ממלכת גופטה
ממלכת גופטה או אימפריית גופטה (בסנסקריט: गुप्त राजवंश, Gupta Rājavaṃśa) הייתה אימפריה הודית עתיקה, שהתקיימה בין השנים 320 ל-550 לערך וכיסתה חלקים נרחבים מתת-היבשת ההודית.[1] הממלכה הוקמה על ידי מהרג'ה סרי-גופטה והשתלטה על חלקים נרחבים מצפון הודו בתקופת צ'נדרהגופטה. יורשו של צ'נדרהגופטה היה בנו, סמודרהגופטה ששלט בין השנים 335 – 375. סמודרהגופטה נחשב אחד הגאונים הצבאיים בהיסטוריה הצבאית ההודית. ירש אותו צ'נדרהגופטה השני, הידוע גם כויקראמאדיטה ששלט בין השנים 375 עד 413/415. בתקופתו הממלכה הגיעה לשיא כוחה ולשיא כיבושיה והיא נחשבת לשיא תקופת תור הזהב. עמוד הברזל במתחם קוטוב מתוארך לתקופתו. חלק מכוחה של ממלכת גופטה נבע מבריתות פוליטיות מדיניות וטקסי נישואין עם צאצאי משפחות מלוכה במדינות שכנות, בהן שושלת הואקטאקה.
השגשוג והשלום ששררו תחת שלטון שושלת גופטה איפשרו התקדמות בתחומי המדע והאמנות.[2] תקופת גופטה נחשבת ל"תור הזהב של הודו",[3] והיא בלטה בהישגים הרבים שהושגו בה בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה, האמנות, הדיאלקטיקה, הספרות, הלוגיקה, המתמטיקה, האסטרונומיה, הדת והפילוסופיה - הישגים שייסדו במידה רבה את מה שידוע כתרבות ההינדית.[4] בין המלומדים והיוצרים הרבים שפעלו בתקופה זו ניתן למנות את קאלידאסה, אריאבהטה, עמארסימקה וישנו שארמה. מערות אג'נטה[5] המוגדרות כאתר מורשת עולמית, נחצבו בחלקן בתקופת ממלכת גופטה ואף חלק מציורי הקיר במערות הם מתקופה זו.
חלק מהמידע על ממלכת גופטה ועל התקופה מגיע מכתביו של הנזיר הסיני פהאין (Faxian) שסייר בהודו וכתב על הארץ ועל תרבותה.
הקיסרים האחרונים של ממלכת גופטה החזקה היו קומארהגופטה הראשון (415-455) ובנו סקאנדהגופטה (455-467). אחריהם אמנם היו שליטים אחדים ששלטו בממלכה, ובהם פורוגופטה, קומארהגופטה השני, בודההגופטה, נארשימהאגופטה, קומרהגופטה השלישי, וישנוגופטה ווינאגופטה, אולם התחילה דעיכה וסופהּ של הממלכה הגיע עם פלישתם של ההונים, במאה ה-6.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Gupta Dynasty - MSN Encarta". אורכב מ-המקור ב-2009-10-31.
{{cite web}}: פרמטר לא ידוע|deadurl=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ^ India: Historical Setting - Library of Congress Country Study - The Classical Age, Gupta and Harsha, באתר About.com
- ^ Gupta Dynasty, Golden Age of India
- ^ http://www.wsu.edu:8001/~dee/ANCINDIA/GUPTA.HTM
- ^ אג'נטה
