היהודי זיס (סרט, 1940)
היהודי זיס (בגרמנית: Jud Süß) הוא שמו של סרט תעמולה אנטישמי שיצא בגרמניה הנאצית בשנת 1940, בבימויו של במאי הקולנוע פייט הרלן, על פי הזמנתו של שר התעמולה יוזף גבלס. הסרט מציג פרשנות אנטישמית על ספרו של ליון פויכטוונגר "היהודי זיס", המבוסס על סיפור חייו של יוזף זיסקינד אופנהיימר.
 | |
| הסרט היהודי זיס, בכיכובו של פרדיננד מריאן | |
| מבוסס על | היהודי זיס |
|---|---|
| בימוי | פייט הרלן |
| הופק בידי | אוטו לכמן |
| תסריט |
פייט הרלן, הברהארד ולפגנג מילר  |
| עריכה |
ולפגנג שליף |
| שחקנים ראשיים | פרדיננד מריאן |
| מוזיקה |
ולפגנג זילר |
| צילום |
ברונו מונדי |
| מדינה | גרמניה הנאצית |
| חברת הפקה |
Terra Film |
| הקרנת בכורה | 1940 |
| משך הקרנה | 98 דקות |
| שפת הסרט | גרמנית |
| סוגה |
סרט תעמולה, סרט דרמה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
"היהודי זיס" הוא גם שמו של סרט קולנוע בריטי מוקדם יותר, משנת 1934, שנוצר בידי מייקל בלקון שלא למטרות אנטישמיות, אלא דווקא ככתב ביקורת ותמרור אזהרה נגד עוולות האנטישמיות הגרמנית, ברוח יצירתו המקורית של פויכטוונגר.
רקע
עריכה
ערך מורחב – יוזף זיסקינד אופנהיימר
הבנקאי יוזף זיסקינד אופנהיימר (שנודע בכינוי הגנאי "יוד זיס"), יהודי בן המאה ה-18, היה יועצו הכספי של קרל אלכסנדר, דוכס וירטמברג. לאחר מותו של הנסיך הוצא להורג מסיבות מפוקפקות. עלייתו של היהודי זיס מחיים בגטו אל פסגת החברה וחצר המלוכה הייתה חסרת תקדים, היות שעל היהודים הוטלו מגבלות קשות. בשל כך שימש סיפורו בסיס ליצירות רבות.
בשנת 1827 הופיעה הנובלה "היהודי זיס" מאת וילהלם האוף, אשר התבססה בעיקר על מסורת שמיעה ופרשנות מאוחרת, משום שתיקי המשפט המקוריים פורסמו רק בשנת 1919. למרות שהאוף תמך בהפרדה בין יהודים לגויים, הוא תקף את העוול שבגזר דינו של אופנהיימר. בשנת 1925 יצא הרומן "היהודי זיס", פרי עטו של ליון פויכטוונגר, וזכה לפרסום כלל עולמי. מחזה על-פי הספר הוצג בתיאטרון "הבימה".
בהמשך לספר יצר מייקל בלקון באנגליה בשנת 1934 את הסרט "היהודי זיס" (Jew Suess), בכיכובו של קונרד ויידט, כסרט שנועד להזהיר מפני האנטישמיות הגרמנית. סרט פרו-יהודי זה לכד את תשומת לבו של יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי, אשר יזם הפקת גרסה גרמנית שהיא אחד מסרטי התעמולה האנטישמיים החריפים והמפורסמים שנוצרו אי פעם. למרבה האירוניה, סיפורו של אופנהיימר התפרסם יותר מכל בסרט תעמולה זה, שנקרא אף הוא "היהודי זיס", שאותו ביים פייט הרלן בשנת 1940 בגרמניה.
הפקת הסרט
עריכהגבלס ביקש מהרלן לביים את היצירה האנטישמית החריפה "היהודי זיס" על פי תסריט מאת אברהארד וולפגנג מילר, המספר את סיפורו של יוזף זיסקינד אופנהיימר, אך בהיבט המאמץ את ההשקפה הנאצית ביחס ליהודים ומשרת את תעמולת המפלגה. הרלן היה מעורב בכתיבת התסריט ולקח על עצמו את עבודת הבימוי.
לגילום דמותו של זיס נבחר השחקן האוסטרי פרדיננד מריאן, גבר שאינו בעל חזות ארית טיפוסית, ושכבר רכש ניסיון בגילום תפקידי נבל על במת התיאטרון ובקולנוע. מריאן נרתע מלשמש כלי בתעמולתו של גבלס ולא חפץ בזיהוי עם דמות היהודי או עם התעמולה הנאצית, אך לבסוף נאלץ בלית ברירה להיעתר ללחציו של גבלס. בתו מנישואיו הראשונים של מריאן הייתה יהודייה למחצה ובעלה לשעבר של אשתו השנייה היה יהודי והוא חשש לגורלם. כדי לפצות את מריאן הוא קיבל סכום של חמישים אלף מארק, כפול מכל משכורת שקיבל עד כה. גם שאר המשתתפים בסרט באו במגע בחייהם עם יהודים.
היינריך גאורג (שגילם את הדוכס קארל אלכסנדר) היה פעיל במפלגה הקומוניסטית הגרמנית וידיד קרוב של ברכט. עם עליית הנאצים לשלטון נאסר עליו בתחילה לשחק, אך לבסוף הוא הגיע להסדר עם השלטון, הצטרף למפלגה הנאצית וקיבל לידיו את ניהול תיאטרון שילר. הרלן עצמו היה נשוי לראשונה לשחקנית היהודיה, דורה גרשון שנספתה באושוויץ. ורנר קראוס שנודע כשחקן בעל אלף פרצופים והיה התומך הכי גדול במפלגה הנאצית, היה בעל אחיינית יהודייה למחצה.
