כישלון

כישלון הוא מצב שבו לא הושגה מטרה מסוימת של אדם או של קבוצת אנשים. יחד עם זאת, כישלון אינו מצב מנוגד להצלחה, ועל פי רוב מהווה תנאי הכרחי להצלחה.^[1]^[2] הכישלון מהווה חלק בלתי נפרד מחיי האדם, מלידתו ועד למותו.^[2]

קריטריונים לכישלון

הקריטריונים לכישלון תלויים למדי בהקשר שלו, ועשויים להיות יחסיים לצופה מסוים או למערכת אמונות ספציפית. מצב שנתפס ככישלון בעיני אדם מסוים עשוי להיחשב כהצלחה בעיני אדם אחר, במיוחד במצבי תחרות ישירה או במשחק סכום אפס. גם דרגת ההצלחה או חומרת הכישלון במצב מסוים יכולה להיתפס באופן שונה על ידי צופים או משתתפים שונים במשימה. קשה לקבוע בבירור האם מצב מסוים עמד בקריטריון של הצלחה או כישלון, בין השאר גם משום שקיימות הגדרות מעורפלות או שנויות במחלוקת של הקריטריונים עצמם. מציאת קריטריון יעיל וברור, או היוריסטיקה מתאימה, כדי לשפוט הצלחה או כישלון של מצב מסוים, עשויה להיות משימה קשה ומשמעותית בפני עצמה.

סוגי כישלון

כישלון אישי וכישלון קבוצתי

כישלון יכול להיות של אדם יחיד (כישלון אישי), או של קבוצת אנשים בכל סדר גודל שהוא, עד לממדים של אומה (כישלון קבוצתי). יש שכישלון אישי בא לידי ביטוי ככישלון קבוצתי, בסופו של דבר.

כישלון מוחלט, חלקי ויחסי

כישלון יכול להיות מוחלט, חלקי או יחסי. ישנם כמה מקרים שבדרך כלל נחשבים ככישלון מוחלט: במשימות שבהן התוצאה יכולה להיות רק הצלחה או כישלון, הכישלון הוא מוחלט. גם משימות שבהן לא ניתן לתקן את התוצאה נחשבות ככישלון מוחלט. למשל, ניתוח המסתיים במות המנותח תמיד יחשב ככישלון מוחלט.

כישלונות חלקיים אפשריים במשימות בהן קיימות מספר תוצאות אפשריות. במקרים אלו, ייתכן שחלק מהתוצאות יחשבו ככישלון מוחלט, וחלק ככישלון חלקי (וכן לגבי ההצלחה: חלק מהתוצאות ייחשבו הצלחה מלאה וחלק הצלחה חלקית). דוגמאות לרוב לסוג זה של משימות מצויות בתחום הצבאי, כאשר מבצעים צבאיים יכולים להחשב ככישלונות או הצלחות מוחלטים או חלקיים.

כישלון יחסי הוא כאשר התוצאה הרצויה מוגדרת בהשוואה לתוצאות אחרות - אם אישיות (כלומר הביצועים מושווים לביצועים אישיים קודמים), ואם לתוצאות של אנשים או קבוצות אחרות. דוגמה לכישלון יחסי יהיה סרט קולנוע שהכנסותיו לא כיסו את הוצאותיו, או אף כיסו, אך הרוויח הרבה פחות מסרטים אחרים אליהם הוא הושווה.

כישלון אובייקטיבי וכישלון סובייקטיבי

כישלון יכול להיות אובייקטיבי או סובייקטיבי. ניתן לשנות מצבים של כישלון סובייקטיבי בעזרת שינוי תפיסתי או פסיכותרפיה. מצב של כישלון אובייקטיבי יכול להביא לתהליך של הסקת מסקנות. דוגמה לכישלון אובייקטיבי הוא קבלת הציון "נכשל" במבחן. דוגמה לכישלון סובייקטיבי הוא קבלת הציון "טוב" במבחן, על ידי תלמיד שציפה לקבל את הציון "מצוין".

כישלון בתוצאה וכישלון בתהליך

כישלון נתפס באופן שונה בנקודות מבט שונות של מעריכים שונים. יש שמתעניינים רק בתוצאות התהליך של ביצוע המטלה, ולכן יחשיבו כ"כישלון התוצאה" כל ביצוע שלא הוביל לפתרון סופי של בעיה או שלא ענה על צורך שהיה דרוש. יש שמתעניינים יותר ב"כישלון התהליך", שעשוי לקרות גם במצבים בהם הייתה הצלחה בהשלמת המשימה ובתוצאתה, אך תהליך העבודה שהוביל אליה נתפס כלקוי ולא עמד בסטנדרטים המצופים.

