האיים הבלאריים
האיים הבלאריים (בקטלאנית: Illes Balears, בספרדית: Islas Baleares) הם ארכיפלג במערב הים התיכון שהוא גם קהילה אוטונומית בספרד. בירת הקהילה היא פלמה דה מיורקה. השפות הרשמיות של האיים הן קטלאנית וספרדית. השם הקטלאני, Illes Balears, משמש את הממשלה הספרדית.
| |||
 | |||
| מדינה |
 ספרד | ||
|---|---|---|---|
| מושל |
פראנסינה ארמנגול, המפלגה הסוציאליסטית | ||
| מחוזות בקהילה האוטונומית | 1 | ||
| בירת הקהילה האוטונומית | פלמה דה מיורקה | ||
| שפה רשמית | ספרדית וקטלאנית | ||
| תאריך ייסוד | 1 במרץ 1983 | ||
| שטח | 4,992 קמ"ר (דירוג: 17) | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
פוץ' מז'ור  | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בקהילה האוטונומית | 1,173,008 (דירוג: 14, 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 195.55 נפש לקמ"ר (2010) | ||
| קואורדינטות | 39°30′N 3°00′E / 39.5°N 3°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.caib.es | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת האיים הבלאריים רגילה) | |||
  | |||
האיים העיקריים הם מיורקה, מנורקה, איביזה ופורמנטרה – כולם אתרי תיירות פופולריים. בארכיפלג נכללים גם האי קבררה (אנ'), שבו יש פארק לאומי, וכן מספר איונים. איים אלו מתחלקים לשתי קבוצות איים עיקריות:
- האיים הגימנסיים (בקטלאנית: Illes Gimnèsies, בספרדית: Islas Gimnesias) – מיורקה, מנורקה וקבררה.
- האיים הפיטיוסיים, או איי האורן, (בקטלאנית: Illes Pitiüses, בספרדית: Islas Pitiusas) – איביזה ופורמנטרה.
מקור השם
עריכה_01.jpg)
ישנן מספר סברות באשר למקור השם "בלארי". סברה אחת טוענת כי שם זה בא מהמילה היוונית βαλεαρεῖς שפירושה קַלָּעִים, שכן תושבי האיים הצטיינו בקליעה. לפי סברה אחרת, השם הוא ממקור פיניקי – כפי הנראה, התחילית בל- מרמזת על האל בעל, שאליו סגדו תושבי האיים. אולם היוונים עצמם קראו למיורקה ולמנורקה בשם "האיים הגימנסיים" ולא "האיים הבלאריים". הרומאים והקרתגנים הם אלו שהעדיפו לקרוא לשני איים אלו בשם "האיים הבלאריים", ורק מאוחר יותר נכללו שאר האיים בארכיפלג תחת "האיים הבלאריים".
השם "האיים הגימנסיים" בא מהמילה היוונית γυμνήτες שפירושה "עירום". לפי "אלכסנדרה" של ליקופרון (אנ'), השם נובע מנוהג המקומיים ללכת עירומים. אולם, לפי סטראבון, השם מתייחס לחימוש הקל של חיילי האיים.[1] גם השם "האיים הפיטיוסיים" מקורו יווני – המילה פיטיוס ביוונית פירושה אורן, והאיים נקראו כך על שום עצי האורן הרבים שהיו בהם.
גאוגרפיה
עריכה
הארכיפלג הבלארי נמצא במערב הים התיכון, במרחק של כ-80–90 ק"מ מחופו המזרחי של חצי האי האיברי. שטחם הכולל של האיים הבלאריים הוא 4,992 קמ"ר, כשמיורקה הוא האי הגדול ביותר (3,620 קמ"ר), ואחריו, בסדר יורד: מנורקה (694 קמ"ר), איביזה (571 קמ"ר) ופורמנטרה (83 קמ"ר). המרחק בין הקצוות המזרחי והמערבי של הארכיפלג הוא 270 ק"מ, בעוד שהמרחק בין הקצוות הצפוני והדרומי הוא 160 ק"מ. האיים הם מישוריים ברובם, מלבד חלקו הצפוני-מערבי של מיורקה, שהוא הררי. האקלים השורר באיים הבלאריים הוא אקלים ים תיכוני.
היסטוריה
עריכהההתיישבות הקדומה באיים הבלאריים החלה באלף השלישי לפנה"ס בערך.[דרוש מקור] בין העמים שישבו באיים הבלאריים היו היוונים, הפיניקים והקרתגים. ב-123 לפנה"ס הרומאים כבשו את האיים. האיים הבלאריים היו חלק מהפרובינקיה היספניה טארקוננסיס.
