גלן מילר
אלטון גלן מילר שנודע כגלן מילר (באנגלית: Glenn Miller; 1 במרץ 1904 - כנראה 15 בדצמבר 1944) היה מוזיקאי ג'אז אמריקאי, מנהלה ומנצחה של תזמורת "ביג בנד" (Big band), שנשאה את שמו ושנעימותיה בסגנון הסווינג הפכו ללהיטים מבוקשים בתקופת מלחמת העולם השנייה.
 | |
| לידה |
1 במרץ 1904 קלרינדה, איווה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
15 בדצמבר 1944 (בגיל 40) תעלת למאנש, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה | Alton Glen Miller |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
1923–1944 (כ־21 שנים) |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קולורדו בולדר |
| סוגה |
ג'אז, ביג בנד, סווינג, בלוז |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
טרומבון |
| חברת תקליטים |
בלובירד רקורדס, RCA רקורדס |
| בן או בת זוג |
Helen Dorothy Burger Miller |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ראשית דרכו ולהקת גלן מילר
עריכהגלן מילר נולד ב-1 במרץ 1904 ביישוב קלרינדה במדינת איווה. תזמורתו הוקמה ב-1937. את הצלילים המובילים בתזמורת השמיעו קלרינט וסקסופון והצטרפו אליהם בנגינה הרמונית שלושה סקסופונים נוספים, שיצרו את הצליל המיוחד של התזמורת בליווי קולי של "המודרניירס" (the Modernaires), והזמרים ריי אברלי (Ray Eberle), טקס בנק (Tex Beneke), מריון האטון (Marion Hutton), דורותי קלייר (Dorothy Claire) ופאולה קלי (Paula Kelly).
ב-1938 חתמו מילר ותזמורתו על חוזה הקלטות עם חברת תקליטי RCA. הם התפרסמו באביב 1939, בעקבות הקונצרטים שקיימו באולם הריקודים בגלן איילנד קזינו היוקרתי שבניו יורק, ובאולם הנשפים של "סידר גרוב" בניו ג'רזי. צלילי הסווינג המיוחדים של התזמורת משכו את תשומת לבם של המאזינים וגם של חברות התקליטים ועד מהרה כיכב מילר בראש מצעד המכירות ומצעדי הפזמונים בכל רחבי ארצות הברית. תזמורתו הקליטה עשרות להיטים, הגדולים ביניהם היו "מונלייט סרנייד","אין דה מוד" (In the Mood), "יש לי נערה בקלמזו" (I've Got a Gal in Kalamazoo), "צומת טוקסידו" (Tuxedo Junction) ו"צ'טנוגה צ'וצ'ו" (Chattanooga Choo Choo).
להקת גלן מילר השתתפה בשני סרטים מוזיקליים, Sun Valley Serenade מ-1941 ששיאו הוא ביצוע השיר "Chattanooga Choo Choo" ומבוצעים בו גם הקטעים "Moonlight Serenade", "It Happened in Sun Valley", "I Know Why And So Do You", ו-"In the Mood". בשנה שלאחר מכן הופיעה הלהקה בסרט Orchestra Wives שבמרכזו ביצוע השיר "I've Got a Gal in Kalamazoo" והבלדה "At Last".
מילר הפך פופולרי במיוחד בקרב חיילי ארצות הברית שלחמו באירופה ובאוקיינוס השקט. הוא הרבה להופיע בפני חיילים, וגם תוכנית הרדיו הפופולרית שלו בארצות הברית, "סרנדה בשקיעה" (Sunset Serenade), הוקדשה ללובשי המדים בחזית. בכל תוכנית התבקשו חיילים בחמישה בסיסים שונים לדרג את הלהיטים הפופולריים ביותר בעיניהם מבין הנעימות שהשמיעה התזמורת. עורכי התוכנית ערכו הגרלה והבסיס שזכה בתום התוכנית קיבל במתנה מכשיר רדיו ו-50 תקליטים של הלהקה.
