מסע בזמן

מסע בזמן הוא פעילות היפותטית של מסע אל העבר או אל העתיד. מסע בזמן הוא מושג מוכר מאוד בפילוסופיה ובספרות, בעיקר בספרות המדע הבדיוני. בספרות, מסע בזמן מושג בדרך כלל באמצעות מכשיר היפותטי הנקרא מכונת זמן. הרעיון של מסע בזמן צבר פופולריות בזכות הרומן של הרברט ג'ורג' ולס משנת 1895, "מכונת הזמן".

העמוד הראשון של הספר מכונת הזמן

אין ודאות האם מסע בזמן אל העבר אפשרי מבחינה פיזיקלית. מסע כזה, אם בכלל אפשרי, עשוי לעורר שאלות בנוגע לסיבתיות. מסע בזמן קדימה, מחוץ לתפיסת זמן הרגילה, הוא תופעה שנצפית באופן נרחב ומובנת היטב במסגרת תורת היחסות הפרטית והכללית. עם זאת, לא ניתן בעזרת הטכנולוגיה הנוכחית לגרום לגוף אחד להתקדם או להתעכב יותר מכמה אלפיות השנייה ביחס לגוף אחר. בנוגע למסע אחורה בזמן, אפשר למצוא פתרונות בתורת היחסות שמאפשרים זאת, כמו חור שחור מסתובב. מסע לנקודה שרירותית במרחב-זמן זוכה לתמיכה מוגבלת מאוד בפיזיקה תאורטית, ונקשר בדרך כלל רק עם מכניקת הקוונטים או חורי תולעת.

הקדמה

מסע בזמן בקנה מידה קטן, בצורת התארכות זמן, כבר הודגם פעמים רבות במעבדה. ואולם, ביצוע התארכות זמן משמעותית עבור בני אדם תתאפשר רק כאשר ניתן יהיה להגיע למהירות תנועה קרובה למהירות האור, או להתקרב לשדה כבידה חזק דיו כדוגמת השדה בקרבת חורים שחורים.

מסע בזמן דרך לולאה דמוית-זמן או חור תולעת הוא עדיין היפותטי, ויש הטוענים שהוא איננו אפשרי, בין השאר משום שהוא מאפשר מסע אחורה בזמן. מצד שני, להשערה כי מסע אחורה בזמן איננו אפשרי, הקרויה "השערת שמירת הכרונולוגיה", אין עדיין ראיות ניסיוניות או אפילו סיבות תאורטיות. למעשה, ההתנגדות היחידה לסוג כזה של מסע בזמן נובעת מהאפשרות שהוא יוביל לפרדוקסים אונטולוגיים, הקרויים "פרדוקסים של מסע בזמן". בעיות אלו לא מונעות ממסע בזמן, על גרסאותיו השונות, להופיע כמוטיב מרכזי בספרות המדע הבדיוני, ובסרטי הקולנוע של ז'אנר זה.

הפיזיקאי עמוס אורי זכה להתעניינות התקשורת הפופולרית לאחר שפרסם בשנת 2005 בעיתון המדעי Physical Review Letters מאמר שהציג לטענתו מודל ריאלי למסע בזמן^{[דרוש מקור]}.

התארכות זמן

ערך מורחב – התארכות הזמן

התארכות זמן יחסותית

התארכות זמן יחסותית. השעון האדום מתקדם בקצב איטי יחסית לשעון הכחול

תורת היחסות הפרטית טוענת ששעונו של צופה הנע במהירות גבוהה מתקדם בקצב נמוך יחסית לצופה במנוחה. לתופעה זו קוראים התארכות זמן יחסותית, וניתן להדגים אותה בעזרת חלקיקים הקרויים מיואונים. זמן החיים הממוצע של מיואונים הוא 2.2 מיקרו-שניות, כלומר אם הם נעים במהירות קרובה מאוד למהירות האור אז המרחק הממוצע שהם יעברו עד להתפרקותם יהיה 660 מטר. אולם, מיואונים רבים שנוצרים באטמוספירה בגובה של עשרות קילומטרים, כתוצאה מפגיעת קרינה קוסמית באוויר, מגיעים עד פני כדור הארץ. אצל מיואונים אלו אשר נעים במהירות קרובה מאוד למהירות האור חלה התארכות זמן. תוצאה דומה מושגת בניסויי האצת מיואונים, והיא תיושם במאיצי חלקיקים עתידיים על מנת להגדיל את זמן החיים של המיואונים.

