בועז קופמן
בועז קופמן (29 במרץ 1935 – 31 באוגוסט 2016[1]) היה כדורגלן ומאמן כדורגל ישראלי. הוא שיחק בעמדת החלוץ בהפועל פתח תקווה בשנות החמישים והשישים, והיה אחד השחקנים הבולטים בקבוצה, שזכתה עמו שש פעמים באליפות ופעם אחת בגביע המדינה. מדורג במקום השלישי בטבלת הכובשים של המועדון, לאחר נחום סטלמך ומוטי קקון.
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
29 במרץ 1935 פלשתינה (א"י) | |||
| פטירה | 31 באוגוסט 2016 (בגיל 81) | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
קריירת משחק
עריכהקופמן החל לשחק כדורגל במחלקת הילדים של הפועל פתח תקווה והצטרף לקבוצה הבוגרת בשנת 1953, כשהיה בן 18. הפריצה הגדולה שלו הגיעה בעונת 1954/1955, בה כבש 16 שערים וזכה עם הקבוצה באליפות הראשונה בתולדותיה. במשחק המכריע ששוחק במחזור הסיום, מול הפועל תל אביב באצטדיון באסה, כבש קופמן בנגיחה שער ניצחון שהבטיח את התואר. עונה לאחר מכן הוא היה הכובש המוביל של הקבוצה, עם 14 שערים, והיכולת הגבוהה שהציג הובילה לזימונו לנבחרת ישראל, שבמדיה הופיע בסופו של דבר שמונה פעמים.
במשחק המפורסם של נבחרת ישראל נגד נבחרת רוסיה ב-31 ביולי 1956 היה זה בועז קופמן ש"בישל" את השער של נחום סטלמך[2].
בעונת 1956/1957 זכתה הפועל פתח תקווה עם קופמן בגביע המדינה לראשונה בתולדותיה, ובעונת 1958/1959 זכתה שוב באליפות, כשקופמן תורם 13 שערים. אליפות זו הייתה הראשונה ברצף של חמש אליפויות, רצף שלא נשבר עד היום (נכון לשנת 2024), וקופמן היה שותף בכיר בכולן.
בעונת 1966/1968 זכה קופמן בכבוד של כיבוש השער הראשון בתולדות האצטדיון החדש שנבנה בפתח תקווה, לרשת הפועל חיפה בפנדלים, וגם עמד במרכז משחק שנוי במחלוקת מול מכבי שעריים, שפוצץ לאחר שהשופט טען כי הוא בעט בו. קופמן זוכה מההאשמות בסופו של דבר, לאחר ששחקן שעריים, שהיה זה שבעט בשופט, הסכים להעיד לטובתו בתנאי שהוא לא ישותף במשחק החוזר. בסיום אותה עונה עזב את הפועל פתח תקווה לאחר 15 עונות בשורותיה, ועבר לשחק תקופה קצרה בבית"ר תל אביב. לאחר מכן פרש ממשחק פעיל.
קריירת אימון
עריכהקופמן פתח את קריירת האימון שלו בהפועל מחנה יהודה מהליגה השנייה. בעונת 1972/1973 נקלעה הפועל פתח תקווה לסכנת ירידה, ומינתה את קופמן לתפקיד המאמן במקום רחביה רוזנבוים שפוטר, שמונה מחזורים לסיום העונה. השינוי עבד מצוין, והקבוצה השיגה חמישה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו שהשאירו אותה בליגה. הוא המשיך בתפקיד שנתיים נוספות, בהן הגיעה הקבוצה לגמר גביע המדינה אך הפסידה בהארכה להפועל חיפה, ולאחר מכן הוחלף בשחקן עבר אחר של המועדון, אריה רדלר.
רדלר אימן עד לקראת סיום אותה עונה, עונת 1975/1976, ואז התפטר בעקבות סכסוך עם ההנהלה. קופמן חזר לעמדת המאמן והפעם לא הצליח להציל את הקבוצה והיא ירדה לליגה השנייה בפעם הראשונה בתולדותיה. הוא המשיך בתפקיד גם בעונה הבאה, אך הקבוצה כשלה ולא הצליחה לעלות בחזרה.
לאחר מכן אימן קופמן גם את מכבי שעריים, סקציה נס ציונה, הפועל אשדוד והפועל לוד. בעונת 1981/1982 הגיע לאמן בהפועל פתח תקווה חצי עונה נוספת, שלמעשה כבר הייתה לפרוטוקול מכיוון שהקבוצה ירדה מעשית לליגה השנייה עקב פתיחת עונה איומה. לאחר מכן פרש קופמן מאימון ועבד כמנהל קייטרינג בחברת אל על, שם עבד במקביל לקריירת המשחק והאימון שלו מאז סיום השירות הצבאי שלו.
קופמן נפטר באוגוסט 2016 לאחר מאבק ארוך במחלה קשה. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- בועז קופמן, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- עמוד השחקן של בועז קופמן באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- עמוד השחקן באתר מוזיאון הפועל פתח תקווה
הערות שוליים
עריכה- ^ מערכת ONE, שחקן העבר בועז קופמן הלך לעולמו בגיל 81, באתר ONE, 31 באוגוסט 2016
- ^ ביקורה הראשון של נבחרת רוסיה בישראל, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
| נבחרת ישראל - גביע אסיה בכדורגל 1956 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
בלוט | גלזר | חלדי | חודורוב | ישראלי | קופמן | קרמר | מתניה | מרימוביץ' | רבינוביץ' | רוזנבוים | שניאור | סילברשטיין | שפיגל | סטלמך | ויסוקר | מאמן: גיבונס |
| |