ויקיפדיה

הצבא הבריטי

זרוע היבשה של הכוחות המזוינים של בריטניה

הצבא הבריטי (באנגלית: The British Army) הוא זרוע חילות היבשה של הכוחות המזוינים של בריטניה. הוא נוסד ב-1707, עם איחוד הממלכות והצבאות של סקוטלנד ואנגליה והקמת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה. הצבא הבריטי החדש הורכב מהרגימנטים האנגליים והסקוטיים הקיימים ומפקדתו הראשית נקבעה בלונדון. נכון לינואר 2024, הוא כולל כ-100,000 חיילים, מהם כ-26,240 חיילי מילואים.[1] הצבא הבריטי נחשב לאחד הצבאות המיומנים ביותר בעולם ומן המתקדמים שבהם מבחינה טכנולוגית. יחידותיו פרושות באזורי לחימה רבים ברחבי העולם, בין אם ככוחות לוחמים ובין אם כחלק מכוחות שמירת השלום של האו"ם.

הצבא הבריטי
British Army
מדינה בריטניה
תקופת הפעילות 1 בינואר 1660 – הווה (364 שנים)
הגוף הקודם הצבא האנגלי עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגות
המפקד העליון צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת
ראש הצבא ראש המטה הכללי של הממלכה המאוחדת
ראש המטה הכללי של הממלכה המאוחדת סר רולנד ווקר
שר ההגנה מזכיר המדינה להגנה
מזכיר המדינה להגנה ג'ון הילי
כוח אדם
כוחות פעילים 74,296 (2024)[1]
כוחות מילואים 26,240 (2024)[1]
מלחמות שהשתתף בהן
army.mod.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כוחה של הממלכה המאוחדת החל לגדול בעת שלטונו של בית טיודור במאה ה-16. עם הזמן הגיעה האימפריה הבריטית לגודל עצום. היא הגיעה לשיא התפשטותה לאחר מלחמת העולם הראשונה והייתה במשך תקופה ארוכה אחד הגורמים הדומיננטיים בכלכלת העולם. שטחיה רחבי הידיים כללה בתקופה זו קולוניות, מדינות חסות (פרוטקטורטים) ודומיניונים ברחבי אמריקה, אפריקה, אסיה ואוסטרלאסיה. הצי המלכותי הבריטי נחשב על פי רוב כגורם חיוני, שבלעדיו לא הייתה קמה האימפריה, אך הצבא הבריטי מילא תפקידים חשובים בקולוניזציה עצמה, ובכלל זה פרישת חילות מצב בקולוניות, תפיסת טריטוריות חשובות מבחינה אסטרטגית והשתתפות בפעולות לאכיפת השקט בגבולות הקולוניאליים. כמו כן סייע לבעלות בריתה של בריטניה והכה את יריבותיה.

בניגוד לצי המלכותי, לחיל הנחתים המלכותי ולחיל האוויר המלכותי, התואר "מלכותי" אינו נכלל בשמו של הצבא הבריטי, זאת משום שהוקם מצירופן של יחידות נפרדות, שרבות מהן לא נשאו במקור את התחילית "רויאל".

היסטוריה

עריכה
 
הקרב על כף פסרו, 1718.
 
וולינגטון וחייליו בווטרלו, 1815.
 
"הקו האדום הדק", מלחמת קרים.
 
כוחות בריטים במהלך מלחמת הזולו, 1880.

עד מלחמת האזרחים האנגלית שפרצה ב-1642, לא היה צבא סדיר או צבא קבע (Standing Army) בממלכת אנגליה. הכוחות הסדירים היחידים שהיו לפני תקופה זו בממלכה היו משמר מלוכה קטן ומספר יחידות של חייל מצב ששמרו על אתרים חשובים למונרכיה.