התארכות זמן יחסותית הופכת למסע בזמן כאשר הצופה הנע והצופה הנייח נפגשים. ניתן להדגים תוצא זה בעזרת פרדוקס התאומים, שבו אחד מתוך זוג תאומים הוא אסטרונאוט היוצא למסע בחלל במהירות גבוהה, ואילו אחיו נשאר על פני כדור הארץ. עבור האסטרונאוט שנע במהירות גבוהה תתרחש התארכות זמן, ובעת המפגש המחודש שלהם, עם חזרתו מהמסע, הוא יהיה צעיר יותר מהתאום השני. אישוש לתופעה זו התקבל בעזרת שעון אטומי שהוצב במטוס סילון אשר הקיף את כדור הארץ. פרדוקס זה תואר ושומש בסרט "בין כוכבים" של כריסטופר נולאן.

התארכות זמן כבידתית

ערך מורחב – התרחבות זמן כבידתית

על פי תורת היחסות הכללית, התארכות זמן כבידתית מתרחשת עבור גוף שנמצא בשדה כבידה חזק. כך למשל, עבור גוף שנמצא סמוך לאופק האירועים של חור שחור, הזמן חולף בקצב איטי יחסית לגוף רחוק מאופק האירועים. תאום שהתקרב לאופק אירועים של חור שחור מבלי לחצות אותו, וחזר לבסיס האם שלו, יהיה צעיר יותר מאחיו שלא ערך את המסע, כלומר התרחש מסע בזמן.

ככל שהגוף נמצא בשדה כבידה חזק יותר כך התארכות הזמן גדולה יותר, וניתן לומר על גוף שנמצא על אופק האירועים עצמו כי הזמן בשעונו עצר יחסית לצופה מרוחק. אם הגוף נכנס פנימה לאופק האירועים, אז הוא חווה התארכות זמן נוספת ככל שהוא מתקרב לסינגולריות במרכז החור השחור, וכאשר הוא מגיע לסינגולריות עצמה אז הזמן בשעונו עוצר יחסית לכל צופה שהוא, הן בתוך החור השחור הן מחוצה לו. תופעה זו מובילה לפרדוקס, שהשערת הצנזורה הקוסמית אמורה להגן עלינו מפניו.

גם בשדה כבידה חלש מתרחשת התארכות זמן. ניתן לומר למשל שהזמן על פני כדור הארץ נע בקצב איטי מאשר הזמן בתחנת החלל הבינלאומית, ואפילו ניתן למדוד התארכות זמן על פני הקרקע יחסית לגג של גורד שחקים. התארכות זמן כזו נמדדה בניסוי בעזרת אפקט מסבאואר, שמאפשר מדידה מדויקת של שינוי בקצב זרימת הזמן. ביישומים בהם נדרש דיוק גבוה במדידת הזמן, כמו במערכת ה-GPS, יש לקחת את התארכות הזמן הכבידתית בחשבון.

Die Erwartete‏- "האחת המיועדת" ; ציור מאת פרדיננד גאורג ואלדמולר, 1860. ציור מסוים הזה היה נושא להשערות ותיאוריות רבות בקרב חובבי מסע בזמן שטענו שהאישה המצוירת אוחזת בטלפון סלולרי וגולשת בו, בזמן הליכתה, טכנולוגיה מודרנית שאינה מתאימה לתקופה שבה צויר, במחצית המאה ה-19. למעשה, היסטוריונים של האמנות הצביעו על כך שמדובר בספר תפילה קטן, האופייני לאותה תקופה.

לולאות דמויות-זמן

ערך מורחב – לולאת זמן

לולאה דמוית-זמן היא מסלול סגור במרחב-זמן, כלומר מסלול שבו נקודת המוצא ונקודת הסיום זהות. מסלול כזה אפשרי בתורת היחסות הכללית במקרים מיוחדים. קיומה של לולאה דמוית-זמן מצביע על אפשרות של מסע אחורה בזמן, משום שתנועה כזו מתחייבת במסלול סגור שבו נקודת ההתחלה ונקודת הסיום נמצאות בזמן זהה.

חורי תולעת

ערך מורחב – חור תולעת

חור תולעת הוא מבנה המתואר על ידי מרחב-זמן מיוחד, שקיומו אפשרי מנקודת מבטה של תורת היחסות הכללית. בהיותו "מסדרון" המקשר בין נקודות שלולא קיומו היו רחוקות מאוד זו מזו, ניתן להתייחס לחור תולעת בתור "קיצור דרך" ביקום. על מנת שחור התולעת יהיה גוף יציב, עליו להיות בנוי מחומר בעל מסה שלילית. בהתאם לתורת הקוונטים חומר כזה יכול להתקיים, למשל בצורת חלקיקים וירטואליים, אך לא ברור אם חומר בעל מסה שלילית יכול להתקיים למשך זמן רב. כלומר, לא ברור אם חור תולעת יכול להיות מבנה יציב.

