ג'אקומו קריסימי
ג'אקומו קריסימי (באיטלקית: Giacomo Carissimi; 18 באפריל 1605 (הוטבל) - 12 בינואר 1674, ברומא), היה מלחין איטלקי, אחד מרבי-האמנים הנודעים ביותר בתקופת הבארוק המוקדם, באסכולה הרומאית של המוזיקה.
| לידה |
1605 מרינו, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
12 בינואר 1674 (בגיל 69 בערך) רומא, מדינת האפיפיור |
| מוקד פעילות |
מדינת האפיפיור |
| תקופת הפעילות |
מ-1640 |
| זרם |
המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
עוגב |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהתאריך לידתו המדויק אינו ידוע, אך קרוב לוודאי שהיה בשנת 1604 או 1605 במרינו, סמוך לרומא.
על ראשית חייו לא ידוע כמעט דבר. אביו היה חבתן, ובגיל עשרים היה ג'אקומו למנצח מקהלת קאפלה באסיזי. בשנת 1628 קיבל משרה זהה בכנסיית סאן אפולינריס, שהייתה שייכת לקולגיום ג'רמניקום ברומא. במשרה זו החזיק עד מותו, על אף הצעות אחדות שקיבל לעבוד במוסדות בעלי חשיבות רבה יותר, בין היתר הוצע לו להחליף את קלאודיו מונטוורדי בבזיליקת סן מרקו בוונציה. בשנת 1637 הוסמך לכמורה. נראה שמעולם לא יצא את גבולות איטליה.[1]
בין ההשגים הגדולים שמקובל לייחס לו נמנים הפיתוח הנוסף של הרצ'יטאטיב שמונטוורדי הכניס לשימוש. הכנסתו לשימוש הייתה משמעותית ביותר עבור תולדות המוזיקה הדרמטית. כמו כן, נזקף לזכותו המשך פיתוחה של הקנטטה הקאמרית על חשבונם של המדריגלים הקונצרטנטיים, שמצדם החליפו את המדריגלים של הרנסאנס המאוחר. הקנטטות של קריסימי הושפעו במידה רבה מלואיג'י רוסי. כן אחראי גם לפיתוח האורטוריה, שהוא היה מלחינה הראשון המשמעותי. בכמה מן האורטוריות ("יפתח", "יונה" ו"בלשצאר") נשען קריסימי על טקסטים תנ"כיים. קטעי המקהלה שביצירות היוו חלק בלתי נפרד מן הצירה, בתכנים דרמטיים, סיפוריים או רעיוניים.[2]
מעמדו בתולדות המוזיקה הכנסייתית והמוזיקה הקאמרית הווקאלית דומה לזה של קאוואלי בתולדות האופרה. אף כי לואיג'י רוסי הקדים אותו בפיתוח הקנטטה הקאמרית, קריסימי הוא ששיווה לצורה זו את הסגנון האינטלקטואלי הייחודי לה במוזיקה הקאמרית, תפקיד שהתמידה בו עד למותם של אלסנדרו סקרלטי, אסטורגה ובנדטו מרצ'לו.
כאמור, נודע קריסימי כאחד ממלחיני האורטוריות הראשונים ויפתח (אורטוריה, קריסימי) שלו היא הנודעת ביותר בהן. חשיבותה של יצירה זו ושל יצירותיו האחרות היא בכך שהן ביססו ללא ערעור את צורת האורטוריה שאינה מלווה בפעילות דרמטית, צורה ששמרה על מעמדה למשך מאתיים שנה. קריסימי יכול גם לרשום לזכותו הענקת יתר גיוון ועניין לליווי האינסטרומנטלי ליצירות ווקאליות.
בתקופת פעילותו של קריסימי עמדה המוזיקה החילונית להדיח מן השלטון את מוזיקת הקודש באיטליה. התמורה הייתה החלטית ולצמיתות. כשהחל להלחין, עוד הייתה השפעת הדורות הקודמים של מלחיני רומא בעיצומה (לדוגמה, סגנון ג'ובאני פלסטרינה) אך כאשר קרבה הקריירה שלו לסיומה, עלו הצורות האופראיות, בד בבד עם הצורות האינסטרומנטליות החילוניות, אל קדמת הבימה. נוסף לכך, קריסימי היה מורה חשוב, והשפעתו פשטה הרחק אל תוך גרמניה וצרפת. חלק גדול מן הסגנון המוזיקלי של שארפנטייה, למשל, נסמך על המלחין שקדם לו.[3]
ד"ר ברניי וסר ג'ון הוקינס פרסמו דוגמאות ליצירותיו בחיבוריהם על תולדות המוזיקה וד"ר אולדריץ' אצר אוסף כמעט שלם של יצירותיו, השמור כיום בספריית קרייסט צ'רץ', אוקספורד. גם במוזיאון הבריטי נמצאות יצירות רבות משל קריסימי ורוב האורטוריות שלו נמצאות בספרייה הלאומית של צרפת.
קישורים חיצוניים
עריכה
ג'אקומו קריסימי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'אקומו קריסימי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'אקומו קריסימי, באתר Discogs (באנגלית)
ג'אקומו קריסימי, באתר Songkick (באנגלית)- ג'אקומו קריסימי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'אקומו קריסימי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