מלחמת האזרחים הסתיימה בקרב ווסטר (אנ') שנערך ב-3 בספטמבר 1651 בווסטר. בקרב כוחות הניו מודל ארמי (אנ') שמנו כ-30,000 איש שעליהם פיקד אוליבר קרומוול הביסו בקלות את כוחותיו של המלך צ'ארלס השני שמנו כ-16,000 חיילים.[2] אחרי התבוסה צ'ארלס נמלט, ולבסוף הצליח להגיע לצרפת. בשנים הבאות היה בגלות שם, ואחר כך גם באזור ארצות השפלה הדרומיות שהיה בשליטת ספרד.ב-1660. במהלך מלחמת האזרחים נוצר מצב של אינטרגנום שהחל ב-1649 והסתיים עם תהליך הרסטורציה של המונרכיה באנגליה ב-1660 שבמסגרתו צ'ארלס שב לאנגליה וחזר לשלוט בה. כשצ'ארלס חזר לאנגליה הוא החל בתהליך יצירה של צבא סדיר בשירות הממלכה. הרגימנטים הראשונים בצבאו יוסדו בין נובמבר 1660 לינואר 1661,[3] ובהמשך הפכו לכוחות הסדיר הראשונים של הצבא האנגלי (אנ').

הצבא הבריטי הוקם ב-1707 לאחר חקיקתם של חוקי האיחוד של 1707 שאיחדו מבחינה חוקית את ממלכת אנגליה עם ממלכת סקוטלנד. עוד לפני חקיקתם של החוקים רגימנטים של הצבא הסקוטי (אנ') והצבא האנגלי נלחמו בשיתוף פעולה תחת מפקדה משותפת במהלך מלחמת הירושה הספרדית, אולם לאחר החקיקה מוזגו כל הרגימנטים של אנגליה ושל סקוטלנד לצבא של ממלכת בריטניה הגדולה.[4]

המאה ה-17 ו-18

עריכה

במאה ה-17 ובמאה ה-18 ניהלה בריטניה את מלחמותיה בעיקר כנגד האימפריות הגדולות של אירופה: ספרד, הולנד וצרפת. בתקופה זו עיקר המחלוקת היה על המושבות באמריקה ובקריבים, השליטה בהם והמסחר. במהלך המאה ה-18 נאלצה בריטניה גם להתמודד עם סדרה של מלחמות והתקוממויות פנימיות עם סקוטלנד ואירלנד, מלבד כל אלו, בריטניה החלה את המעורבות והשליטה שלה על תת-היבשת ההודית במהלך מספר מלחמות כנגד הממלכות השונות בהודו וצרפת ששאפה אף היא לשליטה באזור.

בתקופה זאת ניתן למנות בעיקר את המלחמות הבאות:

כיבוש הודו והמלחמות הנפוליאוניות

עריכה

במלחמת שבע השנים, הנציגות הבריטית בהודו בצורת חברת הודו המזרחית הבריטית השיגה שליטה על אדמות ממלכות הודיות מידי הצרפתים, שליטה זו הציתה מספר פעולות צבאיות לאורך סוף המאה ה-17 עד אמצע המאה ה-18 שבבסיסם כיבוש אדמות הודו והבאתם תחת הכתר הבריטי. מלבד ניהול המערכה בהודו, הצבא הבריטי החל משנת 1793 לנהל מערכה יחד עם בנות בריתו כנגד הרפובליקה הצרפתית במלחמות הנפוליאוניות. מערכה זו סחפה אחריה את כל אירופה והצבא הבריטי השתתף בה באופן פעיל בעיקר החל משנת 1807, כאשר נפוליאון פלש לספרד והחלה המלחמה על חצי האי האיברי. במהלך המלחמה בספרד, המפקד על הכוחות הבריטים ארתור ולסלי הפך למפקד העליון על כוחות הברית של בריטניה ספרד ופורטוגל והצליח לדחוף את נפוליאון אל מחוץ לספרד.

הצבא הצרפתי הובס ונפוליאון נשלח לגלות בשנת 1814, משם הוא חזר והצליח להרכיב מחדש את צבאו עד שבשנת 1815, כאשר פלש לבלגיה נפגשו שני הצדדים לקרב קאטר ברה המקדים ולבסוף לקרב ווטרלו שהביא לסיום המערכה כולה בניצחון בריטניה ובעלות בריתה.

המאה ה-19 "המאה האימפריאליסטית"

עריכה

המאה ה-19 ובפרט מאה השנים בין 1815 (סוף המלחמות הנפוליאוניות) לבין 1914 (תחילת מלחמת העולם הראשונה), נחשבת המאה האימפריאליסטית באימפריה הבריטית. חלק מהתקופה אף נקרא התקופה הוויקטוריאנית על שם המלכה ויקטוריה שמלכה בין 1837 לשנת 1901. שתי השמות מתייחסים לתקופה בה האימפריה הבריטית הרחיבה ושימרה במהלך מלחמות וקרבות אזוריים ברחבי האימפריה את ריבונותה והשפעתה.

