דליה פרידלנד
דליה פרידלנד (נולדה ב-13 בפברואר 1935) היא שחקנית תיאטרון וקולנוע, מדבבת וזמרת ישראלית. כלת פרס אמ"י למפעל חיים (2017), זוכת פרס אופיר (1999) ושלושה פרסי כינור דוד.
 | |
| דליה פרידלנד | |
| לידה |
13 בפברואר 1935 (בת 89) י"א באדר א' ה'תרצ"ה תל אביב, פלשתינה (א"י)   |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1953 |
| עיסוק | שחקנית, זמרת |
| בן זוג | מישא אשרוב |
| צאצאים |
אילה אשרוב |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
.jpg)
ביוגרפיה
עריכהדליה פרידלנד נולדה בתל אביב כבת יחידה לחנה'לה הנדלר וצבי פרידלנד, ממייסדי תיאטרון "הבימה", וכבר מגיל צעיר שיחקה בהצגות תיאטרון במסגרת החוג הדרמטי של "גימנסיה הרצליה". בשירותה הצבאי במטכ"ל גילמה פרידלנד את תפקידה הראשון בתיאטרון "הבימה", במחזה "ליל סופה" (רינה), בבימויו של אביה. לאחר שסיימה את שירותה בצה"ל נסעה ללמוד משחק ב- Central School of Speech and Drama בלונדון. יחד עימה למדו השחקניות ונסה רדגרייב, אנה קרופר וג'ודי דנץ'. עם חזרתה הצטרפה פרידלנד לצוות השחקנים של "הבימה". בשנת 1965 התקבלה לקולקטיב "הבימה".
הייתה נשואה לשחקן התיאטרון מישא אשרוב. בתה היא המוזיקאית והיוצרת אילה אשרוב-קיילוס.
קריירה בתיאטרון
עריכהבמשך ארבעים שנה שיחקה פרידלנד במספר רב של הצגות בתיאטרון "הבימה", בהן: "מסע ארוך אל תוך הלילה" (קאטלין), "מלחמה ושלום" (נטאשה), "בגדי המלך" (לילי מנרווה), "ליזיסטראטה" (מריני), "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" (האני), "החולה המדומה" (טואנט), "בית הבובות" (נורה), "השחף" (נינה), "חתולה על גג פח לוהט" (מרגרט), "יום א' בניו יורק" (פגי טיילור), "המאהב" (שרה), "אותלו" (אמיליה), "יוליוס קיסר" (פורציה), "שש נפשות מחפשות מחבר" (הבת),"ידיים מזוהמות" (אולגה), "נשי טרויה" (קסנדרה), "יתוש בראש" (מאדם שאנדביז), "ארבע נשים" (דוזה), "בית המלאכה" (סימון), "ירמה" (דולורס), "תיבת הצללים" (אגנס), "הלילה השנים עשר" (מריה), "המשרתת צרלין" (הצגת יחיד) ו"המכשפה" (מירה'לה).
ב-1968 הוזמנה לשחק בתפקיד הראשי במחזמר "איי לייק מייק" של גיורא גודיק לצד מוטי ברכאן, ליאור ייני, ליה דוליצקיה, מוטי גלעדי, שולה חן ויגאל בשן. שירי המחזמר הופיעו באלבום הנושא את שמו, בו מבצעת פרידלנד מספר שירים, בהם "המלחמה משנה אנשים".
כמו כן השתתפה בערב מיצירות לורקה, "פרח הסכין והבושם" יחד עם מישה אשרוב. בנוסף, שיחקה פרידלנד בהצגת הבידור "בוטיק השקרים" עם זאב רווח ועוד.
.jpg)
באמצע שנות ה-80 העלתה פרידלנד את הצגת היחיד "נולדתי לתיאטרון". בהצגה מספרת פרידלנד את סיפור חייה כשחקנית, בתם של שניים ממייסדי תיאטרון "הבימה". ההצגה הועלתה למעלה מ-1,000 פעמים.
בשנת 2004 הוזמנה על ידי גרי בילו, מנהל בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי", לגלם את פרוליין שניידר במחזמר "קברט".
בשנת 2008 השתתפה פרידלנד בהצגה "כ"ב תמונות", שזכתה במקום הראשון בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר. בשנת 2011 הוזמנה על ידי תיאטרון באר שבע להשתתף בקומדיה "אסיר בלב העיר" מאת ניל סיימון, בשיתוף עם תיאטרון הקאמרי.
במסגרת "פסטיבל עכו" 2015 השתתפה בהצגה "הנסיכה לא אוכלת צ'יזבורגר", שכתבה וביימה רותי אוסטרמן.
