דיגיטלי ואנלוגי – הבדלי גרסאות

 

ייצוג אנלוגי של אות יכול לקבל רצף של ערכים - כלומר, מספר ערכים אין סופי. מקור המושג בהתקנים [[אות אנלוגי|אנלוגיים]] העוקבים אחרי מהלכם של אירועים ושל [[גודל פיזיקלי|גדלים פיזיקליים]] ממשיים (כמו למשל: [[תנועה (פיזיקה)|תנועה]], [[קול]] או [[טמפרטורה]]) ומבטאים אותם בצורה [[פלט]] אשר מקביל ("אנלוגי") לאירוע עצמו{{הערה|שם=פרידמן1984|פרידמן, א. (1984). לכסיקון המחשב. תל אביב: ספריית אנשים ומחשבים.}}. בהתקנים כאלו הייצוג האנלוגי מבטא על פי רוב פעולה שהיא גם מתמשכת ורציפה{{הערה|שם=פרידמן1984}}. במקרה זה, '''האות האנלוגי''' הוא אות '''רציף''' - כלומר, יש לו ערך בכל נקודה בזמן - ומספר הערכים שהוא יכול לקבל אינו סופי.

לעומתו, '''[[אות דיגיטלי]]''' הוא אות שיכול לקבל מספר סופי של ערכים. דוגמה לכך היא ההבדל בין מחוג הדקות בשעון אנלוגי - היכול להיות בכל אחד מאינסוף המקומות שבין השנתות הסמוכות - לבין שעון דיגיטלי, אשר יכול להראות רק 60 ערכים שונים בחיווי הדקות שלו. במערכות דיגיטליות רבות אות דיגיטלי הוא גם אות "בדיד", הנוצר מדגימת נקודות מסוימות בזמן.