בשנת 534 צבאו של הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון כבש את האיים וסיפח אותם לאימפריה הביזנטית ובשנת 455 לספירה האיים נכבשו על ידי הוונדלים. במאות השמינית והתשיעית האיים היו נתונים להתקפות חוזרות ונשנות מבחוץ, עד שב-903 האיים נפלו בידי אמירות קורדובה. לאחר מכן היו חלק מהטאיפה של דניה (בין השנים 1013–1067), חלק מהאימפריה של המוראביטון (1120–1203) ולבסוף חלק מהאימפריה של אלמוואחידון (1203–1287).
במאה ה-13 ממלכת אראגון החלה להתפשט ולשלוט במערב הים התיכון. חיימה הראשון, מלך אראגון כבש את מיורקה בשנת 1229 ולאחר מכן את איביזה ופורמנטרה בשנת 1235, ואלפונסו השלישי מלך אראגון (אנ') כבש ב-1287 את מנורקה, שהייתה אז טאיפה עצמאית. כחלק מממלכת אראגון האיים הבלאריים נהנו מאוטונומיה והיו להם מוסדות שלטון עצמי. האיים הפכו לממלכת מיורקה, שלזמן קצר אף נהנתה מעצמאות מלאה. בעקבות נישואיהם של המלכים הקתוליים ב-1469 ממלכת אראגון אוחדה עם ממלכת קסטיליה, והאיים הבלאריים הפכו לחלק מספרד.
בעקבות מלחמת הירושה הספרדית הצבא האנגלי כבש ב-1708 את מיורקה, שהפך למושבת חסות בריטית עד שנת 1802. כמו כן, פליפה החמישי, שעלה לכס המלוכה הספרדית בעקבות אותה מלחמה, ביטל את כל הסמכויות האוטונומיות של האיים הבלאריים ואף אסר על השימוש בשפה הקטלאנית והוראתה. בתקופת הרפובליקה השנייה (1931–1939) היה ניסיון כושל להשיג אוטונומיה לאיים הבלאריים. גם בתקופת הדיקטטורה של פרנקו נאסר על התושבים לגלות שאיפות לאוטונומיה וללמד את הקטלאנית, ורק אחרי המעבר לדמוקרטיה ב-1978 האיים הבלאריים קיבלו מעמד של קהילה אוטונומית והשפה הקטלאנית הפכה בהם לשפה רשמית, נוסף על הספרדית.
ב-2011 הביע ראש הממשלה פרנססק אנטיק אי אוליבה את התנצלות ממשלת האיים הבלאריים על רדיפת היהודים והמומרים במיורקה על ידי האינקוויזיציה, והעלאתם על המוקד ב-1691.[2]
דמוגרפיה
עריכההחל משנות ה-60 של המאה ה-20 אוכלוסיית האיים הבלאריים גדלה במהירות בעקבות הגאות הכלכלית שיצרה התיירות. בין השנים 1970–2005 גדלה האוכלוסייה ב-76%, בעוד שקצב גידול האוכלוסייה הממוצע בספרד באותן שנים עמד על 30%. נכון לשנת 2006, מונה אוכלוסיית האיים כמיליון תושבים, כ-79% מהם מתגוררים במיורקה.
כ-16% מהאוכלוסייה הם בעלי אזרחות זרה, נתון שהופך את האיים הבלאריים לקהילה האוטונומית בעלת השיעור הגבוה ביותר של אזרחים זרים בספרד. 40% מהזרים מגיעים מהאיחוד האירופי (גרמנים, בריטים, איטלקים, צרפתים), 34% מאמריקה הלטינית (אקוודורים, ארגנטינים, קולומביאנים, אורוגוואים), 11% מצפון אפריקה ו-7.5% ממזרח אירופה.
לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.
| ההתפתחות הדמוגרפית של האיים הבלאריים בין השנים 1900 ו- 2010
| |||||||||||
| 1900 | 1910 | 1920 | 1930 | 1940 | 1950 | 1960 | 1970 | 1981 | 1991 | 2001 | 2010
|
| 311,649 | 326,023 | 338,894 | 365,512 | 407,497 | 422,089 | 443,327 | 558,287 | 685,088 | 745,944 | 878,627 | 1,106,049 |
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של האיים הבלאריים (בספרדית ובקטלאנית)- האיים הבלאריים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Strab. xiv. p. 654; Plin. l. c "The Rhodians, like the Baleares, were celebrated slingers" Sil. Ital. iii. 364, 365: "Jam cui Tlepolemus sator, et cui Lindus origo, Funda bella ferens Balearis et alite plumbo."
- ^ ספרד: גינוי ראשון לרדיפות היהודים באינקווזיציה - וואלה חדשות, באתר וואלה, 6 במאי 2011