בידוד תרמי
בידוד תרמי הוא מזעור מעבר חום בין שני גופים בעלי טמפרטורה שונה, באמצעות חומרים שונים ושיטות שונות. בידוד תרמי נמדד ביחידות טוג.
מעבר חום
עריכה
ערך מורחב – מעבר חום
חום עובר באחת משלוש צורות:
הולכת חום נמדדת כרגיל בממדים של ואט למעלות צלזיוס, או כהולכה סגולית – ואט למעלות צלזיוס למטר.
דרכי בידוד
עריכהבידוד תרמי נעשה על ידי מניעת הולכת חום דרך חומר, מניעת הסעה ומניעת קרינה. מוליכות חום נמוכה שקולה ליכולת בידוד גבוהה.
הכלי המוכר ביותר לבידוד תרמי הוא ביגוד. הבגד מצמצם את הסעת חום הגוף באוויר ובחומרים אחרים אתם הגוף נמצא במגע, על ידי בידוד הגוף מחומרים אלה. שכבות ביגוד אחדות או בגדים עבים המכילים חללי אוויר בתוכם, מצמצמים טוב יותר את ההסעה מאשר שכבה אחת של בגדים דקים. מעבר לזאת, הבגד מצמצם גם את הקרנת החום מהגוף אל הסביבה.
שימושים
עריכהבידוד תרמי של מבנים
עריכה
בענף הבנייה נעשה שימוש בטכניקות שונות של בידוד תרמי על מנת לשמור על הטמפרטורה הפנימית במבנה, לחסוך בדלק הדרוש לחימום וקירור ולהבטיח טמפרטורה אחידה במרחב הבנוי.
בידוד תרמי מיושם במבנים שונים, ומטרתו היא צמצום המשאבים הנדרשים לצורך תפעול המבנה, על ידי מניעה מחום וקור לעבור אל תוך המבנה והחוצה ממנו. בנוסף, בידוד תרמי עשוי למנוע התעבות של מים על גבי קירות ויצירת מפגעי רטיבות.
מבנה המבודד היטב (חומרים הקולטים את החום /קור ומשנים טמפרטורה בהדרגתיות ואיטיות) יוביל להפחתת הצורך בשימוש במערכות איקלום ולחסכון במשאבים.
חומרים המשמשים בענף הבנייה לבידוד תרמי
עריכהחומרי הבידוד המקובלים לשימוש בענף הבניה משתנים מבחינת גימור פני השטח, הצבע והמרקם. שיקולים שעשויים להשפיע על בחירת חומר בידוד הם אורך החיים של המוצר, עמידות לחרקים/פטריות, עמידות אש, מחיר, השפעות סביבתיות בעת ייצור חומר הבידוד, יכולת בידוד אקוסטית, השפעות בריאותיות של חומר הבידוד, אטימות ונוחות השימוש. [1]
סוגים שונים של חומרי בידוד הם:
- פוליסטירן מוקצף (קלקר)
- פוליאוריתן מוקצף
- צמר סלעים
- צמר זכוכית
- רדיד אלומיניום (למניעת קרינה בעיקר)
- פומבורד
- בידוד לבן
- יריעות רפלקטיביות
- רשתות טיח וגבס
- ברזנט
בישראל
עריכהבישראל קיים תקן ישראלי (ת"י) 1045 שהוא תקן רשמי המוזכר בחוק התכנון והבניה, שיצא לאור בשנת 1965[2] ועבר שינויים רבים בחלוף השנים. תקן 1045 עוסק בדרישות המינימליות עבור רמת בידוד של מעטפות מבנים בעלי ייעודים שונים – מגורים, מבני חינוך, משרדים, בתי מלון ובתי חולים. התקן מציג את כל רכיבי המעטפת ומציב סטנדרט בידוד תרמי המבטיח את שימור האנרגיה הנצרכת בבניין, ומתאימה לתנאי האקלים בארבעת אזורי האקלים בארץ: אזור רצועת החוף, מישור החוף והשפלה, אזור ההר ואזור בקעת הירדן והערבה.
מחקרים מראים כי תכנון ראוי ושימוש נכון בתקן בידוד תרמי למבנים ת"י 1045 על כל חלקיו יביא את המשק הישראלי לחסכון בהוצאות חשמל של כ-600 מיליון שקל בשנה[3] בנוסף לת"י 1045 ישנם שלושה תקנים נוספים:
- ת"י 5280 אנרגיה במבנים: תקן זה מאגד ומחדש את דרישות הצמצום באנרגיה למבנים וכולל ארבעה חלקים הדנים במעטפת המבנה, מערכות התאורה, מערכות האקלום והמערכות האלקטרו מכניות במבנה.
- ת"י 5281 – התקן מתייחס לבנייה ירוקה.
- ת"י 5282 – דירוג מבנים לפי צריכת אנרגיה בדומה לדירוג של התייעלות אנרגטית הנבדקת על מוצרי חשמל אחרים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- בידוד תרמי: תכנון אקלימי נכון: אדריכלות ובניה בישראל
בידוד (חום), דף שער בספרייה הלאומית
