אימפקט פקטור

אִימְפַּקְט פַקְטוֹר (Impact Factor או גורם ההשפעה) הוא מדד להערכת מידת החשיבות של כתבי עת מדעיים, על בסיס מספר הציטוטים של מאמר. ככל שגורם ההשפעה גבוה יותר כך עולה יוקרת כתב העת. למדד יש גם השפעה על ההערכה האקדמית של חוקרים: חוקר המפרסם בכתב עת בעל גורם השפעה גבוה יותר, יקבל יותר הזדמנויות בקריירה שלו. כמו כן משמש המדד ספרנים לקבלת החלטות בכל הקשור לרכש של כתבי עת.

חישוב המדד

המדד מחושב מדי שנה מאז 1960 על ידי המכון למידע מדעי (ISI), שמפרסם את התוצאות ב"Journal Citation Reports" (‏JCR) בשתי מהדורות (מהדורת מדע ומדעי החברה). המדד נסמך על שני בסיסי נתונים, "Social Sciences Citation Index" (עבור מדעי החברה) ו"Science Citation Index" (עבור רפואה, הנדסה ומדעי הטבע). שני המאגרים, הידועים גם בשם Web of Science, מכסים למעלה מ-33,000 כתבי עת מכ-60 מדינות.^[1]

הדירוג מחושב על פני תקופה של שלוש שנים. כמו כן הוא מחושב ביחס למספר הכולל של המאמרים שפורסמו בכתב העת. לדוגמה, האימפקט פקטור לשנת 2003 לכתב עת X יחושב כך:

$A$ הוא מספר הפעמים שמאמרים שפורסמו בכתב העת בשנים 2001–2002 צוטטו בכתבי עת הכלולים באינדקס 2003.
$B$ הוא מספר המאמרים "בני ציטוט" ("citable items", כלומר מאמרים, ביקורות או הערות) הכולל שפורסמו בכתב העת בשנים 2001–2002.
האימפקט פקטור של כתב העת לשנת 2003 יהיה ${\frac {A}{B}}$ .

המדד הוא תלוי-תחום, ואינו אבסולוטי. לדוגמה, אחוז הציטוטים בשנתיים הראשונות לקיומו של מאמר ביחס לסך הציטוטים שיקבל המאמר במהלך חייו נע בין 1-3 אחוזים במתמטיקה ופיזיקה ל-5-8 במדעים הביולוגיים.^[2] משום כך הוא משמש בעיקר בתחום מדעי הטבע והרפואה. עיתונים רפואיים מקבלים לרוב ערכים גבוהים במיוחד. כך למשל, מתגאה ה-New England Journal of Medicine באימפקט פקטור של 52, בעוד שמספר כתבי עת המתמחים בתחומים מסוימים מקבלים מדד נמוך מ-5.

שלושת כתבי העת, Nature ,Science ו-cell נחשבים ליוקרתיים. בשנת 2011 האימפקט פקטור של Nature היה 52, של Science היה 49 ושל cell היה 32.

ביקורת

מבקרי המדד, בהם ד"ר יוג'ין גארפילד ממציא המדד,^[3] טוענים כי נעשה בו שימוש לא נכון ולעיתים גם מניפולטיבי.^[4]^[5]^[6] בין היתר נטען שחלון הזמן עליו מבוסס המדד הוא קצר מדי ותלוי תחום - במיוחד במחקר חלוצי, שהחשיבות שלו עשויה להתברר רק לאחר מספר שנים. חברת תומסון רויטרס, הבעלים הנוכחיים של המכון המפרסם את המדד, קראה לקהילה האקדמית בין היתר שלא להשתמש במדד לשם הערכת איכות חוקרים, וכן שלא להשוות בין כתבי עת שלא מאותה קטגוריה. בנוסף, מחקרים אחדים טענו שכתבי עת המפרסמים מאמרים בגישה פתוחה, זוכים לציטוטים בשיעור גבוה יותר.^[7] במקביל לביקורות נוצרו מדדים חדשים למטרות שונות כגון: h-index, מדד ה–SRI, ומדדים נוספים שנועדו להערכת כתבי עת כגון Eigenfactor.‏^[8]