בתקופה זו עיקר מוקדי המריבות היו באפריקה כנגד מתיישבים אירופאים וכוחות שבטיים מקומיים, הודו, ניו זילנד, קנדה, מזרח אסיה וסין, יריבות עם האימפריה הרוסית והשתתפות במספר מלחמות נקודתיות של מדינות אחרות.

בתקופה זו ניתן למנות את המערכות והמלחמות הבאות:

המאה ה-20

עריכה
 
קצינים בריטים במלחמת העולם הראשונה.
 
לוחמי יחידת הקומנדו הבריטית SAS בפטרול רכוב בצפון אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה.

במחצית הראשונה של המאה ה-20, האימפריה הבריטית הייתה בשיא גודלה והחזיקה שטחים רבים. עד מלחמת העולם הראשונה היו מספר מערכות נקודתיות בעיקר באסיה, במלחמת העולם הראשונה לקחה בריטניה חלק פעיל יחד עם המדינות תחת שליטתה קנדה ואוסטרליה. ב-1939 בתחילתה של מלחמת העולם השנייה היו אלו אנגליה וצרפת שהובילו את הלחימה כנגד גרמניה באירופה, במשך המלחמה ועם כניסת ארצות הברית וברית המועצות היווה הצבא הבריטי כוח חשוב במלחמה כנגד הצבא הנאצי באירופה ואף לחם במערכה באוקיינוס השקט כנגד היפנים.

החל מסוף המלחמה, האימפריה הבריטית החלה לקטון בניפחה כאשר עוד ועוד מדינות קיבלו עצמאות, כך גם קטנה נוכחות הצבא הבריטי באזורים שונים בעולם. כתוצאה מכך, הצבא הבריטי הלך וקטן גם הוא במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20.

ב-1957 הוחלט לסיים את גיוס החובה בצורה הדרגתית עד לביטולו הסופי ב-1963 ומעבר לגיוס התנדבותי.[5]

בתקופה זו ניתן למנות את המערכות והמלחמות הבאות:

המאה ה-21

עריכה

מלחמת האזרחים בסיירה לאון

עריכה
  ערך מורחב – מלחמת האזרחים בסיירה לאון

בתחילת מאי 2000, במהלך מלחמת האזרחים בסיירה לאון לוחמי החזית המהפכנית המאוחדת לקחו בשבי קרוב ל-500 חברים ממשלחת האו"ם לסיירה לאון (אנ').[6] כתוצאה מכך ממשלת בריטניה הכריזה על מבצע פליסר (Operation Palliser) שבמסגרתו כ-800 צנחנים בריטים נחתו בנמל התעופה הבינלאומי לונגי (אנ'), נמל התעופה היחיד בסיירה לאון שממוקם כ-17 קילומטר מפריטאון, בירת סיירה לאון.[7] המשימה הראשונה שלהם הייתה לפנות אזרחים זרים (בעיקר בריטים) מהמדינה ולאבטח את נמל התעופה לונגי.[7][8] מבצע פליסר הסתיים ב-15 ביוני 2000,[9] וב-10 בספטמבר 2000 החל ממבצע בראס (אנ') שבמהלכו חילצו כוחות הצנחנים ושירות האוויר המיוחד חמישה חיילים בריטים שהוחזקו בשבי בידי מיליציה בשם וסט סייד בויז (אנ'). בהמשך כוחות הצבא הבריטי ששהו במדינה עסקו באימון הכוחות המזוינים של סיירה לאון (אנ'). ביולי 2002 עזבו הבריטים את סיירה לאון חצי שנה לאחר שמלחמת האזרחים הסתיימה.[8]

מלחמת אפגניסטן

עריכה
 
חיילים בריטים מהרגימנט האנגליאני המלכותי במחוז הלמנד, אפגניסטן
  ערך מורחב – מלחמת אפגניסטן (2001–2014)

