אנדד אלדן
אֲנָדָד אֶלְדָן (נולד ב-6 ביוני 1924) הוא מחנך ומשורר עברי. זוכה פרס אקו"ם למפעל חיים, על תרומתו הרבה לתרבות הישראלית (2024).
.jpg) | |
| אֲנָדָד אֶלְדָן, בשנת 1964 | |
| לידה |
6 ביוני 1924 (בן 100) רפובליקת פולין  |
|---|---|
| שם לידה |
אברהם בלייברג – Avraham Bleiberg |
| מדינה |
ישראל |
| מקום מגורים |
בארי, חפציבה |
| אירועים משמעותיים | מלחמת העצמאות, הטבח בבארי |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| שפות היצירה |
עברית |
| תקופת הפעילות | מ-1948 |
| הושפע מ | אברהם שלונסקי |
| צאצאים |
אשכר אלדן כהן |
| פרסים והוקרה | פרס ראש הממשלה |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בפולין כאברהם בלייברג[א]. הוא עלה לישראל עם משפחתו ב-1930. הוא למד וגדל בקיבוץ חפציבה, הדריך בנוער העובד, שירת בפלמ"ח ונלחם במלחמת העצמאות. הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בספרות עברית, מקרא וספרות אנגלית. ולאחר שירותו חזר לחפציבה. בשנת 1960, לאחר נישואיו עבר לקיבוץ בארי שבנגב הצפוני. בקיבוץ עבד שנים רבות בהוראה, בפרדס, תרם רבות לעיצוב דמות החגים בבארי[ב][ג], מעיד על עצמו כי היה תלמידו ומעריצו של שלונסקי. עסק שנים רבות בהוראת ספרות ותנ"ך בתיכון "מעלה הבשור", בתיכון קיבוץ בארי ובמכללה למבוגרים.
אנדד אלדן פרסם כחמישה עשר ספרי שירה. ספר שיריו הראשון, "חושך זורם ופרי", שבו כינס משיריו שנדפסו בעיתונים מראשית שנות החמישים, יצא לאור בשנת 1959. שירו הראשון פורסם בעיתון על המשמר בשנת 1952 על ידי אברהם שלונסקי. שירתו הלכה והתבססה יותר ויותר על המצלול הלשוני העשיר, על האסוציאציה והאליטרציה הפרטיות ועל עולמו הארצישראלי המובהק. שיריו תורגמו לשפות רבות, בהן אנגלית, ערבית, ספרדית, צרפתית, גרמנית, הונגרית, פולנית, יידיש ויפנית. אנדד אלדן קיבל את פרס ראש הממשלה.
בשנת 2010 יצא לאור ספר שיריו "באורו זורם הפרי בעורי", כ-50 שנה לאחר צאת ספרו הראשון, "חושך זורם ופרי", ומקיים עמו דיאלוג.
שירים רבים בספרו האחרון "שש שעת שחר" שראה אור בשנת 2016, מנבאים את הטבח בקיבוץ בארי שהתרחש ב-7 באוקטובר 2023.[1] אלדן ואשתו שרדו את הטבח ואף הארכיון הפרטי שלו ניצל,[2] והוא הופקד במכון גנזים ארכיון הסופרים העבריים ע"ש אשר ברש.[3] מתוך ארכיון זה, העלה מכון גנזים לבלוג שלו שיר שכתב אלדן למשורר אמיר גלבוע (שגם ארכיונו מופקד במכון גנזים), ואשר מזכיר בבחינת "נבואה שנתגשמה" את מאורעות ה-7 באוקטובר וכדלקמן[4]:
כשהלילה התפוצץ מעל עיני / וקרעיו זחלו על ראשי / קרים ממאמץ / ידי חיפשו את עיניך מבעד / ריחות העשן בגופי / מתכווץ בפינת בכייך / קורא לרוח מנגד נצבו אודמות / שעות רחוקות".
פרסים והוקרה
עריכהבשנת 2024, בעודו בן 100, זכה אלדן בפרס אקו"ם למפעל חיים, על תרומתו הרבה לתרבות הישראלית.
חיים אישיים
עריכהאנדד אלדן נשוי ואב לשלושה, בהם האמנית אשכר אלדן כהן, ואיש העסקים גונר אלדן.[2][5] אחיינו הוא ההיסטוריון יובל נח הררי. בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והטבח בקיבוץ בארי פונה אלדן יחד עם אשתו, שרי, וחברי קיבוץ נוספים למלון בים המלח ומשם, כעבור שבועיים, הועבר לדיור מוגן בתל אביב.