השירות הצבאי
עריכהב-1942 התנדב מילר לשרת בצבא ארצות הברית. הוא גויס לצבא בדרגת קפטן והקים את "תזמורת גלן מילר של חיל האוויר של הצבא" (the Glenn Miller Army Air Force Band), שנחשבה לטובה שבתזמורותיו וקיימה לא פחות מ-800 הופעות, מהן רבות בפני החיילים באירופה.
מטוס שהוביל את מילר מלונדון להופעה בפני חיילים אמריקנים בפריז, ב-15 בדצמבר 1944, צלל מעל תעלת למאנש ונעלם. גופתו של מילר לא נמצאה, והוא הוכרז נעדר. התאוריה כי המטוס הקל שבו טס נפגע על ידי מפציצים של חיל האוויר המלכותי ששבו ממשימת הפצצה בגרמניה, והשליכו פצצות מיותרות מעל לתעלה, נשללה, כי יש עדות שהמטוס טס בנתיב שלא אפשר מפגש כזה. הדעה המקובלת היא שהמטוס החד מנועי טס במזג אוויר גרוע וקר ביותר, דבר שגרם לכשל מנוע עקב קפיאת המאייד.
לאחר מותו
עריכהלאחר מותו המשיכה תזמורת חיל האוויר של הצבא (Army Air Force Band) להופיע עד סיום המלחמה. המוזיקה של מילר ותזמורתו נשארה פופולרית לאורך שנים רבות.
על מילר ותזמורתו נכתבו ספרים רבים, והופק סרט עלילתי בשם "סיפורו של גלן מילר" (1954), בכיכובו של ג'יימס סטיוארט.
כוכב הלכת המינורי 5062 Glennmiller שהתגלה בפברואר 1989 על ידי אלינור הלין נקרא על שמו.[1]
לקריאה נוספת
עריכה- Bedwell, Stephen F. A Glenn Miller discography and biography. Glenn Miller Appreciation Society, 1956
- Butcher, Geoffrey. Next to a letter from home : Major Glenn Miller’s wartime band. Mainstream Pub., 1986
- Flower, John. Moonlight serenade : a bio-discography of the Glenn Miller civilian band. Arlington House, 1972
- Garrod, Charles. Glenn Miller and his orchestra. Joyce Record Club, 1995.
- Polic, Edward F.. The Glenn Miller Army Air Force Band : I sustain the wings. Scarecrow Press / Institute of Jazz Studies /Rutgers University, 1989.
- Simon, George Thomas. Glenn Miller and his orchestra. Da Capo Press, 1980
- Snow, George. Glenn Miller & the age of swing. Dempsey and Squires, 1976.
- Tanner, Paul. Every night was New Year’s eve : on the road with Glenn Miller. Cosmo Space, 1992.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גלן מילר
גלן מילר, ברשת החברתית פייסבוק
גלן מילר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
גלן מילר, באתר AllMovie (באנגלית)
גלן מילר, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
גלן מילר, באתר ספוטיפיי
גלן מילר, באתר Last.fm (באנגלית)
גלן מילר, באתר AllMusic (באנגלית)
גלן מילר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
גלן מילר, באתר דיזר
גלן מילר, באתר Discogs (באנגלית)- גלן מילר, באתר Genius
- גלן מילר, באתר SecondHandSongs
- גלן מילר, באתר DNCI
גלן מילר, באתר בילבורד (באנגלית)- ההיסטוריה של גלן מילר
- יש לי נערה בקלמזו - מילים ומנגינה בביצוע גלן מילר
- גלן מילר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- גלן מילר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
- Glenn Miller Radio Show (9 episodes from 1940)
- American BigBands Database Plus on Glenn Miller and others (אורכב 11.02.2007 בארכיון Wayback Machine)
- Glenn Miller described at "Solid!" an online encyclopedia of big band music and classic jazz
- Glenn Miller Biography at Vh1.com
- The Jack Million Band, Belgium, working band with authentic interpretation of Glenn Miller original arrangements,
directed by Jack Coenen - A WWII soldier's insight into the mysterious disappearance of Glenn Miller
- BBC's Article on Glenn Miller
- Gary Giddins New Yorker article comparing Glenn Miller and Fats Waller centennial compilations on RCA
הערות שוליים
עריכה- ^ "(5062) Glennmiller = 1981 YF = 1989 CZ". Minor planet center.