דאקה
דאקה (בבנגלית: ঢাকা; מבוטא דְהָאקָה) היא בירת בנגלדש והעיר הגדולה בה. לפי תוצאות מפקד האוכלוסין האחרון שבוצע בשנת 2022, אוכלוסיית העיר מנתה כ-10.295 מיליון בני אדם, בעוד שבמטרופולין שלה, לפי המפקד הקודם משנת 2011, התגוררו מעל 11 מיליון תושבים.
 | |
| פוטומונטז' של דאקה | |
| מדינה |
 בנגלדש |
|---|---|
| מחוז | מחוז דאקה |
| ראש העיר | אטיקול אסלאם |
| שפה רשמית |
בנגלית  |
| תאריך ייסוד | 1608 |
| שטח | 304 קמ"ר |
| ‑ שטח ואחוז מים | 23.49 קמ"ר 7.75%[1] |
| גובה | 4 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 10,295,407[2] (2022) |
| ‑ במטרופולין | 11,086,309[3] (2011) |
| ‑ צפיפות | 33,841 נפש לקמ"ר (2022) |
| קואורדינטות | 23°44′25″N 90°23′41″E / 23.740278°N 90.394722°E |
| אזור זמן | UTC +6 |
| https://dncc.gov.bd/, https://dscc.gov.bd/ | |
  | |
מקור השם
עריכההמילה "דאקה" מתייחסת כנראה לעץ הדאקה, אשר נפוץ באזור; או שהיא מתייחסת ל"דאק" - כלי ממברנופוני בדרום אסיה.
מיקום העיר
עריכההעיר ממוקמת על נהר בוריגנגה, אחד מזרועותיו של נהר דהלשווארי (בבנגלית: דְהוֹלֶשּׁורִי), במחוז דאקה שבמרכז המדינה.
היסטוריה
עריכהתחילת ההתיישבות באזור הייתה במאה ה-7 לספירה. במהלך המאות שלאחר מכן היא נשלטה בידי ממלכות וסולטנויות שונות עד לשלטון יציב של סולטנות בנגל, אם כי באותה תקופה היו גם הפרעות על ידי מושלים של סולטנות דלהי.
ב-1576 רוב בנגל הייתה תחת שלטון האימפריה המוגולית. באותה תקופה דאקה הייתה בסיס צבאי מוגולי, בעוד שצ'יטגונג הייתה העיר הראשית בבנגל. פיתוח העיירה הביא לצמיחה משמעותית באוכלוסייה, והעיר הוכרזה כבירת בנגל תחת השלטון המוגולי ב-1608. במהלך הזמן הזה המוסלמים בנו בעיר מסגדים, מבצרים ואוניברסיטאות והמוסלמים היו פטורים ממס, מה שאפשר למוסלמים רבים מהאזור להתיישב בעיירה ובמהלך הזה להפוך אותה לעיר. באותה עת נקראה העיר ג'האנגיר נגר (בנגלית: ג'האנגיר נוֹגוֹר) על שם הקיסר המוגולי ג'האנגיר, אף על פי שהשם הוחלף לאחר זמן קצר עקב מות הקיסר.
התרחבות משמעותית של העיר קרתה בפקודת הקיסר אורנגזב במאה ה-17. בעיר הייתה אז אוכלוסייה של קרוב למיליון איש עם למעלה מ-100 אוניברסיטאות ומאות מסגדים. חברת הודו המזרחית הבריטית קיבלה ב-1765 זכות לאסוף מיסים בעיר בשם הקיסר המוגולי. כשהשפעת החברה גדלה, החברה התחילה למשול באזור ב-1793, לאחר שהכריחה את השליטים המקומיים להעביר לה את הסמכויות השלטוניות על בנגל, אודיסה וביהר, והעיר עברה לשליטה מלאה של חברת הודו המזרחית. אוכלוסיית העיר הצטמצמה במהלך התקופה הזו, כשחשיבות קולקטה עלתה, אך לאחר מכן החל פיתוח ממשי ותהליך מודרניזציה. מערכת מים עירונית נחנכה ב-1874 ומערכת חשמלית החלה לפעול ב-1878. במהלך הניסיון הכושל של חלוקת בנגל ב-1905, הוכרז שדאקה תהיה בירת מזרח בנגל ואסאם, אבל בנגל אוחדה מחדש ב-1911.
