בית הכנסת (כתב עת)
בית הכנסת היה כתב עת שעסק במגוון רחב של נושאים הנוגעים לעולמם של בתי כנסת. כתב העת ראה אור בשנים 1946–1948 בהוצאת בית הכנסת הגדול של תל אביב והופץ למנויים קבועים ברחבי ארץ ישראל כולה.
 | |
| שער הגיליון הראשון, ערב ראש השנה ה'תש"ו | |
| מו"ל | בית הכנסת הגדול (תל אביב) |
|---|---|
| בעלים | בית הכנסת הגדול (תל אביב) |
| תאריכי הופעה | 1946–1948 (כשנתיים) |
| מדינה | ישראל |
  | |
כתב העת כלל כתבות אורח, חלקן בפרסום חוזר. כתבות מערכת ומאמרים של נשיא בית הכנסת, דוד צבי פנקס. עורך כתב העת היה יעקב ציוני, ששימש במקביל כמזכירו פנקס. עובדות אלו מלמדות, לפי ראובן גפני על כך שבאופן כמעט ודאי, פנקס יזם את הפקת כתב העת והנחה את העבודה עליו.[1]
עשרים ושמונה גיליונות של כתב העת ראו אור במהלך תקופת פעילותו. הגיליון האחרון, אייר-אב ה'תש"ח, ראה אור אחרי קום המדינה אך אין בו כל התייחסות להקמתה.
הרקע להקמת העיתון
עריכהבתקופת המנדט הבריטי הלך והתקבע מעמדו של בית הכנסת התל אביבי הגדול, ששאב חלק ממעמדו ביישוב כולו בעקבות עלייתה של העיר העברית הראשונה. בית הכנסת אף הפך לאחד מסמליה החזותיים הבולטים של העיר. נערכו בו אירועים בעלי אופי כלל לאומי, או כל אירוע "דיפלומטי" או כזה הנוגע ליחסי העם היהודי עם שלטונות המנדט. כן, נערכו בבית הכנסת עצרות ותפילות מיוחדות, אזכרות לדמויות לאומיות בולטות ותפילות חגיגיות כמו זו שנערכה לרגל עלייתו של ג'ורג' השישי לכס השלטון בבריטניה בשנת 1937.
מנהיגי בית הכנסת, ובראשם דוד צבי פנקס, ראו עצמם כמובילי דעה ו"עמוד ענן ההולך לפני המחנה" הציוני-דתי בארץ ישראל ואף בעולם כולו. ובהתאם להשקפה זו גיבשו את תוכני כתב העת, כך שמחד יעסקו בשאלת צביונם של בתי הכנסת באופן כללי ומאידך יגבשו תנועה ועניין סביב בית הכנסת בתל אביב, תנועה שתדון ותשפיע על עיצוב הדתיות הלאומית החדשה בארץ ישראל.[2] מטרות אלו קיבלו את ביטויין בדברים שכתבו מפיקי כתב העת בגיליונותיו הראשונים, וגם ביוזמות וארגונים אשר קיבלו ביטוי בכתב העת במשך שלוש השנים שבהן הופיע כמעט מדי חודש.[1]
גליונות
עריכההגיליון הראשון של כתב העת הופיע בערב ראש השנה ה'תש"ו, והכיל 30 עמודים. בגיליון זה לא הוכרזה מידת התכיפות שבה יפורסם כתב העת, ובמהלך אותה השנה ראו אור עוד ארבעה גליונות, לקראת החגים: חנוכה, פורים, פסח ושבועות.
בסוף אותה השנה הוחלט כי כתב העת יצא לאור באופן סדיר יותר, ובשנים ה'תש"ז–ה'תש"ח יצאו עוד 23 גליונות שהתפרסמו כמעט מדי חודש.[3]
לאחר שלוש שנים בהן התפרסם כתב העת הפצתו הופסקה, לדברי ציוני "בשל קשיים כספיים וטכניים". הגיליון האחרון, מספר עשרים ושמונה, ראה אור בקיץ תש"ח.[4] במהלך השנים שלאחר סגירתו הופצו כל הגליונות של כתב העת בשלושה אוגדנים שנתיים.[1]
תוכן כתב העת
עריכהאת תכניו של כתב העת ניתן לחלק לשלוש קבוצות תוכן, שכל אחת מהן עסקה בנושאים אחרים הנוגעים לעולמה של היהדות הציונית בבית הכנסת עצמו, בשאר הארץ ובתפוצות.
קבוצת התכנים הראשונה עסקה בענייניו של בית הכנסת עצמו ומקומו בחברה הציוניות. קבוצת תכנים זאת כללה ראשית הודעות בענייניו של בית הכנסת כמו זמני התפילה, שעות השיעורים בבית הכנסת, דרשות של נשיא בית הכנסת דוד צבי פנקס ורבנים נוספים אשר היו חלק מבתי הכנסת, ואירועים אשר נגעו לבית הכנסת ובמובן מסוים לתל אביב כולה. כמו כן כללה קבוצת תכנים זאת דוחות כספיים של בתי הכנסת והוקרה למתפללים אשר תרמו מזמנם לפעילות השוטפת שלו. ניתן לראותה כקבוצת התכנים הפרסומית של כתב העת.