קריירה בקולנוע
עריכהמאמצע שנות השישים, השתתפה פרידלנד במספר סרטים ישראליים ובינלאומיים. בשנת 1965 שיחקה בסרטה הראשון, "רק לא בשבת" (Pas question le samedi) לצד השחקן הצרפתי רוברט הירש. הסרט זכה להצלחה והיה מועמד בתחרות פרסי גלובוס הזהב האמריקאי. ב-1968 השתתפה בסרט "אסירי החופש" לצידו של אלי כהן.[1] הסרט, שכלל לראשונה דיאלוגים בשפה הערבית, ייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין 1968 וזכה לציון לשבח בפסטיבל הסרטים "פנום פן" 1968. ב-1971 שיחקה בסרט "שבע פעמים ביום" (... 7fois par jour) לצד ז'אן קוטיו, וב-1972 ב"לא ביום ולא בלילה" (Neither by Day Nor by Night), לצד אדוארד ג'י רובינסון. ב-1974 כיכבה בסרטו של הבמאי ג'ורג' עובדיה, "שרית" כדמות ראשית לצד יגאל בשן וירדנה ארזי, באותה השנה שיחקה בסרט נוסף של ג'ורג' עובדיה "יום הדין", הסרט העלילתי הראשון שתיאר את תקופת מלחמת יום הכיפורים לצד ניסים סרוסי. על משחקה בסרטים אלו זכתה לשבחים רבים, השתתפותה בסרט "שרית" זיכה אותה בתואר השחקנית האהובה ביותר על קוראי שבועון הבידור "להיטון".
ב-1999 חזרה לעולם הקולנוע כששחקה בסרט "החברים של יאנה" לצד אוולין קפלון, מוסקו אלקלעי ושמיל בן ארי. "החברים של יאנה" זכה בתשעה פרסי אופיר, בהם לסרט ולפרידלנד עצמה על תפקיד שחקנית המשנה. כמו כן, זכה הסרט בפרס וולג'ין בפסטיבל ירושלים והשתתף בפסטיבלים שונים בעולם. בשנת 2001 השתתפה בסרט הטלוויזיה "שלוש אצבעות" לצד אריק לביא. כמו כן, השתתפה בסרטי סטודנטים בתפקידים ראשיים.
בשנת 2024 שודר ב-HOT8 סרטו התיעודי של אבי וייסבלאי, "זיכרון של מסטיק", הסוקר את תחנות חייה של פרידלנד ככוכבת ילדים, בתיאטרון ובקולנוע. הסרט הוקרן במסגרת פסטיבל דוקאביב.
רדיו וטלוויזיה
עריכהלצד הופעותיה בתיאטרון ובקולנוע, השתתפה פרידלנד בתוכניות רדיו וטלוויזיה. לאחר שלקחה חלק בעשרות תסכיתי רדיו שהתבססו על מחזות קלאסיים, מודרניים וישראליים, והפכה לאחת השחקניות האהובות על קהל המבוגרים והילדים, הקדיש לה "קול ישראל" את תוכנית הדגל שלו "שלכם לשעה קלה". במסגרתה, ביצעה פרידלנד מערכונים ושירים, בהם השיר "בנות הבימה" יחד עם אילנה רובינא. השיר סיפר על ילדותן המשותפת כבנות של שחקני "הבימה".
כן השתתפה בסדרות הטלוויזיה "טקסי דרייבר", "מתי נתנשק" ו"בנות הזהב".
הטלוויזיה החינוכית הקדישה לפרידלנד את אחד מפרקי "הבימה - מערכה שנייה", סדרה דוקומנטארית, בת 6 פרקים המציגה את הביוגרפיות של הדור השני של שחקני "הבימה", אחרי דור המייסדים.
הופעות לילדים
עריכהב-1967, הוחתמה פרידלנד על ידי סיימון ושירלי שמידט, בעלי חברת התקליטים סי בי אס, להקליט את תקליט הילדים הראשון של החברה. האלבום המוזיקלי הראשון שהוקלט היה "שמוליקיפוד" (1966). בזכות הצלחת התקליט, הקליטה גם את "זרעים של מסטיק" (תקליט הילדים הראשון של אן אם סי שהוסב לדיסק), "פתי מאמין - דליה פרידלנד בשירה ובקריאה", "דליה פרידלנד מספרת: פעם..." (סיפורי עודד בורלא), וביחד עם העיתונאי והבמאי חיים יבין, הוציאה את האלבום "מסיפורי המלך בבר" ועוד. לאור הצלחת התקליטים, הוחתמה פרידלנד בחברות התקליטים "הד ארצי", "ישראדיסק" ו"התקליט חיפה", בהן הוציאה אלבומים נוספים. בנוסף לכך השתתפה באוספים משירי אנדה עמיר, ע. הלל, "30 להיטים לפעוטות" ועוד. השירים והסיפורים שהופיעו בתקליטים, התחבבו מאוד על הילדים וצולמו למיטב תוכניות הילדים והנוער בטלוויזיה.
