דיזי גילספי – הבדלי גרסאות

'''ג'ון בירקס "דיזי" גילספי''' ([[אנגלית]]: '''Dizzy Gillespie''';{{כ}} [[21 באוקטובר]] [[1917]] - [[6 בינואר]] [[1993]]) היה נגן [[חצוצרה]], [[מוביל הרכב]]ים, [[זמר]] ו[[מלחין]] [[אמריקאים אפריקאים|אפרו-אמריקני]]. יחד עם [[צ'ארלי פארקרפרקר]] יצר את סגנון ה[[בי בופ]] ששינה את פני ה[[ג'אז]]. גילספי היה נגן חצוצרה [[וירטואוז]]י ו[[אלתור (מוזיקה)|מאלתר]] מחונן. בנוסף לכישוריו כנגן, התנהגותו, חוש ההומור שלו ולבושו המסודר עזרו לאנשים לקבל את המוזיקה החדשנית שלו. ב[[שנות ה-50]] הוביל גילספי את תנועת המוזיקה האפרו-קובנית, שהכניסה אלמנטים לטיניים ואפריקאיים למוזיקה. גילספי היה גם שר לעיתים, דבר שגור למדי בקרב חצוצרנים מתקופת [[לואי ארמסטרונג]] ואילך.

משנת [[1943]] התחיל גילספי להלחין מוזיקה משלו{{הערה|1= הפרק מבוסס בעיקר על ספרו של [[לאונרד פד'ר]] ''Inside Be Bop מ-1949''}}. היו אלה קטעים שהיוו חידוש ב[[פיסוק (מוזיקה)|פיסוק]] (פרייזינג), בשינויי [[קצב (מוזיקה)|קצב]], ב[[הרמוניה]] וביכולות האלתור לעומת מוזיקת ה[[סווינג]] שנוגנה בתזמורות. במיוחד הודגשה הווירטואוזיות האישית של הנגן, שדרך יכולותיו הטכניות ושליטתו בכלי נדרש להביא לביצוע את אישיותו ומקוריותו, וזאת בניגוד בולט למשמעת שנדרשה בנגינה בתזמורת. גילספי חלק את רעיונותיו עם נגן [[סקסופון]] שפגש בתזמורתו של ארל היינס - צ'ארלי פארקרפרקר. השניים התחילו לגבש קבוצה עמה נפגשו בעיקר במועדונים כ- Minton's Playhouse ו- Monroe's Uptown House. בין הנגנים שהשתתפו ב[[ג'אם סשן]]'ס במועדונים אלה היו ה"אבות המייסדים" של הבי בופ, [[ת'לוניוס מונק]], [[באד פאוול]], [[קני קלארק]] ועוד נגנים יצירתיים ומתוסכלים שבילו בנגינת סווינג בשורותיהן של ביג בנדס שהונהגו על ידי מוזיקאים מזדקנים כ[[טדי היל]] ו[[בני גודמן]]. בין הקטעים שהלחין גילספי באותה תקופה נמצאים הסטנדרטים היסודיים של הסגנון כ''Groovin' High'', ''Woody n' You'', ''Salt Peanuts'', ''A Night in Tunisia'' ועוד.