בנובמבר 2001, כחלק ממבצע חירות מתמשכת, בריטניה שלחה כוחות צבאיים לאפגניסטן כדי לסייע לצבא ארצות הברית למוטט את משטרו של הטליבאן. המבצע של הצבא הבריטי כונה מבצע הריק (אנ') ובמסגרתו הדיוויזיה השלישית (בריטניה) נשלחה לקאבול, בירת אפגניסטן כדי לסייע בכיבוש העיר מידי כוחות הטליבאן, ולהביס את כוחות הטליבאן שברחו אל ההרים שלאורך הגבול עם פקיסטן. ב-2006 החל הצבא הבריטי להתמקד יותר בלחימה בכוחות הטליבאן ששהו במחוז הלמנד. מספר החיילים הבריטים ששהו באפגניסטן הגיע בשיאו לכ-9500 חיילים (כולל נחתים, חיילי חיל האוויר המלכותי, ומלחי הצי המלכותי),[10] והיה השני בגודלו בכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי.[11] בדצמבר 2012 ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון הכריז שמבצע הריק יסתיים בסוף שנת 2014.[12] המבצע הסתיים ב-27 באוקטובר 2014 כשהחיילים הבריטים האחרונים באפגניסטן, ששהו במחנה בסטיון מסרו את המחנה לכוחות לידי כוחות הביטחון של אפגניסטן ועזבו את המדינה.[13][14] 453 חיילים בריטים נהרגו באפגניסטן מתחילתו של מבצע הריק ועד סופו.[15]

מלחמת עיראק

עריכה
  ערך מורחב – מלחמת עיראק

ב-2003 שלחה הממלכה המאוחדת כ-46,000 חיילים כדי שייקחו חלק בפלישה לעיראק (אנ') שהייתה השלב הראשון במלחמת עיראק. במאי 2003 הצבא הבריטי כבש את בצרה ולאחר מכן שלט בדרום עיראק.[16] בדצמבר 2007 מסרו כוחות הצבא הבריטי את כל המוצבים שהחזיקו בהם במחוז בצרה לידי כוחות הצבא העיראקי.[17] ב-29 באפריל 2009 כל חיילי הצבא הבריטי ששהו בעיראק עזבו את המדינה לאחר שהמנדט שממשלת עיראק (אנ') נתנה לשהותם במדינה תם.[18] 179 חיילים בריטים נהרגו בעיראק מהכניסה של הצבא הבריטי למדינה עד יציאתו ממנה.[19]

מבנה הצבא הבריטי

עריכה
  ערך מורחב – מבנה הצבא הבריטי

הצבא הבריטי מתחלק לצבא סדיר, המילואים הסדירים (Regular Reserves) וצבא המילואים (Army Reserve).

הצבא הבריטי בנוי כיום ברמה האופרטיבית מאוגדות (דיוויזיה) בעלות ייעודים שונים. אוגדות אלו כוללות חטיבות (בריגדות) מסוגים שונים בהתאם ליעוד האוגדה; החטיבות כוללות גדודים (Battalion), שיחידת האם האורגנית שלהם היא בדרך כלל רגימנט (Regiment). בצורה זאת, רגימנט שריון מסוים לדוגמה הכולל שני גדודים אינו מפקד על הגדודים בהתנהלותם המבצעית אלא מנהל אותם באופן מקצועי, כאשר משותף להם בסיס אם ובסיס אימונים. אך בשטח שני הגדודים יתחלקו וכל גדוד ישרת תחת חטיבה שונה.

עקרון הרגימנטים נעוץ במורשת הארוכה של הרגימנטים בצבא הבריטי. למרות השינויים הרבים שעבר הצבא נשמר איחוד היחידות ברמה המקצועית, אך הצרכים הטקטים של הצבא אילצו את החלוקה לשיוכים מבצעיים. עיקרון זה אינו נכון לכל היחידות, וישנם רגימנטים בודדים המשרתים במלואם תחת חטיבה או דיוויזיה אחת.

בצבא הבריטי שתי אוגדות לוחמות, הדיוויזיה הראשונה והדיוויזיה השלישית. שתי אוגדות אלו מהוות את עיקר הכוח היבשתי של בריטניה, בנוסף לאלו, הדיוויזיה השישית הוקמה ב-2019 במטרה לשמש מסגרת להפעלת כוחות במשימות שונות סביב העולם. הדיוויזיות המרחביות (2, 4 ו-5) אשר בעבר פיקדו על הבסיסים והכוחות באזורים בבריטניה עליהן היו אמונות, פורקו והאחריות הלוגיסטית המרחבית הועברה לחטיבות.