לאורך שנות השבעים והשמונים, השתתפה פרידלנד באופן תדיר גם בתוכניות הטלוויזיה הלימודית והישראלית, בין היתר בתוכניות משירי מרים ילן שטקליס, ע. הלל, "זרעים של מסטיק" (עיבוד טלוויזיוני), "מועדון החתול שמיל" ובסדרות "על שפת הנחל" (אוגי האוגר) ו"הספינה המזמרת".
בעקבות הצלחת התוכניות והתקליטים לילדים, השתתפה פרידלנד בשלושה פסטיבלי שירי הילדים בשנים 1974 עד 1976 עם השירים: "החתול והעכבר", "השמן והרזה", "יה!" והנחתה שניים מהם בשנים 1974 ו-1976.
במשך כ-15 שנה הופיעה ברחבי ישראל בהצגת הילדים לשחקנית ותזמורת, "גברת קשקשת" שכתבה לאה נאור.
דיבבה גם בשתי סדרות אנימציה ובהן גם שרה את שיר הפתיחה "סיפורימפו" ו"מסיפורי שפת הנחל".
הופעות בעולם
עריכהמסוף שנות השבעים ערכה פרידלנד מעת לעת סיבובי הופעות ברחבי ארצות הברית וקנדה עם מופע הילדים "זרעים של מסטיק" והצגת היחיד "נולדתי לתיאטרון" לקהל דובר אנגלית ועברית. "נולדתי לתיאטרון" ייצגה את ישראל, בשפה הרוסית, בפסטיבל התיאטרון היהודי הראשון בחרקוב.
בסוף שנות השמונים הופיעה פרידלנד בשפה האנגלית, עם השחקנית האנגליה אנה קרופר (Anna Cropper), ברחבי אנגליה וארצות הברית, בהצגות שנכתבו על ידן מתוך חומרים קיימים: If I Forget Thee o jerusalem ("אם אשכחך ירושלים" - טקסטים בשירה ופרוזה על ירושלים של שלוש הדתות) ו-Across The Bridge ("מעבר לגשר") - על פי שני ספרים של שתי ניצולות השואה. הצגה זו הוצגה ב- "NEW END THEATRE" בלונדון.
פרסים
עריכהפועלה האמנותי, לאורך שנות השישים, השבעים והשמונים, זיכה אותה בשלושה פרסי כינור דוד ובפרס "הצילינדר הנודד" מטעם "אמנות לעם". בשנת 1999 זכתה בפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר עבור תפקידה בסרט "החברים של יאנה". האלבום "זרעים של מסטיק" זכה בתקליט זהב.
הצגות בהשתתפותה (רשימה חלקית)
עריכה
|
|
|
|
|
|
תקליטים בהשתתפותה כשחקנית וכמספרת (רשימה חלקית)
עריכה
|
|
|
תקליטים בהשתתפותה כזמרת (רשימה חלקית)
עריכה
|
|
קישורים חיצוניים
עריכה
- דליה פרידלנד, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
דליה פרידלנד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- דליה פרידלנד, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- דליה פרידלנד, באתר שירונט
דליה פרידלנד, באתר MusicBrainz (באנגלית)- דליה פרידלנד, דף שער בספרייה הלאומית
- דליה פרידלנד, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- דליה פרידלנד, בארכיון הבימה
- ארכיון דליה פרידלנד - מבחר מייצג, בספרייה הלאומית
- מידע על דליה פרידלנד בקטלוג הספרייה הלאומית
- דליה פרידלנד, במדריך 100 שנה לתיאטרון עברי
- יהודה שוחט, קלאסיקות לדור השלישי, באתר nrg, 12 בדצמבר 2006
- איתי חכמה, כוכבת הילדים בדימוס: "אני לא רוצה שיאחלו לי אריכות ימים. מיציתי", באתר Xnet, 4 במאי 2018
- מאיה נחום שחל, "ידעתי שכל עוד אני ממשיך לצלם דליה פרידלנד נמצאת", באתר כלכליסט, 19 באוגוסט 2024
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^
צילומי הסרט ״אסירי החופש״, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- ^ מסך לספרות - מי אני?, נבדק ב-2022-03-16