סיבות לכישלון

גורמים פסיכולוגיים שנתפסים לעיתים כמשפיעים על כישלון בביצוע משימות בעבודה או בלימודים, עשויים להיות, בין השאר: ערך עצמי נמוך יחסית, פחד מפני הצלחה, נבואה המגשימה את עצמה, נבואה המזימה את עצמה ועוד. סיבות אחרות לכישלון הן למשל תכנון לקוי, חוסר בידע, עומס יתר, טעות או רשלנות בביצוע המטלה, אופטימיות יתרה או חוסר במשאבים.

פחד מפני הצלחה

פחד מפני הצלחה הוא מושג בפסיכולוגיה הקובע שאנשים חוששים משינוי, ונוטים לחיות במסגרות קבועות שהם יוצרים לעצמם.
לדוגמה; אנשים אינם משנים את הדרך הרגילה בה הם עוברים, את אותן פעולות הם עושים בשעות קבועות, אינם חורגים מהתנהגותם ואינם משנים מסגרות חברתיות^[^{דרוש מקור]}. לעיתים התנהגות כזאת נובעת מפחד המונע לבצע שינוי בדפוס הקבוע של החיים. אנשים רואים בהצלחה היגררות להתמודדות למה שנלווה אליה, כגון אחריות, דרישות עצמיות וציפיות החברה מהם, וכתוצאה מכך הם מעדיפים להישאר במצבם הנוכחי המוכר והמאוזן.

כמו כן, התופעה יכולה לנבוע משימור של דימוי עצמי, גבוה או נמוך.

גבוה - ההצלחה מקבעת אדם למסגרת וסטטוס מסוים שאינו רוצה לאבד (הוא מהנדס בכיר, אבל הוא בטח לא סופֵר מוכשר)
נמוך - קיים חשש מקבלת טובות הנאה שנובעות ממעמד או תפיסה מסוימת (לא חושפים את כישרונם ויכולתם מחשש שיהפכו למוכרים ויהיו להם מעריצים רבים)

התמודדות רגשית בעקבות כישלון

מצבים של כישלון יכולים להוביל לתחושות של תסכול, ייאוש, אכזבה וכעס. לא רק זאת אלא שעצם התפיסה של כישלון יכולה להוביל למצבים של חוסר אונים, גם כאשר לא התרחש כישלון בפועל. לדוגמה, נמצא שבהשוואה לתלמידים שהתמודדו עם שאלות קלות במבחן, תלמידים שהתמודדו עם שאלות קשות במיוחד נטו להרים ידיים מהר יותר, למרות שלא ידעו אם ענו תשובה נכונה או שגויה.^[3]

ישנם שני סוגים עיקריים של התמודדות עם כישלון: הפנמה והחצנה.

בתהליך של הפנמה, האדם נוטה לרוב לקחת על עצמו תוצאות של משימה, ובמקרה של כישלון - מאשים את עצמו. לעיתים קרובות תוצאותיו השליליות של תהליך הפנמה הן ביקורת עצמית נוקבת, מנטרה שלילית כגון "אני לעולם לא אצליח", ירידה בערך העצמי ובמוטיבציה, ובמקרים קיצוניים עלולה להיווצר תחושת דיכאון. טיפול באדם שנוטה להפנמה של כישלונות עשוי להיות קשה, בשל הדימוי העצמי הנמוך המוטבע היטב באדם וקשה לשינוי. מצד שני, בתהליך הפנמה ניתן להשלים עם התוצאות בצורה חיובית יותר, וליצור תהליך זהיר של הסקת מסקנות על העצמי ותפקודו, באופן שיתרום להצלחה להבא.

בתהליך של החצנה, האדם נוטה לחפש את הסיבות לכישלון המשימה בגורמים שאינם קשורים בו, ומאשים את הסביבה בכישלון. תוצאות שליליות אפשריות לכך הן חוסר מוכנות לקחת אחריות, מציאת שעיר לעזאזל, קנאה, אגרסיביות כלפי הסביבה, ולעיתים גם אלימות. טיפול באדם שנוטה להחצנה של כישלונות, עשוי להיות קשה, בשל הימנעות האדם מהתמודדות אישית. מצד שני, בתהליך החצנה נמנעת פגיעה בדימוי העצמי של האדם.

תוצאות מעשיות של כישלון

התוצאות של כישלון באות לידי ביטוי במגוון רחב של אופנים, ובטווחי זמן ומרחב שונים - בתלות במהות הכישלון. כישלון של אדם בודד להשיג את מטרתו יכול לשאת תוצאות מיידיות וסופיות, שאינן משפיעות על איש מלבדו היות שהן מסתיימות במותו. (למשל טיסתה האחרונה של אמיליה ארהארט).

