ונטית (שפה רומאנית)

ונטית (רומאנית)
Veneto
מדינות	צפון מזרח איטליה, קרואטיה, סלובניה, ברזיל, מקסיקו, רומניה
אזורים	אין
דוברים	כ-2,300,000 (2000)
שפת אם	?
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	הודו אירופאית איטלית רומאנית רומאנית מערבית ענף מערבי גאלו-איבריות גאלו-רומאניות גאלו-איטליות ונטית
לאום	אין
מוסד	אין
קוד שפה	vec
קוד ISO 639-3	vec
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

ערך זה עוסק בשפה רומאנית מדוברת. אם התכוונתם לשפה איטלית עתיקה, ראו ונטית (שפה איטלית).

ונטית (בוונטית: Vèneto או Łéngua vèneta; באיטלקית: Veneto) היא שפה המדוברת בפי כ-2,200,000 איש בצפון איטליה, בעיקר במחוז ונטו, ובפי כ-100,000 דוברים נוספים בסלובניה ובקרואטיה^[1]. למרות השוני המשמעותי ביניהן, נחשבת הוונטית פעמים רבות לניב של איטלקית.

הוונטית היא שפה שונה מהשפה הוונטית שדוברה בוונטו לפני 2,000 שנה ואשר אינה קשורה אליה. בנוסף יש להבחין בין ונטית לבין ניב השפה האיטלקית המדובר בוונטו, שנותר בגדר ניב של איטלקית אף שהושפע רבות מהוונטית.

היסטוריה

מוצאה של הוונטית מלטינית וולגארית (עממית), וככל הנראה היא הושפעה מלשון שדוברה באזור קודם לכן (Substratum), אולי הוונטית האיטלית, ומשפות גרמאניות שהובאו על ידי שבטים גרמאניים כגון הגותים והלומברדים במאה ה-5. הכתבים הראשונים בוונטית הם מהמאה ה-13, ולשפה נודע מעמד יוקרתי בתקופת הרפובליקה של ונציה, אז שימשה כשפה רשמית ברפובליקה וכלינגואה פרנקה ברחבי הים התיכון.

"כאן מדברים גם ונטית"

בשפה זו נכתבו מחזות של הקומדיה דל'ארטה, שירה, ואפילו האיליאדה תורגמה לוונטית. למרות זאת, הוונטית הכתובה הלכה ונסוגה מפני הניב הטוסקני ומפני שפות רומאניות אחרות. עם חלוקתה של רפובליקת ונציה בסוף המאה ה-18, חדלה הוונטית בהדרגה מלשמש כשפה רשמית, ועם איחוד איטליה במאה ה-19 הונהג הניב הטוסקני כבסיס לאיטלקית המודרנית. מאז נמצאת הוונטית בנסיגה מתמדת וכל דובריה באיטליה דוברים גם איטלקית. מאידך, מהגרים מוונטו במחצית השנייה של המאה ה-19 הקימו קהילות דוברות ונטית באמריקה הלטינית וברומניה. ב-28 במרץ 2007 הכירה האספה האזורית של מחוז ונטו בוונטית כשפת המחוז, עם קבלת חוק "החסות והשימור של השפה והתרבות הוונטית" (Tutela e valorizzazione della lingua e della cultura veneta).