דזירה קלארי
ברנארדין איז'ני דזירה קלארי (בצרפתית: Bernardine Eugénie Désirée Clary; 8 בנובמבר 1777 - 17 בדצמבר 1860), צרפתייה שהייתה למלכת שוודיה בעקבות הכתרתו של בעלה, המצביא ז'אן-בטיסט ברנאדוט, כמלך שוודיה קרל הארבעה עשר.
 | |
| לידה |
8 בנובמבר 1777 מרסיי, ממלכת צרפת   |
|---|---|
| פטירה |
17 בדצמבר 1860 (בגיל 83) סטוקהולם, האיחוד השוודי-נורווגי  |
| שם לידה |
Bernhardine Eugénie Désirée Clary |
| מדינה |
צרפת, שוודיה |
| מקום קבורה |
כנסיית רידרהולם |
| בן זוג | קרל הארבעה עשר, מלך שוודיה |
| פרסים והוקרה | |
|
מסדר קתרינה הקדושה | |
| חתימה |
 |
  | |
חייה
עריכהדזירה נולדה ב-8 בנובמבר 1777 במרסיי. אביה, פרנסואה קלארי, היה סוחר משי אמיד. אחותה הבכירה, ז'ולי, נישאה לז'וזף בונפרטה, אחיו של נפוליאון, ודזירה עצמה, שאז נקראה עוד איז'ני, קשרה קשר רומנטי עם נפוליאון עצמו, אז קצין צבא צעיר ובאה עמו בברית אירוסין. לאחר שנתיים בוטלו האירוסין כאשר פגש נפוליאון בטרקליני החברה הגבוהה של פריז את ז'וזפין, אלמנת הרוזן בוארנה ואם לשני ילדים (אז'ן והורטנס), והחליט לשאתה לאשה. שיקולי קריירה וכספים הנחו את נפוליאון בצעד זה, אך נראה שהיה גם משקל לקסמיה של ז'וזפין.
דזירה התחתנה עם ז'אן-בטיסט ברנאדוט, אז מרשל בצבא נפוליאון, ב-17 באוגוסט 1798 לאחר שהצילה מהתאבדות בקפיצה לנהר עקב גילוי אירוסי נפוליאון וג'וזפין. בשנת 1810 אומץ ברנדוט לבית המלוכה השוודי, שנותר ללא בנים, כיורש עצר. בשנת 1814, לאחר שהצבא השוודי בפיקודו השתתף בקואליציה השישית נגד צרפת, נכללה גם נורווגיה בשלטונו העתידי. בשנת 1818 הוכתר ז'אן-בטיסט ברנאדוט לקרל-יוהאן, מלך שוודיה ונורווגיה, ואשתו דזירה הייתה למלכה דזידריה.
בנם היחיד, אוסקר, (1799–1859) היה ליורש העצר ובסופו של דבר הוכתר לאוסקר הראשון, מלך שוודיה ונורווגיה.
המלכה דזידריה לא התרגלה מעולם לדרכי בית המלכות השוודי או לאקלים, ובילתה תקופות ארוכות בפריז, בנפרד ממשפחתה, בעיקר עד שנת 1823. דזירה מתה בגיל 83. היא האריכה ימים אחרי בעלה ואחותה ואפילו בנה מת שנה לפניה. היא נקברה בכנסיית רידרהולם שבסטוקהולם בצמוד לבעלה.
לקריאה נוספת
עריכה- דזירה, אן מארי סלינקו, הוצאת עדית, בתרגום יצחק הירשברג
קישורים חיצוניים
עריכה
- דזירה קלארי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)