גדעון שפר

איש צבא ישראלי, אלוף בצה"ל וטייס קרב

גדעון שפר (נולד ב־1948) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף. שירת כראש אגף כוח האדם בין השנים 19951998, וכטייס קרב בחיל האוויר הישראלי.

גדעון שפר
שפר, 2015
שפר, 2015
לידה 1948 (בן 76 בערך)
פולין פוליןפולין
תאריך עלייה 1950
מדינה ישראלישראל ישראל
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19661998 (כ־32 שנים)
דרגה אלוף (אוויר) אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
עיטורים
צל"ש אלוף  צל"ש אלוף
תפקידים אזרחיים
סגן יו"ר המועצה לביטחון לאומי, סגן נשיא אלביט מערכות

ביוגרפיה

עריכה

שפר נולד בשם גדעון שפורר בפולין, אביו נפטר סמוך ללידתו. עלה לישראל עם אמו בשנת 1950 וגדל במעברת עתלית ומעברת טירת כרמל. בשנת 1966, בתום לימודיו בבית הספר הטכני של חיל האוויר, התגייס לצה"ל ושירת כטכנאי אלקטרוניקה. לאחר מכן הוא הוכשר בקורס טיס ושירת כטייס קרב בטייסות סקייהוק ופנטום.

במלחמת ההתשה שירת בטייסת 201, במלחמת יום הכיפורים שימש טייס מוביל בטייסת 119 ("העטלף"). כשבועיים לאחר המלחמה, ב-9 בנובמבר 1973, ביצע גיחת צילום בחזית המצרית שבמהלכה נורו לעברו טילי SA-2 רבים. המטוס נפגע משני טילים ושפר, יחד עם הנווט עופר צידון, נטשו אותו בתנאים קיצוניים - בגובה 48 אלף רגל (יותר מ-14,000 מטרים), ובמהירות 1.7 מאך (קרוב ל-2,100 קמ"ש). הנווט, צידון, נהרג בעת הנטישה ואילו שפר נפגע בגבו, ידיו נתלשו ממקומן והוא סבל משברים בפנים. הוא נפל בשבי המצרי ושהה בו כשבועיים. כשחזר נקבעו לו 52 אחוזי נכות.[1]

לאחר תקופת שיקום שימש טייס מסוקים וכעבור זמן מה שב לשרת כטייס קרב ומילא תפקידים מבצעיים. בשנים 19791983 פיקד על טייסת סקייהוק (טייסת 116) וטייסת פנטום (טייסת 119). בינואר 1982 הוענק לו על ידי דוד עברי צל"ש מפקד חיל האוויר לאחר שנמנע מעימות אווירי עם מטוס מיג 21 במהלך גיחת צילום בעיראק.[2]

שימש ראש מחלקת מבצעים במטה חיל האוויר ולאחר מכן שירת כמפקד בסיס חצור (19891991). שפר הועלה לדרגת תת-אלוף עם מינויו לראש להק אוויר. בשנת 1994 הוא מונה לראש מטה חיל האוויר ובשנים 19951998 כיהן כראש אגף כוח האדם בדרגת אלוף. לאחר שהשתחרר משירות הקבע המשיך לשרת במילואים במטה חיל האוויר, כולל במלחמת לבנון השנייה ובמבצע צוק איתן.[3]

בשנת 1999 מונה לסגן יו"ר המועצה לביטחון לאומי. בין ינואר לספטמבר 2000 הוא כיהן כממלא מקום בפועל של יו"ר המועצה. בתקופת כהונתו של גיל רגב כראש אגף כוח האדם, מונה שפר לראשות ועדה פנימית של צה"ל לבחינת מדיניות הגיוס ותנאי השירות של חיילים בשירות סדיר. הוועדה המליצה על קיום צבא מקצועי בעל מדרגות שכר משמעותיות והפניית בני נוער שאינם מגויסים לשירות אזרחי.

שפר היה בין הוגי יוזמת ז'נבה. בשנת 2004 היה בין החותמים על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, הקובעת שהתכנית חיונית לביטחון ישראל[4].

שפר היה סגן נשיא אלביט מערכות לתכנון אסטרטגי. במהלך שירותו הצבאי הוא סיים תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן וקורס למנהל בכיר באוניברסיטת הרווארד.

שפר הוא יושב ראש האספה הכללית של המכללה האקדמית אחוה.

שפר חבר במועצת המנהלים של עמותת "יכולות",[5] הפועלת להעלאת אחוזי הזכאות לתעודת בגרות ולהנגשת ההשכלה הגבוהה.

בשנת 2018 נמנה בין מייסדי "מפלגת אחי ישראלי" יחד עם כלת פרס ישראל עדינה בר שלום.[6] המפלגה פרשה לבסוף מהמירוץ.

שפר מתגורר בביצרון.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גדעון שפר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אבינעם מיסניקוב, ‏הפלת קורנס 194, באתר "מרקיע שחקים", 11 בינואר 2021;
    מירב הלפרין, אהרון לפידות, חליפת לחץ - דפים בספר הטיסות של חיל האוויר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, הפרק "כל החיים בחמש דקות", עמ' 247–253
  2. ^ מירב הלפרין, אהרון לפידות, חליפת לחץ - דפים בספר הטיסות של חיל האוויר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, הפרק "לא הפלנו. קיבלנו צל"ש", עמ' 273–281
  3. ^ טליה יריב, ‏אות "צוק איתן" לאלוף גדעון שפר, באתר חיל האוויר הישראלי, 22 באוקטובר 2015
  4. ^ אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004
  5. ^ עמותת יכולות
  6. ^ טל שניידר, ‏עדינה בר-שלום הקימה מפלגה חדשה: "אחי ישראלי", באתר גלובס, 30 ביולי 2018