עלילת הסרט
עריכההסרט מתאר את זיס, סוחר יהודי תאב בצע ומרושע המתגורר בגטו פרנקפורט. הדוכס החדש של וירטמברג משגר שליח אליו כדי לרכוש תכשיטים, וזיס מציע לו אותם בהלוואה, בתמורה לרשות להיכנס לשטוטגרט, שמגורי יהודים אסורים בה. כדי להסתוות, הוא מגלח את זקנו ופיאותיו ומחליף את מעילו הארוך בלבוש נוצרי (לחרדתו של עוזרו, לוי, התוהה אם אינו מפחד מן הרב). עיסוקו של זיס בהלוואה בריבית, וכדי לקדם עצמו כלכלית וחברתית הוא משתמש במניפולציות, שחיתות ושוחד. תככנותו משתלמת, לכאורה, והוא מגיע לעמדה פוליטית משפיעה בחצרו של הדוכס מווירטמברג, בה הוא ממשיך לצבור כוח וממון. הוא מסיר את הצו נגד יהודים, וחבורה שלמה מפרנקפורט מגיעה לשטוטגרט ומתחילה לעשות בה שמות, לגזול את הנוצרים ולעשוק את הכלכלה המקומית. יחד עמם מגיע הרב ליווא (המדבר, כמו יתר הדמויות היהודיות, במבטא יהודי אידישאי כבד), המתרה בזיס מכך שהוא מתערב בין הגויים, מתלבש כמותם וצובר עוצמה בגלוי, במקום לשלוט עליהם בסתר כדרך שציווה האל. זיס אף לא מהסס לחזר אחר נערה גרמנייה (המגולמת על ידי קריסטינה סודרבאום), בת למשפחה מכובדת, המאורסת לאחר. משמסכל אביה של הנערה את תוכניותיו של זיס ומשיאה לארוסה, מתנכל זיס לאב ולבעל וגורם למעצרם בעוון חתירה תחת השלטון. כדי למנוע סבל נוסף מבעלה המעונה נכנעת הנערה לתאוותו של זיס ומאפשרת לו לבצע בה את זממו, ולאחר מכן שולחת יד בנפשה. המניפולציות התככניות של היהודי מובילות את הדוכסות אל סף מלחמת אזרחים, אך לבסוף יוצא הצדק לאור ושחיתותו של זיס נחשפת. הוא מוקע, מועמד לדין ונידון לתלייה בגרדום. בסוף הסרט מחדשים את האיסור על נוכחותם של יהודים בשטוטגרט והם מגורשים, כשאבי הנערה מפציר בדורות הבאים לשמור על החוק לעד כדי למנוע מעצמם סבל רב.
צוות השחקנים
עריכה- היינריך גאורג בתפקיד: הדוכס קארל אלכסנדר
- קריסטינה סודרבאום בתפקיד: דורותיאה שטרום
- פרדיננד מריאן בתפקיד: יוסף זיס אופנהיימר
- מלטה יגר בתפקיד: פאבר
- אויגן קלופפר בתפקיד: שטרום
- וורנר קראוס בתפקיד: לוי, הרב והשוחט
השפעת הסרט
עריכההסרט נועד להמחיש את הסכנה לגרמניה דווקא מן היהודים המתבוללים, אלה הנראים ומתלבשים כגרמנים מודרניים. יהודים כאלה, המשילים מעליהם את סימני הזיהוי היהודיים ושקשה להבחין מיד בשונותם וערמומיותם, הם המסוכנים ביותר, על פי "היהודי זיס" בגרסתו הנאצית.
הסרט, שיצא אל אולמות הקולנוע בשנת 1940, היה להצלחה גדולה ונצפה על ידי 20 מיליון צופים בגרמניה ועוד כ-20 מיליון צופים ברחבי אירופה.[1] הדימוי שנוצר בסרט, של היהודי השנוא, התככן והזומם, שימש היטב את התעמולה הנאצית בשנים אלו, בהן התרחשה השואה. הצלחתו הייתה רבה לאין שיעור מזו של הסרט היהודי הנצחי שיצא באותה עת, ביומרה של סרט דוקומנטרי המציג באופן בוטה את היהודים כעכברושים וכטפילים מזיקים, מלוכלכים ומכוערים.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- רז'ין מיכל פרידמן, המבוך הכפול - זיכרון, זהות ואסתטיקה בקולנוע, עם עובד, 2022, הפרק "מבט גברי חודר והתגובה הנשית: סרטו של פייט הרלן היהודי זיס (1940)", עמ' 185–199.
קישורים חיצוניים
עריכה
"היהודי זיס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"היהודי זיס", באתר AllMovie (באנגלית)
"היהודי זיס", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"היהודי זיס", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- שי חזקני, "הסרטים האסורים: ניתוח היסטורי של סרטי תעמולה אנטישמיים בתקופת הרייך השלישי והשפעתם על הציבור הגרמני"(הקישור אינו פעיל), ילקוט מורשת, גיליון 84.
- עדנה פיינרו, שובו של היהודי זיס, ישראל היום, 9.4.2010
- בספרו של ברוך גיטליס "סרטי השנאה" מופיע נוסח התסריט המלא (בעברית) של הסרט "היהודי זיס".
