בית ליברמן
בית ליברמן, מבתיה הראשונים של נהריה, משמש כיום כמוזיאון עירוני לתולדות העיר וכארכיון העיר נהריה. המבנה הוכרז על יד המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות כמבנה לשימור.[1]
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מוזיאון עירוני |
כתובת | רח' גדוד 21, נהריה |
מיקום | נהריה |
מדינה | ישראל |
מנהל | מאיה בר לב |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–2000 |
תאריך פתיחה רשמי | 2000 |
קואורדינטות | 32°59′29″N 35°05′42″E / 32.9914°N 35.095°E |
ההיסטוריה של בית ליברמן
עריכהבשנת 1934 נחתם חוזה קנייה בין נציגי משפחת טואני הלבנונית לנציגי היזמים של המושבה לעתיד, נהריה, אשר כלל שני גושים של קרקע. אחד בן 2,000 דונם וקילומטר דרומית לו, גוש נוסף בן 325 דונם, אשר כונה "אנשרח" – מקום השמחה.
ביוני 1935 נמכר הגוש הדרומי לפיליפ ליברמן, תעשיין עשיר מגליציה שבפולין ושמו הוסב ל"עין שרה" על שם אשתו שרה-בבטה. בצדו הצפון מזרחי של הגוש, היה מבנה אשר נבנה במחצית השנייה של המאה ה-19 וסמוך לו בריכת אגירה פתוחה בה ניתן היה להתרחץ. הבית שימש למגורים וסביבו פעל משק מודרני עם פרות לחליבה, פרדס וגן ירק. ביוני 1938 התווספו עוד כ- 240 דונם, אשר נרכשו מקק"ל ובכך מנה הגוש כ- 550 דונם.
בתקופת מאורעות, 1936–1939 הותקף המשק ונדרשה הגנה על המקום. גרעין של קיבוץ עברון הגיע למקום, חלקו התגורר בקומה התחתונה של הבית וחלקו הקים את מחנהו דרומית לבית. על הגג נבנה מגדל תצפית. מבית ליברמן יצאה קבוצה להקמת שבי ציון שהוקמה במתכונת "חומה ומגדל", בשנת 1938. בשנת 1939 הגיע לבית ד"ר בנדיקט, בנו של פיליפ והתגורר בו עד מותו בשנת 1950. פיליפ ליברמן היה מגיע ארצה לביקורים בלבד בגלל מחויבותו לעסקיו בחו"ל. בפרוץ מלחמת העולם השנייה לא הספיק להימלט ונספה בשואה ב-1943.
בשנת 1942, היה הבית בסיס יציאה לפעולות וסיורים שביצעה מחלקת הסיירים, אשר פעלה במסגרת הפלמ"ח בפיקודו של יצחק רבין. עולים רבים אשר הגיעו באניות מעפילים העבירו לילה ראשון בבית ליברמן, שם הוסתרו על ידי חברי הפלי"ם.
אחרי מותו של ד"ר ליברמן נאלצה המשפחה למכור את "עין שרה" למעט הבית וארבעה דונם נוספים, לידי חברת רסקו.
בין השנים 1951 עד 1953 שימש הבית כבית ספר תיכון ראשון במושבה. בשנות החמישים, בחודשי הקיץ, התקיימו בו קייטנות לילדי עולים ולבני הקיבוצים. בראשית שנות ה-60 תכננה עיריית נהריה להקים בבית מוזיאון[2]. אולם יורשיו של פיליפ ליברמן התנגדו להפוך את המבנה למוזיאון. לאחר מותה של קלרה ליברמן, רעייתו של ד"ר בנדיקט, בשנת 1968, לא טופל הבית והשנים הארוכות בהן עמד בשיממונו הפכו אותו לחורבה. בשנת 1971 עיריית נהריה הוציאה למבנה צו הריסה[3].
היורשת רחל אבנין ליברמן, בתה של קלרה, הגיעה לסיכום עם העירייה - יש לגדר את הבית, לאסור את הגישה אליו, ובמידת היכולת, על העירייה להציב תמיכות למבנה. בשנת 1995, יזמה העירייה, בשיתוף "המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ", בסיוע מפעל הפיס ובברכת משפחת ליברמן, את שיפוץ ושיקום המבנה. השיפוץ הסתיים והמוזיאון נפתח בשנת 2000.
המוזיאון העירוני
עריכההיסטוריה
עריכהגלגול ראשון של מוזיאון נהריה נפתח רשמית בפברואר 1941 בקומות התחתונות של מגדל המים של נהריה. המוזיאון היה מוזיאון עתיקות[4][5] של ממצאים שנמצאו בסביבות נהריה[6] וכאלו שהוחלפו עם מוזיאון רוקפלר[7]. לצד העתיקות הוצג גם אוסף קונכיות. בסתיו 1942 נפתח במוזיאון תערוכה לזכר יהדות מרכז אירופה[8][9]. בקיץ 1945 נפתח לצד המוזיאון חדר קריאה[10] וספרייה[11]. במהלך מלחמת העצמאות פונו כמעט כל המוצגים ממגדל המים והושארו אך מעט מוצגים בחדר הקריאה[12]. בשנות ה-50 וה-60 המשיכו הקומות התחתונות של מגדל המים לשמש לתערוכות שונות[13], כאשר במקביל התקיימו תערוכות בבניין העירייה[14] ובבית התרבות העירוני[15]. הממצאים הארכאולוגיים פוזרו בחדריהם של ראש העירייה ופקידי העירייה[16].