סמל דיוויזיה יעוד בסיס האם חטיבות
  הדיוויזיה הראשונה משוריינת מחנה אימפל, יורק חטיבה 7 (ממוכנת), חטיבה 4 (קלה), חטיבה 11 (סיוע ביטחוני), חטיבה 19 (מילואים)
  הדיוויזיה השלישית ממוכנת מחנה בולפורד, סולסברי חטיבה 1 (תקיפה וסיור עומק), חטיבה 12 (משוריינת), חטיבה 20 (משוריינת), קבוצה 7 (הגנה אווירית), חטיבה 11 (קשר), קבוצה 25 (הנדסה), חטיבה 101 (לוגיסטיקה)
  הדיוויזיה השישית לוגיסטיקה, פיקוד אפאיוון, וילטשייר מפקדת אוגדה לתשתית פיקודית במערכה.

דרגות הצבא הבריטי

עריכה
  ערך מורחב – דרגות הכוחות המזוינים הבריטיים
חוגרים ונגדים
קוד נאט"ו OR-1 OR-2 OR-3 OR-4 OR-5 OR-6 OR-7 OR-8 OR-9
סמל אין סמל     אין            
דרגה טוראי רב-טוראי משנה רב-טוראי סמל סמל ראשון נגד שני נגד ראשון
שם באנגלית Private Lance Corporal Corporal Sergeant Staff Sergeant
Colour Sergeant 		Warrant Officer Class Two Warrant Officer Class One
קיצור Pte LCpl CPL Sgt SSgt WO2 WO1 Cdr
קצינים
קוד נאט"ו OF-D OF-1 OF-2 OF-3 OF-4 OF-5 OF-6 OF-7 OF-8 OF-9 OF-10
סמל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דרגה צוער לוטננט שני לוטננט קפטן מייג'ור לוטננט קולונל קולונל בריגדיר מייג'ור גנרל לוטננט גנרל גנרל פילדמרשל
שם באנגלית Officer Cadet Second Lieutenant Lieutenant Captain Major Lieutenant Colonel Colonel Brigadier Major General Lieutenant General General Field Marshal
קיצור Lt2 Lt Capt Maj Lt Col Col Brig Maj Gen Lt Gen Gen FM

אמצעי הלחימה בצבא הבריטי

עריכה
 
רוס"ר SA-80

נשק קל

עריכה

הנשק האישי המשמש את רוב חיילי הצבא הבריטי הוא רובה הסער מסוג SA80 ושלל הדגמים שלו.[20] מלבד הנשק האישי, בין כלי הנשק המשרתים את חיילי הצבא הבריטי ניתן למנות את אקדחים: גלוק 17 ו-SIG226,[21] נשק הקלעים L129A1,[22] רובה הסער HK417,[23] נשקי צלפים ממשפחת ארקטיק וורפר,[24] נשק הצלפים בארט M82[21] ורובה שוטגאן מסוג Benelli M4.[25] בין כל הנשק הכבדים יותר ניתן למנות את כלי הנשק: מקלע ה-FN מינימי, דגם בריטי של מקלע המאג, מקלע כבד M2 בראונינג, מרגמות בקטרים 51, 60 ו-81 מ"מ, טיל נ"ט לאו וטיל נ"ט FGM-148 ג'אוולין.

כלי רכב משוריינים

עריכה
 
נגמ"ש הווריור
  • צ'אלנג'ר 3 טנק המערכה המתקדם בשרות הצבא הבריטי.
  • צ'אלנג'ר 2: טנק מערכה בצבא הבריטי שמשמש ביחידות השריון הבריטיות ומוחלף בהדרגה בצ'אלנג'ר 3.
  • ווריור: נגמ"ש לחימה המשמש תמיכה ליחידות החי"ר הבריטיות.
  • FV430: נגמ"ש מיושן יותר אשר משרת מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 את הצבא הבריטי.
  • נגמ"שי סיור קל: משפחה של נגמ"שי לחימה קלים ביניהם הF101 סקורפיון וה-F107 סימיטר.
  • רכב משוריין קוגר: רכב 6X6 ממוגן כנגד מטעני צד.
  • BVS10: נגמ"ש תוצרת שוודיה.

