אליאס פריג'

אליאס פריג'
الياس فريج
	ראש הממשלה שמעון פרס עם ראש עיריית בית לחם אליאס פרייג' (מימין) וראש עיריית ירושלים טדי קולק (משמאל), במסיבת קוקטייל לכבוד חג המולד, בבית לחם. 24 בדצמבר 1984
לידה	1918; בית לחם, פלשתינה (א"י)
פטירה	29 במרץ 1998 (בגיל 80 בערך); עמאן, ירדן
מדינה	הרשות הפלסטינית
תפקיד	ראש עיריית בית לחם (1972–1997); שר התיירות והעתיקות (5 במרץ 1994–8 במאי 1996); שר התיירות והעתיקות (16 במאי 1996–9 באוגוסט 1998) ;

אליאס פריג' (בערבית: الياس فريج; 1918 – 29 במרץ 1998) היה פלסטיני נוצרי אורתודוקסי אשר שימש כראש עיריית בית לחם בין השנים 1972–1997.

קורות חייו

אליאס פריג' נולד ב-1918 למשפחה מבוססת אשר ישבה בבית לחם מאות בשנים. הוא סיים לימודי תיכון בבית ספר קתולי בירושלים בשנת 1940. בתחילת שנות ה-50 עמד בראש מפעל צדקה בשם "מיסיון ארץ הקודש", במימון נוצרים אמריקאים פרסביטריאנים. בשנת 1960, בזכות מעמדו רב ההשפעה בבית לחם כבעל חנויות רבות לממכר מזכרות, נבחר לכהן כחבר מועצת העיר, תחת השלטון הירדני. הוא המשיך לשמש כחבר מועצה אף לאחר מלחמת ששת הימים, תחת שלטון ישראל. לפריג' היה מפעל גדול למזכרות מצדפים ועץ זית שייצא בשנת 1970 ב-140,000 דולר. ביולי 1971 הוא נבחר ליו"ר לשכת המסחר של בית לחם^[1].

בעקבות מותו של אליאס בנדק, ראש עיריית בית לחם, מספר ימים לפני הבחירות לראשות העירייה ב-2 במאי 1972, החליטו אנשי רשימתו לבחור בפריג' כמועמדם לראשות העיר^[2]. פריג' נחשב למועמד בעל סיכויים נמוכים^[3] ובבחירות היה פריג' שלישי במספר הקולות שקיבל^[4]. אולם ארבעה מאנשי רשימתו של פריג' נבחרו למועצת העיר^[5] ופריג' הצליח לגבש קואליציה של חמישה מתוך תשעת הנבחרים ולהיבחר לראשות העיר^[6].

מעת בחירתו לא נערכו עוד בחירות מוניציפליות בבית לחם. פריג' הודיע על התפטרות מתפקידו בתחילת יוני 1980 בעקבות הטמנת מטעני הנפץ במכוניות ראשי הערים של שכם ורמאללה על ידי המחתרת היהודית^[7], אולם הוא חזר בו ונותר בתפקיד ראש עירייה עד שהתפטר על רקע מצבו הבריאותי בחודש מאי 1997. פריג' היה ראש העירייה היחיד בגדה המערבית אשר לא הודח ממשרתו על ידי הממשל הצבאי הישראלי. הוא אף היה ראש העיר היחיד אשר לא הזדהה עם הפת"ח ואשר לא הודח ממשרתו בעקבות הקמת הרשות הפלסטינית.

לאורך 25 שנים בהן כיהן כראש עירייה ניצל פריג' את קשריו הבינלאומיים כדי לגייס תמיכה כלכלית למפעלי תשתית, כולל בניית בתי ספר, בנייני מינהל ומערכות מים בתחומי בית לחם. בזכות יוזמותיו קשרה בית לחם קשרי ערים תאומות עם אתונה, קורדובה ואסיזי. פריג' אף שימש כיושב ראש חבר הנאמנים של אוניברסיטת בית לחם ונשיא לשכת המסחר המקומית. הוא נסע לעיתים תכופות למדינות שונות בעולם, והיה חבר בצוות המשא ומתן הפלסטיני לוועידת השלום במדריד בשנת 1991. בשנת 1995 מונה לשר התיירות והעתיקות ברשות הפלסטינית, משרה שבה החזיק עד לשנת 1997.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליאס פריג' בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ יו"ר חדש ללשכת המסחר בבית לחם, דבר, 26 ביולי 1971
^ תופיק חורי, המועמדים בבית־סאחור מבקשים להפוך מחנה לבי"ח, דבר, 30 באפריל 1972
^ קאסם זייד ויוסי רחמן, 88% – הצבעת־שיא ביהודה, על המשמר, 3 במאי 1972
^ יעקב ארז, רק 4 ראשי עיריות נבחרו מחדש בבחירות ביהודה, מעריב, 3 במאי 1972
^ תופיק חורי, כרים כלף מוצע לראשות רמאללה, דבר, 7 במאי 1972
^ תופיק חורי, אליאס פריג' עתיד להיבחר לראש עיריית בית־לחם, דבר, 12 במאי 1972
^ תגובות גינוי וזעזוע בישראל, דבר, 3 ביוני 1980
עזרא ינוב, פרג' ושאווה: לא נחזור בנו מהתפטרותינו, מעריב, 5 ביוני 1980

[1] יו"ר חדש ללשכת המסחר בבית לחם, דבר, 26 ביולי 1971

[2] תופיק חורי, המועמדים בבית־סאחור מבקשים להפוך מחנה לבי"ח, דבר, 30 באפריל 1972

[3] קאסם זייד ויוסי רחמן, 88% – הצבעת־שיא ביהודה, על המשמר, 3 במאי 1972

[4] יעקב ארז, רק 4 ראשי עיריות נבחרו מחדש בבחירות ביהודה, מעריב, 3 במאי 1972

[5] תופיק חורי, כרים כלף מוצע לראשות רמאללה, דבר, 7 במאי 1972

[6] תופיק חורי, אליאס פריג' עתיד להיבחר לראש עיריית בית־לחם, דבר, 12 במאי 1972

[7] תגובות גינוי וזעזוע בישראל, דבר, 3 ביוני 1980
עזרא ינוב, פרג' ושאווה: לא נחזור בנו מהתפטרותינו, מעריב, 5 ביוני 1980

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]


ראש הממשלה שמעון פרס עם ראש עיריית בית לחם אליאס פרייג' (מימין) וראש עיריית ירושלים טדי קולק (משמאל), במסיבת קוקטייל לכבוד חג המולד, בבית לחם. 24 בדצמבר 1984
לידה	1918 בית לחם, פלשתינה (א"י)
פטירה	29 במרץ 1998 (בגיל 80 בערך) עמאן, ירדן
מדינה	הרשות הפלסטינית
תפקיד	ראש עיריית בית לחם (1972–1997) שר התיירות והעתיקות (5 במרץ 1994–8 במאי 1996) שר התיירות והעתיקות (16 במאי 1996–9 באוגוסט 1998)