מספריו
עריכה- חושך זורם ופרי, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1959.
- לא בשמחות קלות, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1964.
- לא על האבן לבדה, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1967.
- לבדו בזרם הכבד, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1971.
- אור הפנים, שירים, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1974
- כצלול קולות חלוקים, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1978.
- קולה מלא הסתכלות, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1981.
- עתה איתו, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1983.
- זורם זהיר כזר, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1987.
- דממה דקה ודוקרת, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1991.
- לוחשת חולשתה, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1994.
- סתו מהסס סודי, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1998.
- הבהב ובא אביו, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2001.
- שנים שמעו שירה, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2006.
- באורו זורם הפרי בעורי, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2010.
- קשור בשפע שרשים, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2015.[6]
אלדן פרסם גם ספר חגים בשם טקס חג האסיף, את המוזיקה הלחין דוד זהבי, המוזיקה לשירים: "אישי", "אשר נטע אילן", "עתיק מאיתנו העץ", הלחין אברהם דאוס, ערך, עימד והביא לדפוס דב מיזל, תל אביב, הוועדה הבינקיבוצית לחג הווי ומועד, 1964.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אנדד אלדן, דף שער בספרייה הלאומית
- אנדד אלדן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- אנדד אלדן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- אנדד אלדן, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- כתבי אנדד אלדן בפרויקט בן-יהודה
- רן יגיל, על המשורר אנדד אלדן, באתר סלונט, 18 באוקטובר 2023
- מלחמות שמעו שירה, ביקורת ספרות על הספר "שנים שמעו שירה", 2007.
- אלי הירש, על "באורו זורם הפרי בעורי", ידיעות אחרונות, 7.1.2011
אילן ברקוביץ', אזהרה למספידים מאת משורר בן 90, באתר הארץ, 23 בפברואר 2015- אנדד אלדן באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית באתר של נילי דגן
- אנדד אלדן, שיר: סַפֵּר סִפּוּרְךָ, באתר הארץ, 30 באפריל 2019
- אנדד אלדן, שירים: אם שירתי היום אינה נדרש; שיר חשש; מיוסר, באתר הארץ, 1 ביוני 2021
- חנן חבר, אנדד אלדן — משכתב שירת ההתיישבות, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2021
- אילן ברקוביץ', פתאום נהפך שיר של אנדד אלדן לאקטואלי מאין־כמוהו, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2023
- גילי איזיקוביץ, אנדד אלדן בן ה-99 שרד את הטבח בבארי. שיריו כמו ניבאו אותו, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2023
- זיוה שמיר, לא אשכח זאת רֵעי איך על גב נשאתני- על סולם-ערכיו של אנדד אלדן– בחיים וביצירה, ידיעות אחרונות, 21 ביוני 2024
- זיוה שמיר, אחרי ששרד את טבח 7 באוקטובר, שירתו היפה והחידתית נתגלתה לציבור מחדש, באתר ynet, 26 ביוני 2024
ביאורים
עריכה- ^ על שינוי שמו לאנדד אלדן, כתב שיר היתולי הרומז לחוויות מתקופת הפלמ"ח – הנודד ומסייר בארץ ישראל. לעיון בכתב היד של אלדן, שיחד עם ארכיונו האישי שרד את הפורענות בקיבות בארי, והופקד במכון גנזים,ראו כאן.
- ^ על שיר שכתב לכבוד חג הביכורים בקיבוץ בארי בשנת 1987, ראו בבלוג של מכון גנזים כאן.
- ^ וגם לכבוד פורים כתב על "משתה הגברים" בקיבוץ. ראו גם כן, בבלוג של מכון גנזים, כאן, שחשף לאחרונה את כתב היד של שיר זה מארכיונו.
הערות שוליים
עריכה- ^ עדו ניצן, ארכיון המשורר בן המאה, שחולץ מבין ההריסות, באתר ישראל היום, 25 ביולי 2024
- ^ 1 2 גילי איזיקוביץ, אנדד אלדן בן ה-99 שרד את הטבח בבארי. שיריו כמו ניבאו אותו, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2023
- ^ אנדן אלדד בעל ארכיון, באתר מכון גנזים ע"ש אשר ברש
- ^ אנדד אלדן, כשהלילה התפוצץ עלי, באתר ארכיון מכון גנזים ע"ש אשר ברש
- ^ באור השמש הארצישראלית / יעקב בר-און, באתר מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות, 2010-12-24
- ^ אביבית ג'ון שוורץ, לדפים אין כנפיים, "232" - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 138, 4 ביוני 2015, עמ' 13