מלבד כלי רכב משוריינים אלו הצבא הבריטי מחזיק בכלי רכב קלים מסוגים שונים.

ארטילריה

עריכה

שלושת מערכות הארטילריה הראשיות של הצבא הבריטי הן:

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הצבא הבריטי

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 משרד ההגנה, דו"ח כוח אדם סטטיסטי רבעוני, ינואר 2024
  2. ^ Atkin, Malcolm, Worcestershire under arms. Barnsley: Pen and Sword, 2004, עמ' 142–147
  3. ^ David Chandler, The Oxford History of the British Army, 2003, עמ' 47
  4. ^ Chandler, David (2003). The Oxford history of the British Army. Oxford University Press. p. xv. ISBN 978-0-19-280311-5. It is generally accepted that the regular standing army in Britain was officially created – in the sense of being fully accommodated within parliamentary control in 1689, although it is, strictly speaking, only correct to refer to the British army from the Act of Union with Scotland in 1707.
  5. ^ רמי אברהם שוורץ, ‏מודלי גיוס לצבא בישראל ובעולם: סקירת חלופות, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת
  6. ^ Fourth report of the Secretary-General on the United Nations Mission in Sierra Leone (עמ' 9–10), digitallibrary.un.org, ‏19 במאי 2000
  7. ^ 1 2 Little, Allan (15 במאי 2010). "The brigadier who saved Sierra Leone". From Our Own Correspondent. BBC. נבדק ב-1 בדצמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 "Sierra Leone profile – Timeline". BBC News. 4 בינואר 2017. ארכיון מ-9 במאי 2017. נבדק ב-17 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Rapid Intervention and Conflict Resolution: British Military Intervention in Sierra Leone 2000-2002, Australian Army Research Centre
  10. ^ משרד ההגנה הבריטי, The UK's work in Afghanistan, ‏14 בינואר 2014
  11. ^ "UK sends 500 more to Afghanistan". 2009. ארכיון מ-2014.
  12. ^ "UK to withdraw 3,800 troops from Afghanistan during 2013". BBC. 19 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Last British troops leave Helmand". BBC News. 27 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "UK ends combat operations in Helmand". אורכב מ-המקור ב-2014. נבדק ב-2014-06-15.
  15. ^ "British fatalities in Afghanistan". MoD. ארכיון מ-2015. נבדק ב-7 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Timeline: UK troops in Basra". BBC News. ארכיון מ-2009.
  17. ^ "יום היסטורי": צבא בריטניה נסוג מדרום עיראק, באתר ynet, 16 בדצמבר 2007
  18. ^ "British Troops Leave Iraq As Mandate Ends". Rferl.org. 31 ביולי 2009. ארכיון מ-2010. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ משרד ההגנה הבריטי, Operations in Iraq
  20. ^ "The British Army – SA80 individual weapon". www.army.mod.uk. אורכב מ-המקור ב-2017.
  21. ^ 1 2 "Tactical Hearing Protection System (THPS) User Information" (PDF). Ministry of Defence. אורכב מ-המקור (PDF) ב-14 באוקטובר 2017. נבדק ב-14 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "L129A1 sharpshooter Rifle". ארכיון מ-12 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^   Thomas Harding, Defence Correspondent, ‏SAS parachuted in to Baghdad, The Telegraph, 26 June 2009
  24. ^ cgsmediacomma-amc-dig-shared@mod.uk, The British Army. "The British Army – L115A3 Long range 'sniper' rifle". www.army.mod.uk. ארכיון מ-10 באפריל 2017. נבדק ב-9 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Combat Shotgun". Ministry of Defence. אורכב מ-המקור ב-2015. נבדק ב-28 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "L118 light gun". Ministry of Defence. אורכב מ-המקור ב-29 ביוני 2014. נבדק ב-6 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Upgrades to Multiple Launch Rocket Systems Strengthen Deep Fires Capability". British Army. 31 במרץ 2021. ארכיון מ-1 אפר' 2021. נבדק ב-8 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "AS90 self-propelled gun". Ministry of Defence. אורכב מ-המקור ב-28 ביוני 2014. נבדק ב-6 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הצבא_הבריטי&oldid=39974494"