בהנחה שחור תולעת יציב יכול להתקיים, ניתן לבצע בעזרתו מסע אחורה בזמן. נניח שחור תולעת מחבר בין שני תאומים. אחד מהם, האסטרונאוט, יוצא למסע בחלל במהירות גבוהה וגורר פתח אחד של חור התולעת בחללית, ואילו אחיו המדען נשאר על פני כדור הארץ עם הפתח השני. חור התולעת יכול להיות קצר ביותר, ולצורך ההסבר ניתן אפילו להניח ששני האחים מחזיקים ידיים דרך חור התולעת לכל אורך המסע, כלומר הזמן בשני קצותיו של חור התולעת מסונכרן. כאשר האסטרונאוט חוזר לכדור הארץ, אז בהתאם לפרדוקס התאומים חלף בשעונו זמן קצר מאשר בשעונו של אחיו. כעת, המדען שנשאר על פני כדור הארץ, או כל אדם אחר שנשאר עמו, יכול לעבור דרך חור התולעת מהצד של האסטרונאוט אל הצד של המדען, שעדיין מחזיק את ידו של האסטרונאוט, ובכך לחזור אחורה בזמן.

לדוגמה, האסטרונאוט יצא למסע בשנת 2100 וחזר לבית אחיו, על פני כדור הארץ, כאשר בשעונו (של האסטרונאוט) השנה הייתה 2101. אולם, על פי פרדוקס התאומים, בשעונו של המדען חלף זמן רב יותר. נניח שעל פני כדור הארץ חלפו חמישים ואחת שנה ולכן בשעונו של המדען השנה היא כבר 2151. המדען, שנותר בביתו, יכול כעת להיכנס לחור התולעת הפתוח מהצד של האסטרונאוט וכך לחזור לכדור הארץ של שנת 2101, ולפגוש את עצמו צעיר יותר. בצורה זו הוא חוזר חמישים שנה אחורה בזמן. יש לשים לב שהמסע אחורה בזמן מוגבל לזמן בו יצא האסטרונאוט למסע, ולעולם לא ניתן לחזור לזמן שלפני בניית חור התולעת עצמו. כהמשך לאותה דוגמה, יכול אדם על פני כדור הארץ בשנת 2151, לחזור בזמן דרך חור התולעת הפתוח לכדור הארץ של שנת 2101 ולפגוש שם את סבו.

פרדוקסים של מסע בזמן

ערך מורחב – פרדוקס של מסע בזמן

מסע אחורה בזמן, גם אם הוא אפשרי מבחינה פיזיקלית, עלול להביא למספר פרדוקסים אונטולוגיים, כלומר להצביע על חוסר ההבנה שלנו את העולם. כך למשל, לפי פרדוקס הסבא, המהווה את אחד הפרדוקסים של מסע בזמן, אדם נוסע לאחור בזמן והורג את סבו קודם שיפגוש את רעייתו, סבתו של הנוסע. כתוצאה מכך הוא לא אמור להיוולד, משמע הסבא לא יכול להירצח, שכן אין בעצם מי שיחזור בזמן ויעשה זאת. שתי הדרכים המקובלות להתמודד עם פרדוקסים אלו הן להניח שמסע אחורה בזמן איננו אפשרי ("השערת שמירת הכרונולוגיה"), או לחלופין להניח שמסע אחורה בזמן אפשרי והפרדוקסים יסתדרו בדרך שהיא מעבר ליכולת הבנתנו, או לפחות מעבר ליכולת הבנתנו הנוכחית.

אפשרות נוספת להתמודד עם פרדוקסים של מסע בזמן מתבססת על אחד הפירושים של תורת הקוונטים. על פי פירוש זה, הקרוי פירוש העולמות המרובים, מתרחשת התפצלות של ההיסטוריה בכל רגע שמתרחש אירוע קוונטי. ההתפצלות מוכתבת לפי פונקציית הגל באותו רגע. בהקשר של מסע אחורה בזמן, מושגת כאן דרך להימנע מפרדוקסים. כך למשל, ייתכן שאותו אדם שחוזר אחורה בזמן והורג את סבו, ממשיך בהיסטוריה אחרת, ולא בהיסטוריה שבה הוא נכנס למכונת הזמן. ההיסטוריה החדשה שלו מתרחשת במקביל להיסטוריה המקורית שממנה הוא יצא, כלומר היא מצויה בעולם מקביל.