בסוף 1970 הושגה הסכמה בין עריית נהריה ומרכז הקהילות היהודיות בגרמניה להקים מרכז קהילתי לזכר יהדות גרמניה שיכלול מוזיאון[17]. בנובמבר 1971 נפתח המוזיאון הארכאולוגי של נהריה בבניין העירייה[18] ובאפריל 1972 נפתח לידו מוזיאון המולוקולוגי[19]. לצדם הוקם באותה עת גם מוזיאון לאומנות[20]. באפריל 1974 התקיים טקס פתיחה של מוזיאון לתולדות העיר[21].
בשנת 1991 פורסם תוכנית להקים מוזיאון לצד בית העירייה החדש[22].
כיום
עריכהכיום מאכלס בית ליברמן את המוזיאון העירוני לתולדות העיר. במוזיאון מוצגים תמונות מעברה של נהריה בהיבטים שונים: עיבוד חלקות חקלאיות, קליטת אוניות מעפילים, התפתחות ענפי התעשייה והקיט, התמודדות עם מצבים ביטחוניים וכלכליים מורכבים ועוד. [23] קיים גם אוסף פריטים מעבר העיר. ארכיון לתולדות נהריה נותן שירות לציבור על פי תיאום מראש. בארכיון אוסף תצלומים, כרזות, מודעות והתכתבויות אותנטיות מהן ניתן ללמוד אודות עברה של העיר ושל בית ליברמן מהתקופה שקדמה להקמת המדינה ובתקופה שלאחר מכן עד ימינו אלה.
במוזיאון נערכות גם תערוכות של אמנים שונים (בשנת 2008 למשל, נערכה במקום תערוכתו של הצלם יוסף דרנגר מאוסף של מוזיאון ישראל).
קישורים חיצוניים
עריכהעיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל אתרי מורשת בישראל |
- מוזיאון בית ליברמן, באתר עיריית נהריה
הערות שוליים
עריכה- ^ בית ליברמן באתר המועצה לשימור אתרים
- ^ זמירה שפירא, פיתוח החוף ותחבורה ימית יקדמו את הקייט בנהריה, מעריב, 8 במאי 1964
- ^ בנהריה: רוצים להרוס הבית היהודי הראשון, מעריב, 4 במרץ 1971
- ^ חג בנהריה: הוכרזה מועצה מקומית, הצופה, 7 בפברואר 1941
- ^ עתיקות בנהריה, הארץ, 24 באפריל 1941
- ^ המועצה המקומית בנהריה, הארץ, 18 במאי 1941
- ^ מפעולות המועצה המקומית בנהריה, החפירות, הארץ, 25 בנובמבר 1941
נהריה לקראת עונת הרחצה, הארץ, 11 ביוני 1942 - ^ אולם זכרון ליהדות אירופה במוזיאון בנהריה, הַבֹּקֶר, 18 באוקטובר 1942
- ^ גרשון סוואט, נהריה - מקום נופש למופת, המוזיאון, הארץ, 18 באוגוסט 1944
- ^ יפתח אולם קריאה, הארץ, 1 באפריל 1945
- ^ עיר הקייט בימי חורף, משמר, 8 בינואר 1946
- ^ עתיקות בנהריה והסביבה, הארץ, 2 ביוני 1950
- ^ נערים מעכו ונהריה נעצרו כחשודים בגניבות, מעריב, 29 באוגוסט 1966
- ^ נפתחה תערוכת בצלאל מן בנהריה, על המשמר, 20 ביוני 1968
- ^ נהריה, נפתחה תערוכת ציירי ישראל, מעריב, 15 בפברואר 1966
- ^ נהריה ללא עתיקות, הארץ, 16 בספטמבר 1963
- ^ שמואל בנטוב, מרכז קהילתי יוקם בנהריה, על המשמר, 3 בדצמבר 1970
- ^ מוזיאון עירוני נפתח בנהריה, דבר, 3 בנובמבר 1971
- ^ ש. בנטוב, נפתח המוזיאון המלוקולוגי הראשון בארץ - בנהריה, על המשמר, 4 באפריל 1972
- ^ רחל אנגל, עולה מניו יורק מציג במוזיאון של נהריה, מעריב, 20 ביולי 1973
- ^ בהדלקת המשואות הערב, מעריב, 24 באפריל 1974
- ^ מאיר הראובני, מרכז עירוני יוקם בנהריה בהשקעה של 50 מיליון דולר, מעריב, 22 באוקטובר 1991
- ^ אלעד בצלאלי ודקלה ליאני, בית ליברמן, מדריך לאתרי המורשת - אתרי ביקור ומוזיאונים הסטוריים, 2019, עמ' 70