אולם רוב הכישלונות האישיים אינם מובילים לתוצאות טראגיות. דוגמה מוכרת לכשלונות אשר אינם משפיעים מעבר לטווח האדם הבודד והטווח הקצר, הם נסיונותיהם הראשונים של תינוקות לצעוד. על אף שבשלבים הראשונים ניסיונות אלו מסתיימים תמיד בכישלון, הרי שההתמדה הופכת את הכשלונות להצלחה. התופעה של רצף של כישלונות שבשילוב עם התמדה הופך להצלחה ידועה ומוכרת.^[1]

כישלון עלול להוביל להסקת מסקנות אישיות כלפי הנכשל, כגון פיטוריו או הדחתו. כישלון מסחרי של מוצר, המתבטא ברווחיות נמוכה שלו או אף בהפסד הנובע מייצורו, יוביל להפסקת ייצורו של מוצר זה. תחקור נסיבות הכישלון נועד להפקת לקחים, ועשוי לשמש גם כבסיס להסקת מסקנות.

עוצמת התגובה תלויה בעוצמת הכישלון. תלמיד שנכשל באחד ממקצועות הלימוד יקבל בדרך כלל הזדמנות למבחן נוסף, אך תלמיד שנכשל בחמישה ממקצועות הלימוד לרוב לא יורשה להמשיך בלימודיו.

כישלונות בולטים במאה ה-20

1912 - אסון הטיטניק. שורה של כישלונות מובילה לטביעתה של אוניית הענק וקיפוח חייהם של 1514 אנשים. הסיבות העיקריות לכישלון היו שורה של כישלונות, העיקריים בהם: רב החובל התעלם מהאזהרות על קרחונים במסלול האונייה, לא בוצע תרגול של הורדת סירות ההצלה, כמות סירות ההצלה תוכננה למחצית מכמות הנוסעים.
1914 - יישום תוכנית שליפן על ידי הלמוט פון מולטקה הצעיר עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה - הוויתור על כיבוש הולנד והקצאת כוחות צבא נוספים לחזית המזרחית הביאו לכך שצרפת לא הוכרעה על ידי גרמניה במהירות (כפי שהתרחש ב-1871), להתמשכות המלחמה ובסופו של דבר להפסד מעצמות המרכז.
1917 - מהפכת אוקטובר והקמת ברית המועצות - הניסוי הראשון בקומוניזם לא השיג את הרווחה לה ייחל, ברית המועצות כשלה כלכלית, התפרקה, וחלקיה השונים התנערו מהקומוניזם.
1937 - אמיליה ארהארט נכשלת בניסיונה לחצות בטיסה את האוקיינוס השקט, ומשלמת על כך בחייה.
1944 - מתקפת הארדנים - גרמניה הנאצית תוקפת על מנת ליצור פרצה רחבה בחזית בעלות הברית בשטחי לוקסמבורג ובלגיה, ולתפוס את נמל אנטוורפן. המתקפה נכשלת לחלוטין.
1958 - הקפיצה הגדולה קדימה - ממשלת הרפובליקה העממית של סין עורכת רפורמה נרחבת במטרה לנצל את שפע כוח העבודה הזול כדי לתעש במהירות את המדינה. הזינוק הגדול נכשל כליל, והביא לתוצאות הרות אסון ולרעב המוני בו גוועו 43 מיליון איש עד 1961.
1960 - הפלישה למפרץ החזירים - ארצות הברית מנסה למוטט את משטרו של פידל קסטרו.
1972 - טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן - גרמניה המערבית נכשלת באבטחת הכפר האולימפי, ולאחר מכן נכשלת משטרת גרמניה לחלוטין בניסיון חילוץ בני הערובה ובפועל מביאה למותם.
1981 - נישואי צ'ארלס ודיאנה - הזוג המלכותי של הממלכה המאוחדת נפרד 11 שנה לאחר החתונה ב-1992.
1985 - סטיב ג'ובס מקים את NeXT, חברת מחשבים שפיתחה וייצרה סדרות של תחנות עבודה ממוחשבות, המיועדות למוסדות השכלה גבוהה ולעסקים. החברה אינה רווחית ונמכרת לאפל ב-1996.
1986 - אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר - כשלים תכנוניים מובילים להתפוצצותה מייד לאחר ההמראה של מעבורת חלל, וגובים את חייהם של שבעה אסטרונאוטים.
1986 - אסון צ'רנוביל - שילוב של כישלונות תכנוניים ותפעוליים מוביל להתכת ליבת כור גרעיני ולפיצוץ הכור, שתוצאתו המיידית 54 הרוגים וזיהום רדיואקטיבי בשטח נרחב ממנו נפגעו עשרות אלפי בני אדם.
1995 - רצח יצחק רבין - שירות הביטחון הכללי ובפרט היחידה לאבטחת אישים נכשלים בזיהוי האיומים ובהגנה על חייו של ראש ממשלת ישראל.