פדרציית האיגודים המקצועיים האוסטרית
פדרציית האיגודים המקצועיים האוסטרית (גרמנית: Österreichischer Gewerkschaftsbund; ראשי תיבות: ÖGB) היא ארגון העובדים הוולנטרי הגדול באוסטריה, המאגד תחתיו 1.2 מיליון עובדים (להבדיל מ"לשכת העבודה" בה חייבים העובדים באוסטריה להיות חברים על פי חוק). הארגון הוקם בשנת 1945. לארגון כ-850 הסכמים קיבוציים ענפיים, המקיפים כ-95% מהעובדים באוסטריה. מדי שנה מקיים הארגון משא ומתן לעדכונם של כ-450 הסכמים.
 | |
 | |
| מדינה |
אוסטריה  |
|---|---|
| מטה הארגון |
וינה |
| חברים |
1,200,889 (נכון ל־2016) |
| יושב ראש |
וולפגאנג קאציאן |
| תקופת הפעילות |
1945–הווה (כ־79 שנים) |
|
www | |
  | |
זהו ארגון פוליטי וא-מפלגתי. יש בו ייצוג לחברי המפלגות השונות באוסטריה, בייחוד הסוציאל-דמוקרטית והנוצרית, אך גם קומוניסטים, ירוקים והשקפות אחרות. הארגון הוא בעל השפעה בקרב חברי פרלמנט, שחלקם אף חברים בו, ומקדם שינויי חקיקה ומדיניות. אחד האופנים לפעילותו הפוליטית של הארגון הוא "הברית החברתית" - שולחן עגול בו יושב הארגון יחד עם לשכות המעסיקים, החקלאים והעבודה. ההסכמים הקיבוציים הנחתמים בשולחן העגול, מחייבים את כלל המשק, היות שכלל המעסיקים חברים בלשכות המעסיקים או החקלאים על פי חוק.
היסטוריה
עריכהעד מלחמת העולם השנייה
עריכהאיגודים מקצועיים מקומיים החלו להופיע באוסטריה בשנות הארבעים של המאה ה-19, ובשנות ה-70 של אותה מאה הצליחו לקבל הכרה חוקית. רק בסוף המאה ה-19 החלו האיגודים להפוך מארגונים מקומיים לארגונים ארציים, ונאבקו עבור חופשה בימי ראשון, יום עבודה בן עשר שעות, ושיפור תנאי הבטיחות וביטוח הפועלים מפני פציעות. התחזקות האיגודים העלתה את השכר וצמצמה את יום העבודה. במהלך תקופת הרפובליקה הראשונה נחקקו חוקים כחוק מועצות העבודה (1918), חוק ההסכמים הקיבוציים (1919), והקמת לשכת העובדים (1920). האיגודים המקצועיים באותה התקופה היו מאוגדים תחת מסגרות פוליטיות מפלגתיות ולאומיות - איגוד סוציאל-דמוקרטי, איגוד נוצרי ואיגוד לאומי-גרמני, אשר פעלו זו כנגד זו כשהן מחלישות את תנועת הפועלים האוסטרית. בנוסף לכך הוקמו ארגוני עובדים שכונו "צהובים", אשר אורגנו על ידי המעסיקים ושימשו בעיקר לשבירת שביתות.
החל משנות ה-20 של המאה ה-20, כוחות שמרניים ואריסטוקרטיים ניסו לפגוע בזכות ההתאגדות של העובדים. ב-1934 השתמשה הממשלה בצבא כנגד פועלים מפגינים, במה שהיה מלחמת אזרחים קצרה, שבסופה אסרה הממשלה על קיום איגודי עובדים חופשיים ועל זכות השביתה, והקימה ארגון עובדים יחיד שנציגיו נבחרו על ידיה. ב-1938 עם סיפוח אוסטריה על ידי הנאצים אולצו העובדים האוסטרים להיות מיוצגים על ידי "חזית העבודה" הנאצית. פעילי איגוד מקצועי אוסטרים רבים נרדפו על ידי המשטר הנאצי והושמו במחנות ריכוז.
עוד במהלך המלחמה תכננו פעילי האיגוד המקצועי את הקמתו של איגוד מקצועי כללי ומאוחד, לכשתתבע אוסטריה את עצמאותה מחדש, וזאת לאור הניסיון הרע של החלשת תנועת הפועלים האוסטרית באמצעות שיסוי האיגודים השונים זה בזה. חולשה אשר החלישה את התנועה נוכח התגברות הפאשיזם אשר שטף אותה, וכמעט וחיסלה כליל. באפריל 1945, התכנסו פעילי איגוד מקצועי סוציאל-דמוקרטים, נוצרים וקומוניסטים והקימו באופן רשמי את הפדרציה הפועלת עד היום. מדינות מעטות בלבד באירופה הצליחו לכונן ארגון עובדים מאוחד, בדומה לפדרציה האוסטרית.
מבנה
עריכה
אחת לארבע שנים מתכנס הקונגרס הלאומי של הפדרציה, המוסד העליון מבין מוסדותיה הדמוקרטיים הבוחר את יו"ר הארגון ואת סגניתו המהווה גם את יו"ר חטיבת הנשים של הארגון. כמו כן בוחר הקונגרס את הנהגת הארגון ואת ועדת הביקורת. ההנהגה מונה את נציגי כלל הארגונים החברים בארגון, יחד עם נציגות מחלקות הנשים, הצעירים והפנסיונרים.
בעבר היו חברים בארגון 16 איגודים אך כיום הארגון מחולק לשבעה איגודים ענפיים. בדומה להסתדרות הכללית, ובשונה מרוב האיגודים בעולם - העובדים החברים בארגון חברים ומשלמים לארגון הגג, ולא לאיגוד המקצועי הסקטוריאלי בו הם עובדים. האיגודים המקצועיים החברים בארגון הם:
- GPA-DJP - איגוד העובדים השכירים בסקטור הפרטי, ועובדי הדפוס, העיתונאות ותעשיית הנייר
- GÖD - איגוד עובדי המגזר הציבורי
- younion - איגוד העובדים המוניציפליים, האמנות, המדיה, הספורט והפרילנסרים
- GBH - איגוד עובדי הבניין והעץ
- vida - איגוד עובדי התעבורה והשירותים
- GPF - איגוד עובדי הדואר והטלקום
- PRO-GE - איגוד עובדי הייצור
לקריאה נוספת
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פדרציית האיגודים המקצועיים האוסטרית
פדרציית האיגודים המקצועיים האוסטרית, ברשת החברתית פייסבוק- ניצן צבי כהן, כמו משפחה מורחבת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 בספטמבר 2016
קישורים חיצוניים
עריכה
- פדרציית האיגודים המקצועיים האוסטרית, ברשת החברתית פייסבוק