מצב המחקר הנוכחי בכלל, וחוסר קיומה של תורת כבידה קוונטית בפרט, מונעים מאיתנו בשלב זה להתמודד עם השאלה המסקרנת לגבי האפשרות לנוע אחורה בזמן, ולהכריע לגבי קיומו או אי קיומו של חץ זמן מקרוסקופי מוגדר.

מסע בזמן בתרבות

ספרות

• "אל אנאקרונופטה" (1887) מאת אנריקה גספר אי רימבאו - הרומן הראשון שבו מוצג רעיון מכונת הזמן.
• "מכונת הזמן" (1895) מאת הרברט ג'ורג' ולס - נחשב ליצירת מופת בתחום זה. הספר עובד למספר סרטים בשם זה.
• "ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור" (1889) מאת מארק טוויין
• "קץ כלזמן" (1955) מאת אייזק אסימוב
• "בהילוך חוזר" (1986) מאת קן גרימווד - מתאר מסע בזמן בו הגיבור מת ומתעורר שוב כשהוא צעיר, כך מספר מחזורים, בזה אחר זה.
• סדרת ספרי "נוכרייה" (1991–2021) מאת דיאנה גבלדון - מתאר מסע בזמן לסקוטלנד של 1742.
• הספרים "ספר יום הדין" (1992) ו"מלבד הכלב" (1997) מאת קוני ויליס
• "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן" (1999) מאת ג'יי קיי רולינג - מתאר מסע בזמן בעזרת מחולל זמן.
• "אשתו של הנוסע בזמן" (2003) מאת אודרי ניפנגר - מתאר גבר בעל פגם גנטי הגורם לו לעבור בזמן, ואת בתו שירשה ממנו את אותה תכונה.
• "מכונת הזמן המקרית" (2007) מאת ג'ו הלדמן - מתאר חוקר צעיר לפיזיקה שמגלה בטעות מכונת זמן.
• "חמישה־עשר מעגלי החיים הראשונים של הארי אוגוסט"‏ (2014) מאת קלייר נורת'מתאר - בספר הגיבור מת ומתעורר שוב כשהוא צעיר, כך מחזור אחרי מחזור.

ספרים ישראלים

• סדרת ספרי "מנהרת-הזמן" (1997–2024) מאת גלילה רון־פדר-עמית
• "כהרף עין" (2023) מאת יואב בלום
• סדרת ספרי הקומיקס "הגיע הזמן" (2009–2015) מאת נתנאל ובת-אל אפשטיין

קולנוע

כרזת הסרט "מכונת הזמן" משנת 1960

מכונת זמן הבנויה ממכונית דלוריאן בסרט "בחזרה לעתיד"

• "מכונת הזמן" (1960)
• "זה קרה מחר" (1979)
• "הנימיץ אינה עונה" (1980)
• "רוכב הזמן" (1982)
• "נווט מכוכב אחר" (1986)
• "ההרפתקה המצוינת של ביל וטד" (1989)
• "מסע הכזבים של ביל וטד" (1991)
• "לקום אתמול בבוקר" (1993)
• "טיימקופ" (1994)
• "12 קופים" (1995)
• "הפתן השחור: אחורה וקדימה" (1999)
• "דוני דארקו" (2001)
• "אפקט הפרפר" (2004)
• "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן" (2004) - מבוסס על ספר באותו השם (ראו לעיל).
• "הנערה שקפצה בזמן" (2006)
• "קליק" (2006)
• "נקסט"‏ (2007)
• "אשתו של הנוסע בזמן" (2009) - מבוסס על ספר באותו השם (ראו לעיל).
• "הנסיך הפרסי: חולות הזמן" (2010) - בסרט מתוארים קורותיו של נסיך שבפגיון שלו חול מיוחד המאפשר נסיעה אחורה בזמן.
• "חצות בפריס" (2011) - בסרט זה שבוים על ידי וודי אלן הגיבור מדלג בין ההווה ובין שנות ה-20 של המאה ה-20.
• "לופר" (2012)
• "בין כוכבים" (2014) - בוים על ידי כריסטופר נולאן
• "קצה המחר" (2014)
• "גורל ידוע מראש" (2014)
• "מר פיבודי ושרמן" (2014)
• "אקס-מן: העתיד שהיה" (2014)
• "הנוקמים: סוף המשחק" (2019)
• "טנט" (2020) - בוים על ידי כריסטופר נולאן
• "ביל וטד שורפים ת'זמן" (2020)
• "לתפוס את הבוס" (2020)
• "שנות אור" (2022)
• "היורשים: עלייתה של רד" (2024)

סדרות סרטים

• טרילוגיית סרטי "בחזרה לעתיד".
• סדרת הסרטים "שליחות קטלנית".
• סרטי "מסע בין כוכבים" - "מסע בין כוכבים 4: השיבה הביתה", "מסע בין כוכבים 7: דורות", "מסע בין כוכבים 8: המפגש", "סטארטרק".

