורשע בעברות של גרימת חבלה חמורה, החזקת נשק ופעילות בארגון טרור. הוא נידון לשלוש שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי^[2]. מאסרו קוצר בשליש. במהלך מאסרו כתב את הספר "אחים יקרים", העוסק בפעילותה של המחתרת.

קריירה עיתונאית

סגל היה שדרן וראש מערכת החדשות ב"ערוץ שבע", עורך הירחון "נקודה", ובעל טור בעיתונים "חדשות", "מעריב", "בשבע", ידיעות אחרונות ו"מקור ראשון".

פרסם מספר ספרים: "התנחלות דמה", ספר סאטירי על המתנחלים; "ימית סוף", העוסק בקורות התנועה לעצירת הנסיגה מסיני; "והיום עוטפים בזה דגים", שנכתב במשותף עם אורי אורבך ו"כבשה טרפה זאב" שנכתב גם הוא עם אורבך והציג את תגובת התקשורת והפוליטיקאים לטבח מערת המכפלה כצבועה.

בשנת 2003 נבחר לחתן הפרס לביקורת התקשורת מטעם "האגודה לזכות הציבור לדעת". באותה שנה הועמד לדין, עם מנהלים נוספים בתחנת הרדיו "ערוץ 7", בגין חלקו בשידורים הבלתי חוקיים של התחנה, ונידון לשישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 30,000 ש"ח^[3].

ב-8 ביולי 2014 מונה לעורך הראשי בעיתון "מקור ראשון"^[4]. הוא הגיש את תוכנית האקטואליה "ראש בראש" בערוץ הכנסת. בעבר הגיש יחד עם זהבה גלאון, וכיום יחד עם אנשי ציבור מתחלפים. ב-2023 סיים את תפקידו^{[דרושה הבהרה]}.

ב-2017, לרגל 50 שנה למלחמת ששת הימים, חיבר סגל מאמר ארוך בשם "זיכרונות ושופרות: 50 שנה למלחמת ששת הימים", בו הוא משלב כתיבה בגוף ראשון מזווית של ילד שחווה את המלחמה בעכו של 1967, לצד כתיבה מזווית מרוחקת של היסטוריון הכותב בפרספקטיבה של 50 שנה^[5].

חיים אישיים

סגל נשוי ואב לחמישה^[6], בהם העיתונאים ארנון סגל ועמית סגל.

פרסומים

אחים יקרים - קורות המחתרת היהודית, ירושלים 1987
יחד עם אורי אורבך, והיום עוטפים בזה דגים - נבואות חורבן ומעשיות 1967–1992, ספריית בית אל, תשנ"ב
התנחלות דמה - ספר סאטירי על המתנחלים, ספריית בית אל תשנ"ב. הוצאה מחודשת ומעודכנת בשם חמש דקות מכפר סבא, תשע"ג.
יחד עם אורי אורבך, כבשה טרפה זאב - סיפור מהג'ונגל, סיפור על רקע הטבח בחברון, ספריית בית אל תשנ"ד
מונכון: מילון ערוץ 7 לעברית משודרת ומוסף אתיקה, בית אל תשנ"ח, מהדורה מעודכנת שם תשס"א
ימית, סוף., המאבק לעצירת הנסיגה בסיני, ספריית בית אל תשנ"ט
בעריכתו, הכתובת הייתה באוויר, ערוץ 7 בעידן אוסלו, ספר ותקליטור, בית אל תשס"ג
יחד עם אורי אורבך, הבטחתם יונה – תחזיות שווא עיתונאיות 2000–2006, ירושלים 2006
רק לא מלחמת אחים - פרשת מותו של איש אצ"ל ידידיה סגל (דודו של חגי) שנחטף בידי ארגון ההגנה, בית אל 2009
שטחים תמורת חלום - יומן לאומי מתש"ח ועד הלום, ידיעות ספרים, 2013