אמנת האג להגנת נכסי תרבות בעת עימות מזוין
אמנת האג להגנת נכסי תרבות בעת עימות מזוין (באנגלית: Hague Convention for the Protection of Cultural Property in the Event of Armed Conflict) היא אמנה אשר נחתמה בהאג שבהולנד, ב-14 במאי 1954 בעקבות הרס נרחב של נכסי תרבות ומורשת במהלך מלחמת העולם השנייה ומהווה את ההסכם הבינלאומי הראשון אשר נועד לשמירת מורשת תרבותית בעת מלחמה.
האמנה מתייחסת לנכסי מיטלטלין ונכסי דלא ניידי, כולל אתרים בעלי חשיבות אדריכלית, אמנותית או היסטורית, אתר ארכאולוגי, יצירות אמנות, כתבי יד, ספרים וחפצים אחרים בעלי משמעות אמנותית, היסטורית או ארכאולוגית, כמו גם אוספים מדעיים מכל הסוגים ללא קשר למקורם או לבעלות בהם.
המדינות החתומות על האמנה נהנות מרשת של למעלה מ-100 מדינות אשר התחייבו להפחית מנזקי התרבות שגורמים מאבקים מזוינים בעולם ולנקוט בצעדים מונעים כדי להגן לא רק בעת מעשי האיבה (כאשר פעולות כאלה בדרך כלל מאוחרות מדי), אלא בימות שלום, במספר דרכים:
- להגן ולכבד נכסי תרבות בעת עימותים מזוינים בינלאומיים ומקומיים;
- לשקול להוסיף אתרים לרשימה הבינלאומית של נכסי תרבות הנמצאים תחת הגנה מיוחדת ולהשיג הגנה לנכסים אלה;
- לשקול סימונם של מבנים חשובים ואתרים בעלי חשיבות תרבותית בתמרור הגנה מיוחד אשר נקבע במסגרת ההגנה;
- להקים יחידות מיוחדות אשר תפעלנה במסגרת הכוחות המזוינים ואשר תהיינה אחראיות להגנת נכסי תרבות;
- להטיל עונשים על הפרות של האמנה ולקדם את המודעות להוראות האמנה בציבור ובמגזרי אוכלוסייה מסוימים כגון אנשי מקצוע בתחום המורשת התרבותית, הצבא או רשויות אכיפת החוק.
מדינת ישראל חתומה על אמנת האג להגנת נכסי תרבות בעת עימות מזוין מאז 14 במאי 1954.