טלוויזיה

מכונת הזמן ב"דוקטור הו"

• "רוקי ובולווינקל" (1959–1964)
• "דוקטור הו" (1963 ואילך)
• "מנהרת הזמן" (1966–1967)
• "ספורט בילי ‏ (1980–1981)
• "פונזי וחבורת ימים מאושרים" ‏ (1980–1981)
• "מסעות בזמן" ‏ (1982–1983)
• "זינוק לאתמול" (1989–1993)
• "בחזרה לעתיד" (1991–1992)
• "נערת המחר" (1991–1993)
• "הנוסע בזמן" (1993–1994)
• "הנוסעים בזמן של איי ג'יי" ‏ (1994–1995)
• "שבעה ימים" (1998–2001)
• "כמעט מלאכים" (2007–2010)
• "בראשית" (2007–2011)
• "שליחות קטלנית: יומני שרה קונור" (2008–2009)
• "טרה נובה" (2011)
• "רצף הזמן" (2012–2015)
• "בראשית: עולם חדש" (2012–2013)
• "הפלאש" (2014–2023)
• "זרה" (2014 ואילך)
• "נובמבר 1963" (2016)
• "טיימלס" (2016–2018)
• "הנוסעים בזמן" (2016–2018)
• "אגדות המחר" (2016–2022)
• "אפל" (2017–2020)
• "נסיכת הזמן" (2018–2020)
• "בובה רוסית" (2019 ואילך)
• "אקדמיית המטרייה" (2019–2024)
• " לוקי" (2021 ואילך)
• "מחלקות העיתונים" (2022)
• "הגופה" (2023)

סדרות ישראליות

• "דני וגיל במסע בלתי רגיל" (1974–1975)
• "האי" (2007–2010)
• "דני הוליווד" (2008–2009)
• "ביום שהאדמה רעדה" (2019)

ראו גם

	ספר: מסע בזמן
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

• רשימת סרטי מסע בזמן

לקריאה נוספת

• הנרי אונגר, קולנוע ופילוסופיה, הוצאת דביר, 1991, סעיף יג: "טיול פילוסופי במכונת זמן", עמ' 128–138.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מסע בזמן בוויקישיתוף

• הזמן במבט מהצד, באתר "הידען"
• דורון פישלר‏, מ"בחזרה לעתיד" ועד "לופר": איך צריך להבין את סרטי המסע בזמן?, באתר וואלה, 27 בספטמבר 2012
• עמי בן בסט, מועדון הנוסעים בזמן, פורסם בכתב העת אלכסון, ‏7 במאי 2013
• גליליאו צעיר, ‏להדק חגורות, ממריאים לעתיד…, באתר "הידען", 29 באוקטובר 2016
• אסף קוזין, מדע בין כוכבים: מסע בזמן אל העתיד, באתר ynet, 25 במרץ 2017
• בזכות המתמטיקה: חוקרים הוכיחו היתכנות של מסע בזמן, באתר ynet, 30 באפריל 2017
• מסע בזמן: הפיזיקה של הבלתי אפשרי?, באתר ynet, 28 ביוני 2010
• מסע בזמן: כמה אנחנו קרובים לאפשרות לנסוע בין תקופות?, סרטון באתר יוטיוב, בערוץ של כאן – תאגיד השידור הישראלי
• ״קחו את הזמן״ - על ההיסטוריה של המסע בזמן בפודקאסט ״מינהר הזמן״, "כאן", תאגיד השידור הישראלי
• ירון זילברשטיין‏, אמרנו לכם שאנשים נסעו בזמן - האם מסע בזמן בכלל אפשרי?, באתר וואלה, 18 באוגוסט 2018
• בחזרה לעתיד – האם זה אפשרי?, סרטון באתר יוטיוב
• NOVA Time Travel Episode (באנגלית), סרטון באתר יוטיוב
• Time-Travel by Dr David Deutsch Antenna BBC 1992 (באנגלית), סרטון באתר יוטיוב