לאחר חלוקת הודו ב-1947, דאקה הפכה לבירת מזרח פקיסטן. העיר הייתה עדה לפעילות קהילתית אלימה עקב חלוקת הודו. חלק גדול יחסית מהאוכלוסייה ההינדית עזב להודו בעוד מוסלמים רבים זרמו אל העיר. כמרכז אזורי פוליטי, גברו בעיר מספר השביתות הפוליטיות והתקריות האלימות. אימוץ האורדו כשפה הרשמית היחידה של פקיסטן גרם להפגנות גדולות. ב-1970 סופת ציקלון הרסנית הרגה, לפי ההערכות, כ-500,000 בני אדם באזור. רוב העיר הוצפה ומיליוני אנשים נותרו חסרי בית. עם כעס ציבורי גדל כנגד האפליה האתנית, ובנוסף מעט מאוד כספים שהושקעו בשיקום הרס הציקלון, החלה התאספות לאומנית ב-7 במרץ 1971 שהובילה בסופו של דבר להכרזת העצמאות של בנגלדש ב־26 במרץ. בתגובה הצבא הפקיסטני החל את "מבצע זרקור", שבמהלכו נעצרו, עונו ונהרגו אלפי אנשים. לאחר תשעה חודשים של מאבק אלים בין הכוחות ההודים והבנגלדשים נגד הצבא הפקיסטני, האחרון נכנע ב-16 בדצמבר וסיים את מלחמת העצמאות הבנגלדשית. כבירה הלאומית דאקה גדלה במהירות עצומה, כשמהגרי עבודה מאזורים כפריים בכל רחבי בנגלדש הגיעו לעיר. גדילת המסחר והתעשייה יחד עם גדילת העיר, יצרו אתגרים לשירותים העירוניים ולתשתיות.
באפריל 2013 התרחש בעיר אסון כבד כשבניין בן שמונה קומות קרס וקבר תחתיו אלפי אנשים. באירוע נהרגו למעלה מאלף בני אדם.
כלכלה
עריכהדאקה היא המרכז המסחרי, הכלכלי והאדמיניסטרטיבי של בנגלדש. בעיר סוחרים באורז, שמן, סוכר ותה. בעיר יש אוכלוסייה גדלה שנמצאת במעמד הביניים, שמניעה את השוק המקומי למכירת מוצרי צריכה ויוקרה. העיר משכה במהלך ההיסטוריה מספר גדול של מהגרי עבודה. אף על פי שהמונים מועסקים בעיר, וביניהם למשל 400,000 נהגי ריקשות לבדם, בעיר יש אבטלה גבוהה של כ-19%.
תחבורה
עריכה
דאקה היא עיר צפופה עם תשתית תחבורה גרועה, ועומס התנועה בה הוא מהקשים בעולם.[4] ב-2022 נחנכה בעיר מערכת הסעת המונים ראשונה, קו רכבת תחתית ראשון מתוך שלושה שבנייתם החלה, ועתידים לפי התכנון להסיע יחד 2 מיליון נוסעים ביום.[5]
דאקה ידועה כבירת הריקשה של העולם. זוהי דרך התחבורה העיקרית ובערך כ-400,000 ריקשות, ידניות וממוכנות, מופעלות בה בכל יום - מס' הריקשות הגדול ביותר לעיר אחת בכל העולם. למרות זאת, רק ל-85,000 ריקשות יש רישיון מהרשויות להפעלתן. מערכת האוטובוסים הציבורית בעיר מופעלת על ידי חברה ממשלתית, ובנוסף יש חברות ומפעילים פרטיים.
ב-1986 היו בעיר 1,868 ק"מ של כבישים סלולים. כבישים מהירים ומסילות מקשרים את העיר לחלקים אחרים במדינה ולערים בהודו.
בעיר יש גם נמל על גדות נהר הבוריגנגה שמשרת להובלת סחורה ונוסעים במעלה הנהר לנמלים אחרים במדינה.
את העיר משרת נמל התעופה הבינלאומי שָׁאהְגָ'לַל, הממוקם כ-15 ק"מ מצפון למרכז העיר. הוא מטפל בכ-52% מהטיסות הנכנסות והיוצאות במדינה. יוצאות ממנו טיסות פנים וגם טיסות ליעדים בינלאומיים באסיה, המזרח התיכון, צפון אמריקה ומערב אירופה.
השכלה
עריכהבעיר נמצאים יותר בתי ספר ואוניברסיטאות מאשר כל עיר בנגלדשית אחרת. בעיר נמצאות 52 אוניברסיטאות. אוניברסיטת דאקה היא אחת האוניברסיטאות הציבוריות הגדולות במדינה עם למעלה מ-30,000 תלמידים ויותר מ-1,300 אנשי סגל.
אתרים בעלי חשיבות
עריכה- בניין האספה, שתכנן האדריכל לואי קאהן.
- מקדש דהאקשורי - האלה הנחבית.
- ארמון בורו קאטרה
- הוסני דאלאן
- מבצר לאלבאג
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דאקה- אתר האינטרנט הרשמי של דאקה
- דאקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "District Statistics 2011, Dhaka" (PDF). Bangladesh Bureau of Statistics. בדצמבר 2013. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-04-24. נבדק ב-14 במאי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bangladesh: Districts and Cities - Population Statistics, Maps, Charts and Web Information
- ^ Bangladesh: Divisions and Urban Areas - Population Statistics, Maps, Charts and Web Information
- ^ ג'ודי רוזן, The Bangladeshi Traffic Jam That Never Ends, ניו יורק טיימס, 23 בספטמבר 2016
- ^
ארון דוונת (בלומברג), העיר שבה מהירות הנסיעה הממוצעת נמוכה מ-7 קמ"ש חנכה רכבת עירונית ראשונה, באתר TheMarker, 1 בינואר 2023