קבוצת התכנים השנייה עסקה בעולם המתפללים ובתי הכנסת בכל רחבי הארץ וכללה מאמרים בעיקר בנוגע להלכות בתי הכנסת ומצבם של בתי הכנסת בארץ. חלק מהתכנים עסקו בהשקפתו של פנקס על עניינים הלכתיים וכתב העת הרבה לעסוק בכך. סוגיה שנידונה בכתב העת, מקומן של נשים בבית הכנסת, עוררה סערה כאשר פנקס הביע דעתו על מקומן של נשים בחברה בכלל ובבית הכנסת בפרט.[5] לאחר מכן עסק כתב העת בסוגיה עוד פעם אחת נוספת אך בראייה לקירוב לבבות על פי כתביו של הרב קוק,[6] ומאז הדיון עליה לא חזר על עצמו בין המהדורות המאוחרות שיצאו. שתי קבוצות התכנים הללו שככל הנראה נכתבו בידי כותבים אשר היו חברי מערכת קבועים, לא נחתמו כאמור בשמם של הכותבים, לעומת קבוצת התכנים השלישית אשר נכתבה בידי "כותבים אורחים" והייתה חתומה בשמם של הכותבים.
הקבוצה השלישית עסקה בעניינים יהדות התפוצות והציונות, סיקור על מצבם של יהודי התפוצות ומאמרים הנוגעים לקהל קוראים מורחב יותר כמו תוכניותיה של העיר תל אביב.
ככל שתפוצתו של כתב העת התרחבה בקרב אנשי היישוב העברי השתנתה הדינמיקה בין קבוצות התכנים כך שהקבוצה השנייה והשלישית תפסו נפח גדול יותר מתכני כתב העת, עד שעם הזמן החלוקה לקבוצות תכנים הלכה והתעמעמה.
תמונות
עריכה-
כרך השנה השנייה של כתב העת -
שער הגיליון ה-10 בכרך השני -
מאמר המערכת בגליונו הראשון של 'בית הכנסת' -
כתבה לדוגמה מתוך הגיליון הראשון של כתב העת -
כתבה על נאומו של דוד צבי פנקס לרגל יום הולדתו ה-50
קישורים חיצוניים
עריכה- גליונות כתב העת
- שנה ב גליון 1 תשרי תשז, תל אביב: הוצאת בית הכנסת הגדול, באתר היברובוקס
- שנה ב גליון 2 חשון תשז, תל אביב: הוצאת בית הכנסת הגדול, באתר היברובוקס
- שנה ב גליון 3 כסלו תשז, תל אביב: הוצאת בית הכנסת הגדול, באתר היברובוקס
- שנה ב גליון 5 שבט תשז, תל אביב: הוצאת בית הכנסת הגדול, באתר היברובוקס
- שנה ב גליון 6 אדר תשז, תל אביב: הוצאת בית הכנסת הגדול, באתר היברובוקס
- שנה ב גליון 7 ניסן תשז, תל אביב: הוצאת בית הכנסת הגדול, באתר היברובוקס
- שנה ב גליון 8 אייר תשז, תל אביב: הוצאת בית הכנסת הגדול, באתר היברובוקס
- שנה ב גליון 9 סיון תשז, תל אביב: הוצאת בית הכנסת הגדול, באתר היברובוקס
- שנה ב גליון 10 תמוז תשז, תל אביב: הוצאת בית הכנסת הגדול, באתר היברובוקס
- שנה ב גליון 11–12 אב-אלול תשז, תל אביב: הוצאת בית הכנסת הגדול, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 ראובן גפני, "בית הכנסת שבכתב": על כתב העת של בית הכנסת הגדול בתל-אביב, בית הכנסת, תש"ו-תש"ח, באתר דאטא סנטר - ארכיון אונ' תל אביב, קשר מס' 39, סתיו 2009
- ^ פרופסור ישראל רוזנסון, זכרון זהות ומקום:על בית הכנסת הגר"א בתל -אביב - :החלק הראשון -. ישראל רוזנסון, באתר יְקוּם תַּרְבּוּת, 2011-05-18
- ^ בית הכנסת: גליונות בית הכנסת הגדול בתל אביב, באתר קטלוג הספרייה הלאומית
- ^ י. ציוני, נשיא בית הכנסת, השר רבי דוד צבי פנקס - שנתיים לפטירתו, תל אביב: תל אביב, תשי"ב, עמ' ע"ח
- ^ ח. רבינוביץ', שערים, ירושלים, 1945
- ^ בית הכנסת - מהדורה י"ז, תל אביב: בית הכנסת הגדול תל אביב, תש"ח, עמ' 25-28