צפע הודי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 צפע הודי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | נחשים |
| משפחה: | צפעוניים |
| סוג: | צפע |
| מין: | צפע הודי |
| שם מדעי | |
 Daboia russeliiשו & Nodder, 1797 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
צפע הודי (שם מדעי: Daboia russelii) הוא נחש ארסי ממשפחת הצפעוניים, המצוי באסיה ברחבי תת-היבשת ההודית, דרום-מזרח אסיה, דרום סין וטאיוואן. הוא אחד מ"ארבעת הגדולים", ארבעת הנחשים שגורמים להכי הרבה מקרי מוות בהודו. מין זה הוא אחד הנחשים האחראים למספר מקרי המוות הגדול ביותר בעולם כתוצאה מהכשת נחשים. המין נקרא על שם דר' פטריק רוסלי, שתיאר את מין זה.
לצפע ההודי שני תתי מין:
תיאור
הנחש גדל לאורך מקסימאלי של 166 ס"מ, אורכו הממוצע מגיע ל-120 ס"מ. הנחש בעל ראש שטוח, משולש ונפרד מהצוואר שלו. אורך הניבים שלו מגיע בממוצע ל-16 מ"מ. צבעו צהוב כהה או חום אדמה עם סדרה של שלושה כתמים חומים המתמשכים לאורך גופו.
אזור מחייה
לצפע ההודי אין אזור מחייה מוגדר, אך הוא נוטה לא להיכנס לאזורי יער סבוכים. הנחש מצוי לרוב באזורים פתוחים של עשבים או שיחים. מין זה מצוי לרוב באזורים מאוכלסים עקב משיכתם למכרסמים החיים ליד האדם. אם זאת ראוי לציין כי הצפע ההודי לא נמצא במגע עם האדם כמו נחשים אחרים דוגמת הקוברה ההודית.
התנהגות
הצפע ההודי הוא טורף לילי לרוב, אך בימים קרים הוא משנה את התנהגותו ונעשה פעיל יותר במשך היום. נחשים בוגרים הם איטיים ועצלים לרוב, אלא אם דוחקים בהם, ואז הם נעשים תוקפניים. נחשים צעירים לעומת זאת, פעילים יותר וינשכו גם ללא התגרות.
כאשר מאוימים הם יתלפפו מספר פעמים בצורת האות "S", ירימו את ראשם לכדי שליש הגובה וישמיעו צליל נשיפה חזקה. כאשר הם תוקפים מהעמדה הזו, הם מסוגלים לתקוף בעוצמה כזו שגם פרט בוגר יכול להרים את רוב גופו במהלך התקיפה. נחשים אלו הם חזקים וזריזים ויגיבו בתקיפות לכל ניסיון להציק להם.
תזונה
הצפע ההודי ניזון לרוב ממכרסמים, בעיקר עכבריים, אולם הם יאכלו כמעט הכל. נחשים צעירים ידועים גם כקניבליים.
ארס
כמות הארס המיוצרת אצל פרט היא משמעותית. בוגר עשוי לייצר כמות של 250-130 מ"ג, נחשים צעירים יותר ייצרו לרוב כמות של 79-8 מ"ג. הארס שלו נחשב לחזק ועלול לגרום לאלח דם, לכשל נשימתי, לכשל של הכליות או לכשל בתפקוד הלב. ללא טיפול מתאים עלולים למות 14-1 מיום ההכשה ואף יותר (כתוצאה מהכשלים השונים).
