ויצו ארגנטינה (OSFA)
ויצו ארגנטינה (מכונה "WIZO-OSFA"), ראש תיבות בספרדית של ארגון נשים ציוני ארגנטיני "Organización Sionista Femenina Argentina". "ויצו ארגנטינה" משויך לארגון "ויצו העולמי" (WIZO – ראשי תיבות באנגלית של ארגון נשים ציוני בינלאומי, "Women's International Zionist Organization").
| תחום | ארגון נשים ציוני |
|---|---|
| מדינה |
 ארגנטינה |
| תקופת הפעילות | 30 באוגוסט 1926 – הווה (98 שנים) |
  | |
ייסוד ושנים ראשונות
עריכהב-30 באוגוסט 1926 נוסד בבואנוס איירס ארגון נשים ציוני המסונף לארגון ויצו העולמי, שהוקם בלונדון בשנת 1920.[1] אז התקיימה חלוקה מעשית ורעיונית בין הנהלת "הגלות" ברשות ויצו לונדון והנהלת "ארץ ישראל" היושבת בפלשתינה. על פי המסופר בכתבה בעלון החדשות של ויצו לונדון שכותרתה "Untouched South America", גב' אידה בן-ציון, אשתו של שליח קרן היסוד, שכנעה נשים יהודיות במדינות אמריקה הלטינית להתאגד למען האישה והילד בפלשתינה ותוך כדי כך היא עזרה להחיות את רוח היהדות במדינות אלה.[2] פדרציית ארגנטינה נוסדה בהשראת בן-ציון ובהשראת הסיסמה "האישה בגולה עובדת יד ביד עם האישה היהודייה בארץ ישראל ולמען אותן מטרות: עזרה לאישה ולילד והדרכת האישה היהודייה במקורות התרבות והמסורת היהודית".[3]
בשנת 1939 נאלצה הפדרציה הארגנטינית לשנות את שמה עקב תקנה שאסרה על ארגונים מקומיים להיקרא בשמות בשפה שאינה ספרדית.[4] השם WIZO הוחלף ל- O.S.F.A (ארגון ציוני נשי ארגנטיני). במשך הזמן נוסדו מרכזי ויצו רבים בכל רחבי ארגנטינה, ובשנות החמישים המרכזים התאגדו תחת הנהלות אזוריות. כמו במרבית הארגונים היהודיים בארגנטינה, שרוב חבריו מוצאם במזרח אירופה, הפעילות התנהלה ביידיש ובספרדית, גורם שהקשה על הצטרפותן של נשים שלא היו ממוצא מזרח-אירופי. בשנת 1946, כדי להגביר את השתתפותן של נשים מכל העדות בפעילות הציונית, הוקמו בבואנוס איירס מרכז ויצו ספרדי ומרכז ויצו גרמני.
כמו ארגוני הנשים האחרים שנוסדו בארגנטינה במחצית הראשונה של המאה העשרים, גם ארגון ויצו נשען במשך השנים על התכונות והכישורים המאפיינים נשים בספרה הביתית. העשייה הרבה שאפיינה את ארגון ויצו בארגנטינה מאז היווסדו משתקפת בחומרים ארכיוניים ובפרסומים רבים.
הסיוע של פדרציית ויצו ארגנטינה לחלוצה בארץ ישראל החל למעשה כבר בשנת 1927, השנה הראשונה לפעילות הפדרציה, כאשר נשות ויצו ארגנטינה קיבלו עליהן את התמיכה בחווה החקלאית לנשים שנוסדה בעפולה, אשר לימים הפכה לבית כפר הנוער ויצו ניר העמק. בכך שילבו הנשים ידיים עם חברותיהן בוויצ"ו העולמית, אשר ראו צורך לתמוך בנשים שהתיישבו בפלשתינה, לא בדרך של פילנתרופיה אלא באמצעות עזרה בהקמת חוות חקלאיות ובתי ספר, כדי להכין את הנשים לעבודה יצרנית לקראת המדינה העתידה לקום.
פעילות סביב הקמת מדינת ישראל
עריכה
ויצו ארגנטינה פעלה באופן בשנים שלפני קום מדינת ישראל. פעילות זו השתלבה בפעילות הציונית האינטנסיבית שהתקיימה בארגנטינה באותן שנים.
פעילות הארגון עד היום
עריכהויצו ארגנטינה פועלת לרווחתם של נשים וילדים במדינת ישראל ובארגנטינה. באמצעות מיזמיה, ויצו ארגנטינה פועלת לשיפור חייהם של ילדים ונשים בישראל אך גם להעצמה של נשים בקהילה היהודית בארגנטינה.
נשים בולטות בארגון
עריכהברטה וו. דה גרצ'ונוף
עריכהברטה וו. דה גרצ'ונוף Berta de Gerchunoff עשתה דרך ארוכה בארגון ויצו ארגנטינה החל משנת 1933. היא סייע ביצירת סניפי ויצו ברחבי אמריקה הלטינית. היא נבחרה לנשיאת ארגון ויצו ארגנטינה במהלך הקונגרס של שנת 1936. היא כיהנה כנשיאה עד שנת 1948. היא מלתה בהצלחה תפקידים נוספים. שמה מופיע פעמים רבות בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל ועצים רבים נשתלו על שמה כעדות להערכה הרבה מצד חברותיה לארגון וחברי הקהילה היהודית בארגנטינה.[5]
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Laznow, J. (2019). “La Jalutzah del Galuth”: Fundraising and Women's Folk Creativity among OSFA-WIZO Members in Argentina. Nashim: A Journal of Jewish Women's Studies & Gender Issues, (35), 7-39.
- Fay Grove-Pollak (ed.) The Saga of a Movement WIZO 1920-1970, Tel Aviv: Women's International Zionist Organization, 1970 (הספר בקטלוג ULI)
- McGee Deutsch, Sandra, Crossing Borders, Claiming a Nation: A History of Argentine Jewish Women, 1880-1955, Duke University press, 2010
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Vivencias 24, 1996, p.2
- ^ News Bulletin: issued by the Women's International Zionist Organization, June 1927, p. 7
- ^ F. Grove Pollak (Ed.), The Saga of a Movement, Wizo 1920-1970, The Women's International Zionist Organization, Tel-Aviv 1970, p.126
- ^ S. McGee-Deutsch, Crossing Borders, Claiming a Nation: A History of Argentine Jewish Women, 1880-1955, Duke University Press, Durham 2010, p. 225
- ^ Vivencias 24, 1996, p.7, Vivencias