ציטוט בכפייה

אחד הביטויים של מניפולציות במדדים מבוססי ציטוטים הוא ציטוט בכפייה: הוא מתרחש כאשר עורכים של כתבי עת אקדמיים מאלצים מחברי כתבי יד להוסיף ציטוטים לכתב העת המפרסם, או למאמרים שפרסם העורך, למרות שאין הם תורמים לכתב היד. בסוף 2019, הודיעה ההוצאה לאור אלסוויר שהיא חוקרת מאות מקרים של ציטוט בכפייה^[9]. בתחילת 2020, כתב העת nature פרסם מקרה שבו עורך אילץ מחברים להוסיף עשרות ציטוטים למאמרים שלו, במשך שנים רבות. העובדה שמחברים רבים כל-כך שיתפו פעולה עם העורך, במשך זמן רב כל-כך, זעזעה את הקהילה האקדמית^[10].

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אימפקט פקטור בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של אימפקט פקטור (באנגלית)
ציטוטים והערכה מדעית, בלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב
List of ranking (by field) and impact factor by Science Watch
Journal Citation Reports

הערות שוליים

^ Web of Knowledge Real Facts Quality and Quantity
^ Erjen van Nierop (2009). "Why do statistics journals have low impact factors?". Statistica Neerlandica. 63 (1): 52–62. doi:10.1111/j.1467-9574.2008.00408.x.
^ The History and Meaning of the Journal Impact Factor
^ אלמוג, תמר ואלמוג, עוז, אובססיית המדידה - משבר הדירוגים, כל שקרי האקדמיה : מה התקלקל במודל האוניברסיטאי ומה יחליף אותו, ידיעות ספרים, 2020, עמ' 245-270, מסת"ב 978-965-564-948-2
^ Preserving the Integrity of The Journal Impact Factor Guidelines from the Scientific business of Thomson Reuters
^ פנל בנושא מדדים להערכת כתבי עת בהשתתפות נציגים מ- Thomson Reuters, Eigenfactor, MESUR
^ Comparing the Impact of Open Access (OA) vs. Non-OA Articles in the Same Journals
^ יפה אהרוני, מדדים חדשים למצוינות מדעית ולהערכת כתבי עת בלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב
^ Dalmeet Singh Chawla, Elsevier investigates hundreds of peer reviewers for manipulating citations, Nature 573, 2019-09-10, עמ' 174 doi: 10.1038/d41586-019-02639-9
^ Richard Van Noorden, Highly cited researcher banned from journal board for citation abuse, Nature, 2020-02-06 doi: 10.1038/d41586-020-00335-7

[1] Web of Knowledge Real Facts Quality and Quantity

[2] Erjen van Nierop (2009). "Why do statistics journals have low impact factors?". Statistica Neerlandica. 63 (1): 52–62. doi:10.1111/j.1467-9574.2008.00408.x.

[3] The History and Meaning of the Journal Impact Factor

[4] אלמוג, תמר ואלמוג, עוז, אובססיית המדידה - משבר הדירוגים, כל שקרי האקדמיה : מה התקלקל במודל האוניברסיטאי ומה יחליף אותו, ידיעות ספרים, 2020, עמ' 245-270, מסת"ב 978-965-564-948-2

[5] Preserving the Integrity of The Journal Impact Factor Guidelines from the Scientific business of Thomson Reuters

[6] פנל בנושא מדדים להערכת כתבי עת בהשתתפות נציגים מ- Thomson Reuters, Eigenfactor, MESUR

[7] Comparing the Impact of Open Access (OA) vs. Non-OA Articles in the Same Journals

[8] יפה אהרוני, מדדים חדשים למצוינות מדעית ולהערכת כתבי עת בלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב

[9] Dalmeet Singh Chawla, Elsevier investigates hundreds of peer reviewers for manipulating citations, Nature 573, 2019-09-10, עמ' 174 doi: 10.1038/d41586-019-02639-9

[10] Richard Van Noorden, Highly cited researcher banned from journal board for citation abuse, Nature, 2020-02-06 doi: 10.1038/d41586-020-00335-7

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]