ג'ונתן מילר
סר ג'ונתן וולף מילר (באנגלית: Jonathan Wolfe Miller; 21 ביולי 1934 – 27 בנובמבר 2019) היה יהודי-בריטי, רופא, במאי תיאטרון ומחזות אופרה, עורך ומגיש של תוכניות טלוויזיה בנושאי מדע, פילוסופיה, חברה ותרבות.
 | |
| ג'ונתן מילר ב-1988 | |
| לידה |
21 ביולי 1934 לונדון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
27 בנובמבר 2019 (בגיל 85) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
|
| מעסיק |
יוניברסיטי קולג' לונדון, אוניברסיטת סאסקס |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ג'ונתן מילר התפרסם במיוחד בעקבות סדרת הטלוויזיה "גופו של עניין" (1978). סדרה זו עסקה בהיסטוריה של הרפואה ובפילוסופיה של המדע, והיא נוצרה במסגרת הרשת הציבורית הבריטית BBC. הסדרה עוּבּדה מאוחר יותר לספר. תוכנית אחרת שהפיק במסגרת זו הייתה בנושא תיאטרון ועסקה ב-12 מחזות מאת ויליאם שייקספיר.
מילר ראה עצמו כאתאיסט והוא אף כתב והגיש סדרה בנושא זה - "אתאיזם - היסטוריה מקוצרת של חוסר-אמונה" ב-BBC (2004)[1].
בשנת 1983 קיבל מילר תואר מפקד במסדר האימפריה הבריטית (CBE)[2], ובשנת 2002 קיבל תואר אבירות[3].
ביוגרפיה
עריכהג'ונתן מילר נולד ב-1934 למשפחה יהודית מבוססת ברובע המפסטד בצפון לונדון. אביו, עמנואל מילר (1892–1970), היה פסיכיאטר שהתמחה בהתפתחות הילד. אמו, בטי מילר (שם נעורים: ספירו, 1910–1965), הייתה סופרת וביוגרפית. אחותו, שרה מילר, עבדה שנים רבות בטלוויזיה.
מילר למד מדעי הטבע ורפואה באוניברסיטת קיימברידג' ובאוניברסיטת לונדון. הוא סיים את לימודיו ב-1959 ועבד במשך שנתיים כרופא בבית חולים.
במקביל ללימודיו הוא עסק בדרמה והיה חבר בפוטלייטס - המועדון הדרמטי של אוניברסיטת קיימברידג'. במועדון זה החלו את דרכם גם יוצרים ושחקנים בריטים מוכרים אחרים, למשל: דאגלס אדמס, ג'ון קליז, אמה תומפסון, סשה ברון כהן ועוד.
ב-1960 הוא היה שותף בכתיבה ובהפקה של הרוויו (קברט) הסאטירי Beyond the Fringe, שהוצג תחילה במסגרת פסטיבל אדינבורו, ומאוחר יותר עבר לניו יורק. המחזה היה תחילת דרכם של שחקנים כמו אלן בנט, פיטר קוק ודאדלי מור. מילר עזב את צוות הקברט זמן-מה לאחר שעבר לניו יורק והחל לעבוד כמגיש ועורך של התוכנית "מוניטור" בבי-בי-סי. בין 1966 ל-1968 כתב וביים סרטים עבור בי-בי-סי, ביניהם עיבוד של אליס בארץ הפלאות עם מוזיקה של ראווי שנקר[4] ועוד.
ב-1970 החל מילר לביים ולהפיק מחזות אופרה. ב-1978 הוא ביים גרסה של האופרה נישואי פיגארו לאופרה האנגלית הלאומית. במקביל הוא עסק בחקר ההיסטוריה של הרפואה באוניברסיטת לונדון, ושימש כסגן-נשיא של הארגון הבריטי למען זכויות הומוסקסואלים - Campaign for Homosexual Equality.
ב-1984 החל ללמוד נוירופסיכולוגיה באוניברסיטת מקמסטר בקנדה, ושנה אחר כך קיבל משרת עמית מחקר באוניברסיטת סאסקס.
בעשור הראשון של המאה ה-21 חזר לעסוק בבימוי. בין השאר ביים את האופרה אורפיאו מאת קלאודיו מונטוורדי[5], שהוצגה גם בפסטיבל ישראל ב-2007[6]. וב-2011 ביים את ה"מתאוס פסיון" של באך בתיאטרון המלכותי הלאומי[7][8].
נפטר ב-27 בנובמבר 2019.
לקריאה נוספת
עריכה- ג'ונתן מילר (עורך), מחשבות על מחשבות, תרגום: מאיר ויזלטיר, הוצאת עם עובד, 1986[9].
קישורים חיצוניים
עריכה
ג'ונתן מילר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'ונתן מילר, ברשת החברתית Goodreads- biography/Jonathan-Wolfe-Miller ג'ונתן מילר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Atheism - A Rough History of Disbelief
- ^ הלונדון גאזט, מספר 49212, עמוד 8, 31 בדצמבר 1982
- ^ הלונדון גאזט, הודעה על חלוקת תוארי אבירות, 15 באוגוסט 2003
- ^ לארי רוטר | הניו יורק טיימס, אליס בארץ הפלאות: כבר לא הגרסה הילדותית של דיסני, באתר הארץ, 5 במרץ 2010
- ^ Tom Service, L'Orfeo, The Guardian, 3 Nov 2003
- ^ חגי חיטרון, במלאות לה 400, באתר הארץ, 6 ביוני 2007
חגי חיטרון, בשביל זה יש פסטיבל, באתר הארץ, 10 ביוני 2007 - ^ חגי חיטרון, היצירה הגאונית האנטישמית ביותר, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2011
- ^ Tim Ashley, St Matthew Passion – review, The Guardian, 20 Sep 2011
- ^ פנינה בסכס, גיונתן הגדול - "מחשבות על מחשבות", ג'ונתן מילר, מאנגלית: מ. ויזלטיר; עם־ עובד, אופקים, כל העיר, 2 בינואר 1987